המוטנטים בקרבנו: ילדי הקריסטל והאינדיגו

שאלה פתוחה למי שאוהב מדע בדיוני ופנטזיה: ניסיתם להגדיר פעם מה בדיוק מדבר אליכם בז'אנרים הללו ולמה? בעיני מדע בדיוני ומיסטיקה זה היינו הך, והאלמנטים הגאוניים שאחראיים להצלחת העלילה הם תמיד אלו שמעוגנים במיסטיקה. מיסטיקה הרבה יותר קלה לעיכול כמדע בדיוני. תראו את המטריקס, למשל. כניו-אייג'רית מושבעת ברור לי שכל מה שאתם מכנים אותו מציאות הוא מטריקס אנרגטי, בית ספר לנשמות מתחילות ושהמציאות החושית היא סוג של אשליה. ואולי הסרט הוא כזו הצלחה כי הוא מזכיר לכם משהו שאתם יודעים בתת מודע, לוחץ לכם על כפתור עמום ומוכר.

מה בכלל מבדיל בין "האחד" למשיח, לבודהא, לנביאים ולדמויות רוחניות בעולמנו? הרעיון של שלטון הרוח על החומר חוזר כארכיטיפ בכל המסורות הללו. מספרים שהסאי-באבא בהודו מסוגל לפתוח את כף ידו ולנגד עיניכם יופיע בתוכה תפוח, רק בגלל שהוא חושב עליו ויוצר אותו, הוא מגבש אנרגיה לידי כל צורה שתרצו לראות כי הוא מעבר לאשליה החושית. גם אם אני מאמינה בזה בכל ליבי עוד לא הצלחתי לעבור דרך אף קיר, האשליה הזו די מתוחכמת, לא מספיק לדעת, צריך להפנים, לתרגל, לעשות יותר מקום לרוח בתוך הגשמיות הזו. נו, אולי בגלגול אחר.

לכן גם הג'דיי עבורי הוא סוג של צדיק (במובן הקבלי שלו), עם תורת מוסר ומחויבות להיות האליטה הרוחנית של הפלנטה. ואם היה לי מספיק ידע, כוח וזמן לעשות תחקיר מעמיק יותר הייתי מוציאה לכם מסמך יפה ואולי אף ראוי למחקר אקדמי או מתאים ל"אייל הקורא", ששם ליבו להקבלות הללו. אבל היום רציתי לדבר אתכם דווקא על אקס-מן וכל נושא המוטנטים.

מוטציות זה בכלל לא מדע בדיוני, זה אשכרה דרווין, שהרי לפי התורה הזו גם האדם הוא מוטציה של הקוף וכך בעצם התפתחנו. באקס-מן עוסקים במצב שבו נולדים בני אדם חדשים בעלי יכולות על טבעיות שהם לחלוטין הדור הבא (ולא סתם בחרו את קפטן ז'אן לוק פיקארד כמנהיגם). על פי תורת האבולוציה האקס-מנית ייתכן מאד שאנשים כמו אורי גלר הם מוטציות והם העתיד, שאנחנו הולכים לכיוון של ניצול יכולות נוספות במוח. אבל אני רוצה להציע גלגול אבולוציוני אחר: מוטציה נשמתית.

הוא לא מופרע, הוא רוחני

על פי נבואות נוסטרדמוס ונביאי זעם אחרים, היינו אמורים כבר מזמן לחסל את עצמנו עם פצצות גרעיניות ועולם חדש היה נברא תחתנו. אף אחד לא ממש התכוון שנעבור את שנת תשמ"ד בשלום. אך מתקשרים שמשוחחים עם ישויות אור עליונות מספרים שהוחלט לעשות עלינו ניסוי. להעלות את האנושות תדר ללא צורך בהרס, רק הפעם. בחוגים שאני מסתובבת בהם אני אכן מתחילה להרגיש את השינוי בא מהשוליים למרכז אט אט. ואתם יכולים להסתלבט כמה שבא לכם, אני רגילה, שהרי תמיד הקדמתי את זמני.

בכתה יוד כולם צחקו על המדבקות החתרניות שהדבקתי על המחברות שלי  – "החברים של נטאשה" – להקה, עלק. וב-1993 כשניהלתי רומן אינטרנט סוער ב-IRC יוניקס שחור-לבן, אנשים צחקו שהתאהבתי במחשב ושאלו אותי אם תואם IBM יותר סקסי בעיני ממקינטוש. ועכשיו אתם דופקים פה חיוך מטופש ופוטרים אותי במצמוץ כניו אייג'רית חולמנית ואני שוב מחייכת, כי צוחק מי שצוחק אחרון והלוואי שהיה לי שקל בשביל כל פעם שצחקתי ככה. 

אז בואו נמשיך.

בחוגים רוחניים מדברים כבר כמה שנים על דור חדש של ילדים שהחלו להיוולד כאן לפני כ-35 שנה, "ילדי האינדיגו". ננסי אן-טאפ הייתה האישה הראשונה שהבחינה כי צבע האינדיגו שולט בהילות של ילדים אלו וכי יש ביניהם משהו משותף. הם הרבה יותר מודעים למי שהם ולעובדה שכולנו אחד. הם נועדו להיות פורצי הדרך, למוטט מערכות קיימות ולהחזיר אותנו לדרך היושר. (אז יש מצב שכמה מילדי האינדיגו המוקדמים נראו על המרקע שלכם בעת התפרעויות אנטי-גלובליזציה).

רוג ובובי – ילדי אינדיגו?

כילדים, הם מדהימים, רוחניים ומבריקים אבל מתקשים להסתדר עם סמכות ועם הראש של מערכת החינוך ולא מגיבים לשיטות ענישה מקובלות. הם עלולים להיתפש כילדים מופרעים, היפראקטיביים או להפך, מופנמים עם בעיות חברתיות. לפעמים עד אמצע שנות ה-20 שלהם נראה שהם לא מוצאים את מקומם בחיים, ואז לקראת גילאי 26-7 הם מגלים את הייעוד שלהם ומפתיעים את כולם. (המממ… מצד שני זה מאפיין כמעט כל סטראט- אפיסט אקס-תרמילאי בישראל… ממש אור לגויים אנחנו)

המיינסטרים האנושי שאוחז בשיטות המדעיות המוגבלות בציפורניו כבקרני מזבח, מעדיף לראות ברעיון האינדיגו גישה טיפולית חדשה בילדים היפראקטיביים, וגם זו התחלה. עובדה שפתאום יש עליה חדה במספר הילדים שמאובחנים כבעלי הפרעות קשב שונות. אף אחד פשוט לא חשב על זה שלא בא להם להקשיב יותר לכל הבולשיט הזה. אבל עכשיו, ממש עכשיו, בשנתיים האחרונות, אנחנו עולים מדרגה. ילדי האינדיגו הכשירו את הקרקע לסוג חדש ונעלה יותר של ילדים שמתחיל להיוולד כאן החל מתחילת המילניום, "ילדי הקריסטל".

הוא לא אוטיסט, הוא מלאך

 מי שהחזיק איתי מעמד עד עכשיו ואינו נמנה על חובבי הניו-אייג' בטח נורא משועשע מהאקס-מן 3 שאני בונה פה, אבל ח'ברה, אנחנו מדברים ברצינות ותתחילו להקליק על הלינקים במאמר, זו לחלוטין רשימה בבליוגרפית ומתוך הכרותי רבת השנים עם סטודנטים עצלים אפילו דאגתי לשבץ מאמרים בינלאומיים שתורגמו לעברית. הנה עוד דוגמית, אחרונה ודי, מבטיחה.

תדר הקריסטל הוא לחלוטין הדבר הבא, וילדי הקריסטל הם ממש מלאכים. לפני שידעתי שיש להם שם וזהות, הרגשתי שמשהו קורה. אני אישית לא מתה על תינוקות וגם הם מעולם לא אהבו אותי. תמיד הצלחתי להתחמק מזה יפה כי תינוקות ממילא בוכים על הידיים של כל מי שלא אימא שלהם. אבל לאחרונה קורה לי משהו מוזר. בכל פעם שאני נכנסת לחדר שבו נוכח תינוק שגילו קטן משנתיים, נוצרת בינינו כימיה בלתי נשלטת שמדהימה גם את האמהות. (אורנה, אני מקווה שאת קוראת את זה ומפנימה, כי אורי הפצפון שלך הוא ללא ספק מורה רוחני גדול, נשמה עתיקה ומדהימה ותוכלי להעיד כאן מה קרה במפגש שלי איתו).

אני רגילה שתינוקות חשדניים כלפי זרים ופתאום אני נתקלת בכאלו שרצים אלי בזרועות פתוחות וצוחקים אלי בפה מלא. בהתחלה חשבתי שזה השעון הביולוגי שלי אבל אני משוכנעת מעבר לכל ספק כעת שאני מד מהלך לילדי קריסטל ואינדיגו. אחר כך פגשתי מישהי שמתעסקת בקבלה ותקשורים מקבוצת החמש והיא סיפרה לי שהחל מ-2001 נולדים פה ילדים מפותחים יותר מבחינה נשמתית, הם יורדים לגוף עם יותר חלקי נשמה מאיתנו ולכן יכולותיהם הרוחניות גבוהות יותר. אני מקדמת בברכה את המוטנטים החדשים ומחכה לראות לאן הם יוליכו אותנו. למעשה, בגלל שאני בטוחה שהולך להיוולד לי כזה דבר בעצמי, פתאום מתחשק לי לעשות אחד!

אבל שלא תחשבו שזה קל לגדל ילדים מפותחים רוחנית. הם בהכרח פחות מפותחים בתחומים אחרים וזה לא קל להורה שירצה לראות את הילד עומד בהישגים המקובלים. יש ילדי קריסטל שמתקשים בדיבור עד גיל 4, וחלקם מאובחנים בטעות כאוטיסטים. מרוב שהם מחוברים לתדרים שאיננו מבינים אותם, לוקח להם זמן להנמיך את עצמם לרמת התקשורת שלנו. המלאכים הקטנים האלו, אם תרצו או לא תרצו, יובילו אותנו לעתיד טוב יותר, וכאן אני רוצה להוסיף נבואת זעם אישית.

פועלי ניקיון בבבילון 5

 התרבות הקפיטליסטית-אמריקאית שנראית כמו אחד מיסודות העולם, עומדת לקרוס תוך כמה עשורים. Mark My Words. גם הסובייטולוגים הכי גדולים לא צפו את נפילת בריה"מ, אז אל תגידו לי שאני מדברת שטויות. הענק הזה כל כך פגיע, ונדמה לי שקיבלתם רמז לכך לפני שנתיים. אבל לא הטרור יפיל אותו, אלא המהגרים. ארה"ב תתפורר חברתית וכלכלית, מבפנים. הקפיטליזם עם כל החסרונות שלו היה הדבר היחיד שעבד לנו לאורך זמן וכשהוא יקרוס לא נדע מה לעשות. אבל אז העולם יהיה מוכן כבר לשינוי סדרי עולם, לבסיס כלכלי אחר שהיום פשוט לא תופס כי כולנו חארות.

אפילו בסרטי / ספרי מדע בדיוני ששוברים כל מוסכמת מדע וטבע לא שוברים הנחות על טבע האדם, זה לא נראה לכם תמוה? כשיש ברית גלקסיות עם מאות זנים של חייזרים, תמיד גזע האדם נמצא בתפקידים הבכירים והמובילים ומשהו בטבע האנושי מקודש שם על פני כל זן של חייזר. זה ממש טיפשי בעיני, הרי אנחנו גזע כה נחות ומוגבל מטבעו ולחלוטין אין לו מונופול על המוסר כמו שזה מוצג ביצירות פנטזיה. אז ברור שאם יום אחד יהיה בבילון 5 שכזה, אנחנו נהיה בו מכסימום פועלי הניקיון.

גם ביצירה הבדיונית הגאונית ביותר בבדיונותיה תמיד יש רע וטוב, והרע הוא אגואיסט חסר מוסר רודף כוח ובצע, וכך הלאה. יש הנחות יסוד שלא מתעסקים איתן. ובכן יקיריי, טבע האדם הטבוע בנשמותינו הוא זה שעובר מוטציה אבולוציונית, הוא ולא שום דבר אחר בנו. ודברים שלא עבדו בעבר על חארות שכמותנו הולכים להצליח אצל ילדי הקריסטל והאינדיגו שלנו. הם באים לכאן עם יכולות מרפאות והם יהפכו את העולם למקום טוב יותר.

מנקודת המבט הזו אני רואה את רשת האינטרנט כניסוי שנשלח אלינו לראות איך אנחנו מסתדרים עם צורת קיום גלובלית נעדרת שליטה מרכזית. אנחנו עסוקים בלשעתק אליה את כל מה שאנחנו מכירים מהמציאות השלטת אבל התחזית שלי היא שהאינטרנט יפתיע אותנו, כי במהותו הוא כלי אנרכיסטי. וגם אם כרגע נראה שהוא אולף על ידי תאגידי התקשורת וממשלת ארה"ב, הוא יגיב בזמן ובמקום המתאים.

 

You may say i'm a dreamer, but i'm not the only one

I hope some day you'll join us, and the world will live as one

(אמרו את זה קודם לפני, זה לא משנה)

מודעות פרסומת
Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • איתן כספי  On 2 ביולי 2003 at 21:25

    א. ג'דיי בגימטרייה זה די-ג'יי

    ב. כרמל, כאן אמא: אם תמיד הקדמת את זמנך, אז איך זה שעוד לא התחתנת?

    ג. את בכלל לא מעודכנת, התדר העדכני הוא "זאטוטי הפלטינום"! הם פשוט גאונים, פותחים סטארט-אפים בגיל 7, מנפיקים בגיל 10 ואז יוצאים לפנסיה ופותחים עמותות ליוגה.
    אני בטוח שהם יקדמו את האנושות לשלב הבא.

    ד. כרמל, כאן דודה קלרה: איזה מד מהלך ואיזה בטיח! מותק, כן, זה השעון המעורר שלך. מרוב תיאוריות נהית חירשת. גבר, חתונה, ילדים – עכשיו!
    (אגב, נראה לי שהמגיב המכנה עצמו "רוגטקה" מפלרטט בנעימות סביבך. אנא קבעי עימו פגישה לבדיקת התאמה גנטית וספיריטואלית)

    ה. אם יש לך ידיעות מוצקות על גזע חייזרים נעלה מאיתנו (או עדיף, קשרים איתם), אנא הודיעו לנו כיצד ליצור קשר עימם, יש לנו המון בעיות לפתור. תודה.

    ו. הארת המערכת: האינטרנט הוא לא ישות, הוא אוסף חומרות ופרוטוקולי תקשורת. הוא מקסימום יקרוס, הוא לא יארגן לנו הארה באשראם.

    ז. נבואת זעם אישית: השעון מתקתק. לא להתעלם ממנו. Read my lips.

    ח. שאלה רצינית: מה זה "דוקטור לתרבות האינטרנט"? יש תואר כזה? זה במדעי הרוח? בקושי עברו קצת מעל 10 שנים מתחילת הרשת ויש לנו תואר?
    מה לומדים שם?

  • אביבה  On 2 ביולי 2003 at 23:09

    כספי, ילדי האינדיגו בישראל נכשלים במתמטיקה כל רגע ואתה מציק לכרמל?

    כאחת שהשעון שלה תיכף מגיע לשעת האפס, אני אומרת: אל תתעסק עם הביציות האלה, ויפה שעה אחת קודם.

  • כרמל  On 3 ביולי 2003 at 1:22

    אבל אני מוקפת באנשים יקרים כמוך, אז התרגלתי. כמו שאמרתי, נראה מי יצחק אחרון. פשוט איך שאתה מדבר איתי עכשיו על רוחניות דיברו איתי לפני 10 שנים על צ'טים, אז זה בסדר 🙂
    עם החייזרים מהגזע האפור, שהוא לא הכי אמין ביקום, תוכל ליצור קשר דרך הנשיא בוש. יש איזו תיאוריית קונספירציה שאני נוטה להאמין בה שהמצב לא רחוק ממה שהוצג באקס-פיילז המיתולוגית. זה מאד משרת את הממשל האמריקאי לעודד סדרות קאלט ולבסס דברים כאלה כמדע בדיוני בהפוך על הפוך. חיי האישיים הוכיחו לי שהמציאות הזויה מכל דמיון ולכן אני עושה דדוקציה ואומרת שיש משהו בפרשת רוזוול.

    אנשים עושים דוקטורטים בתחומים של תרבות אינטרנט במסגרת החוגים לתקשורת או לאנתרופולוגיה. אין מחלקה כזו, זו התמחות מחקרית.
    אה כן ורוגטקה תפוס חזק, יש לו סיבות אחרות להתחנף, הוא סטודנט שלי לשעבר. 🙂

  • Rogatka  On 3 ביולי 2003 at 11:52

    חשבתי לצלול לעמקי רשימותיך אבל.. עכשיו אני חושש שתסיק מסקנות. אני לא מתכנה. אני מתקנא.
    אהבתי את "אבא מרוט". ברקע פעמי "אבא מרוט 2".
    ראה, רפי… יכול להיות שהקדוש ברוך הוא התכוונה למשהו כשעשתה אותנו, בני האדם, רעים כל כך: אלמלא היינו מחסלים את עצמנו בשיטתיות, העולם היה קרב אל קִצו מהר הרבה יותר. אבי יבדל"א זצקלל"ה וכו' היה אומר, ש"יום אחד, חברינו מלוכסני העיניים יורידו את הטוריות, ישליכו את קעריות האורז, ישלבו ידיים ויתחילו לצעוד מערבה". נראה אותנו אז, עם מכת ארבה אנושית כזו.
    ומשבר המים? – תארו לכם שלא היו מלחמות על מים. היינו היום הרבה יותר והיה לשתות הרבה פחות.
    כרמל, אנחנו באמת רוצים ששבעת אלפים נשמות טהורות יישאו תפילה לכח המארגן ביקום, בעודם ישובים על פסגת מצפה הררית? יש סיכון שהשמיים יפתחו, שהמתים יהלכו, שהפושטקים לא יפלחו ושנשים הונגריות יגלחו. אנחנו באמת רוצים שכל זה יקרה? – אני לא חושב. לאדם טוב בסיאוב, בטירוף, בזוהמה, בסחי, ברפש של עצמו. זה מקדם אותו אל עבר הסוף המיוחל. טוב לנו ככה, כשלא טוב לנו. אולי אני טועה? (פליז.. פליז…)

  • Rogatka  On 3 ביולי 2003 at 11:53

    זה עתה נתקבלו נתונים עדכניים ממעבדת ה DNA.
    אנחנו שותים אותו קפה!!!!
    (כרמל ואני, לא אתה ואני!).

  • עומר  On 3 ביולי 2003 at 12:33

    לפעמים אני קורא אותך ואני תוהה אם את באמת מאמינה במה שאת כותבת. את מעבירה את התחושה כאילו כל הכתיבה שלך זה ניסוי בקוראים. כאילו, נראה אם הם ייגשו ללינק לקרוא את ה"מאמר". אם כן, מה זה אומר עליהם? אם לא, מה אז?
    אגב, אני לא רומנתי ב1993, אבל ב-95 נכנסתי לאתר לא מוכר מאוד בשם Yahoo וצ'וטטתי עם חבורה די קבועה בחדר הצ'ט היחידי שהיה שם (Chat central). בימים עמוסים היו פותחים שני חדרים. אין לי מושג למה כתבתי את זה. באמת.
    אגב, אבולוציה היא תהליך של תגובה לשינויי הסביבה ולכן הבעיה עם האקס מן זה שלא ברור כל התהליך האבולוציוני. אהבתי את האבולוציה של הנשמה, אני לא יודע אם חשבת על העומק המדהים שברעיון (שאגב אני חושב שהוא אינפנטילי לחלוטין). הנשמה כחלק ממנגנון מולד ולא תהליך הכרתי (איפה היא נמצאת לפני הלידה?). התפתחות של מנגנונים רגשיים במוח כתוצאה ממה בעצם? השפעות הפמיניזם? תרבות הצריכה?
    טוב.
    די.

  • כרמל  On 3 ביולי 2003 at 17:39

    עומר – אני מאמינה בכל מילה שאני כותבת, אני מתנסה בסבלנותם של הקוראיםצלחשיבה הזו בינתיים. ברור לי שיום אחד הרעיונות הללו יהיו מובנים מאליהם.
    אני זוכרת את חדרי הצ'ט הראשונים של הווב, הם היו איטיים בטירוף, אנשים התבעסו לחכות עד שהשורה הבאה תעלה. ואנחנו שהתרגלנו למהירות היחסית מהאי.אר.סי ביוניקס לגלגנו על ה-WWW החדשים 🙂

    כספי – זהירות, רוגטקה היה סטודנט מצטיין, כזה שעושה תחקיר על כל אחד שהוא נתקל בו. ברגעים אלו הוא כבר יודע עליך הכל, כל מה שאתה לא מדמיין אפילו. עוד מילה אחת ויש לך מעריץ צמוד. אני מציעה שתוריד פרופיל 🙂

  • איתן כספי  On 3 ביולי 2003 at 23:13

    אני יכול להצהיר על עצמי כבוגר של המחזור הראשון של בית הספר לתקשורת של המכללה למנהל.
    הרבה יתושים אכלנו בייבוש הביצה הזו שנקראה המחזור הראשון, שהתחיל בשנת 1992. היה שמח לפני שלמדתם.

    אחת מעבודות הגמר שלי באיזה סמינר היתה על האינטרנט (שמעת? יא פופציקית, הר דוקטור!), שיווק נדמה לי, קיבלתי 100 על העבודה וציון סופי עובר בלבד, בגלל איחור של 12 חודשים בהגשה. טיימיניג דבר חשוב.

    אז קצת כבוד לדרדסבא, כן?

    שנית, בבקשה לא לקרוא לי "כספי", זה מחזיר אותי לימי הצבא, יש לי פלאשבקים ואח"כ דם על הקירות.
    חבל. יש לי שם: איתן.

    מה שאת טוענת, באופן קצת נסתר, הוא שאת למעשה נביאה! (את אוהבת שוטים? או S & M?) תגובתך בבקשה (אישורי מילואים לא יתקבלו).

    גברת, פרסמת באופן כמעט עוקב מאמר על סטודנט חתיך שלך (אתיקה אקדמאית, מישהו?) ואח"כ על זה שילדים עושים לך את זה לאחרונה. גבר, ילדים, מה הקשר?- נכון, שייבה! (לא הכרחי, אפשר להגיע לאותן תוצאות גם בלי). הפז"מ הביולוגי שלך דופק. רדי מחייזרים, עברי לחיזורים.

    אם קלע הוא סטודנט לשעבר, אז מדוע הוא עדיין צריך להתחנף?

    אגב, מניסיוני (והסליחה עם מר קלע), לא צריך הרבה בכדי להיות סטודנט מצטיין בתקשורת (ולא שהייתי כזה), גם בגלל הדרישות הבסיסיות וגם בגלל חוסר התחרות הנובעת מרמת הסטודנטים. אולי מאז זמני דברים השתפרו?

    נעבור אליך, מר קלע:

    תרגיש חופשי לצלול. רק קח בלוני חמצן ומד עומק.

    בטוח שאני לא שותה את אותו הקפה – מהסיבה הפשוטה שאני בכלל לא שותה קפה (מקסימום פפסי מקס).

    תעשה תחקיר (לטענת כרמל), חופשי. אני מקבל רק מעריצים שמשלמים דמי חבר. אכדא"ח.

  • כרמל  On 3 ביולי 2003 at 23:47

    לא כתוב בשומקום באתר הזה בת כמה אני אבל אני לחלוטין מחזור אחד אחריך, ירושלים, אז ככה שאנחנו מדברים לחלוטין על אותה תקופה ובכיף. גם אני עשיתי סמינריונים הזויים על תחילת ימי ה-WWW שממש פאן לקרוא היום. וקלע צריך להתחנף עדיין עוד קצת כי הוא עדיין עושה מבחנים שאני מחברת למרות שאני לא מתרגלת אותו ישירות. אני כבר מכינה לו פצצת סרחון למועד ב'…. 🙂
    ואני רוצה להדגיש שאני אל אמרתי את המילה חתיך ולא הזלתי טיפה של ריר על הסטודנט החתיך ההוא, זה המגיבים שהתלהבו ממנו. הוא נראה הרבה יותר אנושי במציאות, בכלל לא הייתי מנחשת שהוא כוכבן, יש כוסונים גדולים יותר במכללה הזאת, אז לא להתרגש. 🙂
    וכן, אני נביאה! הבלוג הזה הוא מבחינתי נספח לתורה/נביאים/כתובים. והוא שלי ואין עלי צנזורה ושימותו הקנאים חסרי החזון 🙂

  • כרמל  On 3 ביולי 2003 at 23:51

    אני מפרגנת גם לסטודנטיות ממין נקבה (ראה ערך המפיקה של שמוליק טאיר). אני מבקשת בזאת לרדת לאלתר מהשעון הביולוגי שלי! 🙂

  • Rogatka  On 4 ביולי 2003 at 0:01

    אני יורד למחתרת.
    אבל לא לכולם בבת אחת.
    נגיד… חצי חצי. כמו נתיבה בן יהודה.

  • איתן כספי  On 4 ביולי 2003 at 22:56

    יפה, דרדסבתא!
    אבל, סליחה, ירושלים זה לא נחשב.

    רגע לפני שאני יורד מהגנים שלך, לא אתן לך לצאת בזול:
    אכן לא כתבת שהוא חתיך ולא ראיתי סימני ריר על המסך שלי (אני עוד צריך לבדוק את המקלדת שלך), אבל סתתתתתתתתם החלטת להעלות את הבחור באתר שלך, כולל קישורים ותמונות לחות. כל הסטודנטים שלך מקבלים יחס כזה?

    יאללה, יאללה, תקפלי זנב ותהני בשקט (נשאר לך קצת ריר בזווית הפה, כן, שם, ככה יותר טוב).

  • כרמל  On 5 ביולי 2003 at 20:31

    אם סאבלימינל היה סטודנט שלך לא היית מפרגן?
    הוא פשוט היחיד בשכבה שלו שמופיע בבארבי זה לא הולך ברגל.

  • איתן כספי  On 6 ביולי 2003 at 23:43

    ברצינות עכשיו: אני לא חושב שזה לעניין. צריכה להיות איזו הפרדה, אפילו מלאכותית, בינך לסטודנטים (רמזתי לך על זה מקודם).

    תהיי בטוחה שחלק משאר הסטודנטים שאולי קראו את הקטע הזה לא אהבו את זה, זו העדפה חצי-סמויה. גם ככה קשה לאנשים להסתיר את מי הם מחבבים ומי לא, אז להרים רשימה בראש חוצות האינטרנט?

    המרחק בין יחסים טובים ופוריים מבחינה לימודית – בינך לבין הסטודנטים (שזה רצוי כמובן) לבין פרסום אישי לאחד מהם, הוא רב מאוד.

    אולי יש לך סטודנט אחר שהוא מאוד מצטיין בתחומו אך זה לא ידוע לך או שהתחום לא מעניין אותך ולכן הוא לא יזכה לפרסום?
    עדיף לא לערב עסקים ופלז'ר. את בכל אופן צריכה לשאוף להשאר חסרת פניות (ובטח לא U Turn…).

    ואני אומר זאת בתור סטודנט לשעבר.

  • כרמל  On 7 ביולי 2003 at 16:50

    אני עושה את זה רק בסוף הסמסטר ממילא? :))

  • איתן כספי  On 7 ביולי 2003 at 22:27

    (שתיקה רועמת)

  • צביק  On 8 ביולי 2003 at 21:01

    ובכן חברות וחברים נפלאים… האם רק אני שמתי לב לעניין, או שמא עוד מישהו עלה על זה שהדיון ביניכם בכלל לא קשור בגרוש לתוכן הפוסט???
    בכל מקרה כרמל דרלינג, סחתיין עליך, אני אשמח לקרוא עוד דברים מרתקים כגון הפרסום הזה.

    ולא איתן, אני לא תלמיד שלה. אנ כן כוסון, אבל זה לא קשור.

  • Pretty Blossom  On 3 בפברואר 2004 at 16:35

    המאמר הזה הוא קטע פנטזיה נחמד, אבל לא יותר. אני לא הולכת לציין את כל הבעיות וחוסר ההוכחות שבו, רק לציין שספרי מדע בדיוני נועדו בראש ובראשונה לבדר. אתם מוזמנים לקחת מה שאתם רוצים מהם, אבל לא תצליחו לשכנע אותי שיש בהם איזו אמת רוחנית גדולה. אני אוהבת מדע בדיוני ופנטזיה – ממש מכורה – אבל מה שלמדתי מכל הספרים האלה זה שדברים כאלה לא קורים במציאות – אין מכשפות או דרקונים, אין חייזרים או מלאכים, אין שום קסם מלאכותי בעולם. יש רק טבע ואנושות, על כל הטוב והרע שבהם, ולא שום דבר אחר.

  • אפריים  On 17 בפברואר 2004 at 7:24

    ילדי הבורקס והקריסטל

    תקשור שהגיע ממשה מוביל קבוצת "ילדי הבורקס"

    משה:

    הקבוצה דיברה לאחרונה על שובם של ילדי הבורקס. ילדים אלה הם השלב הבא בהתפתחות האנושית. ילדי האינדיגו שינו את התבניות והמבנים כדי ליצור מרחב שבו אפשר יהיה לפתח בורקס וקריסטל טעימים יותר. ילדי הקריסטל שינו את התבניות של ילדי האינדיגו והוסיפו טעם חיים למשקאות התוססים למיניהם. ועכשיו הגיע תורם של ילדי הבורקס לשנות את התבניות של האינדיגו והקריסטל ולהכניס מעט סדר בבלגן. ילדי האינדיגו וילדי הקריסטל, נעו מעט מהר יותר מאתנו, והיו להם קשיים גדולים שעה שמתחו את מערכות האמונה שלנו במה שמוכרים לנו ואת הדרך שבה אנו מתייחסים למשקה ומטעם. מטרתם הגבוהה ביותר של ילדי הבורקס, איך לא, לשפר את איכות הבורקס שמאכילים אותנו הבוגרים, וליצור מקום לשלב הבא בהתפתחות הבורקס. הקבוצה מכנה שלב זה בשם "ילדי רטט הבורקס". בתחילת המסרים הללו בשנת 1996 הקבוצה אמרה: "אם" תוכלו להפוך את שוק הבורקס למקום בטוח עבורם, הם יבואו. באוקטובר 2000 הם אמרו בפעם הראשונה ששוב אין זו שאלה של "אם" אלא רק שאלה של "מתי", מתי תוכל רמה מיוחדת זו של בני אנוש להתחיל להבין את מציאות הבורקס והמשקה התוסס. רק לאחרונה הקבוצה אמרה שכעת ילדי הבורקס מתחילים להיכנס. מה קרה שהכין את הבמה? בשעה שדומה שהאנושות עשתה צעד אחורה, מדוע נכנסים כעת הילדים האלה? שאלה טובה…

    ברכות מבית המאפה לבורקס.

    האירועים האחרונים בבתי המאפה שעל כדור הארץ הובילו אתכם למקום מיוחד, יקירים. מה שטומן העתיד עבורכם ברגע זה הוא אפשרות לאנושות לנוע לתוך רמת רטט הבורקה שלא נחשבה אפשרית. אנא הבינו שמה שאתם רואים כעת כמחסומים הניצבים מולכם בדרך לבורקס מאיכות טובה יותר וטעימה יותר, הן למעשה הזדמנויות לפנות את הדרך להתפתחות הבצק הבלקני.

    אלה שאתם מכנים בשם 'ילדי האינדיגו' כבר שינו את תבנית האפייה. וילדי הקריסטלים למיניהם, (למון ליין, קריסטל תפוזינה, ועוד משקאות תוססים) בגלל עבודתם והקרבתם אתם לומדים ליצור מרחב במציאות שלכם לבני אדם בעלי עוצמה אשר יבינו משמעותו של טעם המאפה והשתייה. הם הצליחו במעשיהם וכעת יתחילו להתבגר. בעודם מתבגרים, הם ישנו את התבניות של כל מה שיבוא בעתיד. ילדי האינדיגו והקריסטל התחילו לשנות את המערכות שלכם הקשורות לטעמי המאפה והשתייה. כעת צפו בנסים המתרחשים בעוד ילדי הבורקס יתבגרו ווישנו גם את המערכות האלה. דמיינו כיצד יראה העולם כאשר מנהיגי עולם 'האינדיגו' הראשונים אשר התבגרו תופסים את מקומם בהנהגה החדשה בשיתוף פעולה וכבוד מלא לילדי הקריסטל והבורקס. אז כדור הארץ החדש יהפוך מושרש בחוזקה מהשילוב הבלתי נמנע באנרגיית הבורקה והתוסס הקריסטלי המאוזנת. אתם תראו מרחב שנוצר לבני אדם מועצמים על כדור הארץ, מתוך ההבנה הפתאומית על איכות בורקס\קריסטל משופרת. בני אדם מכל מין, אמונה ומוצא ייראו ברחובות כאשר נושאים הם בידם הימנית את הבורקה המשופרת ובידם השמאלית את המשקה האלוהי, קריסטל. העבודה של אלה המכונים 'אינדיגו' תהיה ידועה לעד כשינוי הגדול במאפה. הם באו לתוך עולם קשה, ניערו אותו, והם גורמים לכם לחשוב מחדש על איך וכיצד עבדו עליכם כל השנים האלה. ישויות יפהפיות ומוכשרות אלה (ילדי הבורקס) הן ישירות ולכן אפשר שנראו לכם בוטות. ההתמודדות עם השעמום של הבורקה הסטנדרטית הוא האתגר הגדול ביותר שלהן. מבורכים יהיו ילדי הבורקס, שכן הם פותחים את דלת התנור בפניכם. כעת הניחו לנו לספר לכם עוד על הנמצא מאחורי הדלת זו.

    ילדי רטט הבורקס הם מה שאתם הייתם מחשיבים לילדים בעלי חוש אגרונומי קסום עם היכולות אילתור בצקי שאינכם מבינים עדיין. ילדי הבורקס, בשיתוך פעולה עם ילדי הקריסטל, המאופיינים בשני דברים: הם עוצמתיים בתסיסותם ועם זאת פגיעים ביותר כאשר מסירים את המכסה מעל צוואר הבקבוק (מצב אשר ישתנה כאשר יגיע תורם של ילדי הבקבוק). הם ישויות מפותחות ביותר ומבינים מהי אנרגיה של תוססים פשוטים אך איכותיים. קריסטל שאתם מחשיבים לבלתי-אפשרי אפשר שיראו כמשחק ילדים לאנשים הנושאים את הרטט התוסס של הקריסטל. אתם תתחילו לראות בילדים אנושיים יכולות קסומות שמעולם לא ראיתם קודם לכן. ההבנה הבסיסית שלהם בכל הקשור לאנרגיה התסיסה תאפשר להם לתפעל אנרגיה תסיסאתית זו בדרכים חדשות.

    אפשר שילדי הבורקס הראשונים יתקשו להתמודד עם התנגדות אנרגטית ישנה של אנשים מסוימים אשר יתנגדו לטכנולוגיה החדשה\ישנה אשר תרושש אותם ממקור הכנסה עשיר שהושג במירמה אגרונומית. חשמל בעיקר עשוי להיות מוזר ל'לבורקסאיים' הראשונים בעת ההתאקלמות. המבנה האנרגטי של תנור הפחמים הישן והטוב איבד את משמעותו, אך ילדי הבורקס האלה יחזירו עטרה לתנור הפחם. סוף למכשירים החשמליים המטעים את החושים, בעיקר את חוש הטעם. יש להם אתגרים המגדירים את גבולות הטעם האנרגטי שלהם, וכפי שידוע לכל פיסיקאי מתחיל, בורקסים רגישים לשדות אלקטרו-מגנטיים ובעלי נטייה הם לשקף חזרה את האנרגיה שהם אינם יכולים להטמיע, דבר אשר פוגע באוכל הבורקס הנפוץ. אפשר שילדי הקריסטל 'יפוצצו' מכשירים חשמליים בדרך קבע על מנת לעזור לילדי הבורקס להשיג את מטרתם הנעלה, טעמה של הבורקה. אתם תראו ילדים עם יכולות להזיז פיזית תנורים אשר עבר זמנם, בדרכים שאינן מובנות לכם, אל נא תפחדו, הם יעשו הכל למען שיפורה של הבורקה ולהביאה במלוא טעמה אל פיותיהם של האנשים. אפילו המדענים שלכם יתקשו להסביר את מה שהילדים האלה יעשו באנרגית פחם פשוטה. בהתחלה, תהיה לילדי הבורקס נטייה להתאסף בקבוצות בהן יוכלו להרחיב יחד עם ילדי הקריסטל את מרחב ההבנה עבור אלה המקורבים יותר לטעמם של הבורקס והקריסטל. הם יצרו קבוצות ויגדלו יחד בעודם תומכים אלה באלה באופן אנרגטי\אגרונומי. הם יעשו זאת בעצמם ולכן הורים לילדי הבורקס והקריסטל יצטרכו לדאוג ולמצוא את הסביבה הטובה ביותר עבור ילדיהם על מנת להגן עליהם מזעמם של יצרני הבורקס והקריסטל שחשבון הבנק שלהם יצא מופסד מפעולות אלה. צפו לראות קבוצות של "ילדים קסומים" עם יכולות אגרונומיות העולות בהרבה על הנורמה כפי שאתם מכירים אותה. עם חלוף הזמן, אתם תראו את התאקלמותה של אנרגית הבורקה והקריסטל המשופרים, ותתרגלו לסיפורים המוזרים שיסופרו על היכולות החדשות והמוזרות של ילדים מסוימים. צפו לזאת והכינו את עצמכם, שכן אלה הם הסימנים הפיזיים המצביעים על כך שהמין האנושי מתפתח ומפתח טעם משובח יותר. זהו שובם של ילדי רטט הבורקה.

    בקשה אחת לי אליכם יקירי – אנא שתפו פעולה עם ילדי הבורקס והקריסטל, כי בטעמנו הדבר.

    באהבה

    משה מוביל הקבוצה

    נ.ב. ההכנות לילדי הבקבוקים בעיצומה!!

    רטט ילדי הבאגט – מאת משה יו"ר האופים באנרגיה קוסמית

    משה

    אתם רואים רק את החלוצים שהחלו להיכנס כדי 'לבדוק את המים' (כפי שידוע לכם ודאי עיסת בצק מכילה מים) אלה הם הילדים הראשונים הנושאים את אנרגיית הבאגט (כל הכבוד למיסטיקנים אשר ראו את הנולד) הראשונית בצורה אגרונומית\אנושית. עוצמתיים ככל שהם, הם נושאים רק רמזים לאנרגיה שתגיע במספר השנים הקרובות. עד כה, בדברנו אליכם התייחסנו אליהם כאל "ילדי הבורקס\קריסטל\אינדיגו", ורמזנו שיגיעו גם ילדי הבאגט. אנא הבינו שהם אכן אתם בצורת הרטט הגבוהה ביותר. אנו סיווגנו "ילדים אלה" כדי לציין אבן-דרך בהתפתחות האגרונומית שלכם עצמכם, אך עם הזמן אתם תקראו להם רק "ילדים". אין צורך במילים מיוחדות כדי להבין את שהם מייצגים.

    לרבים מכם יש רגישות גבוהה לשדות האנרגיה של הבאגט. רגישות זו היא הדרך באמצעותה אתם מתחברים לבאגט שעה שאתם בוצעים אותו לשניים על מנת למרוח חמאה או ממרח מתוק שהולך היטב עם שתיית הבוקר. אפשר שרגישות זו גרמה לכם בעיות שעה שלקחתם אליכם אנרגיה של לחם אחיד סתמי ושייכתם אותה למשהו עילאי, לא כך הוא. לכמה מכם יש קשיים גדולים בשטח זה. אנו גם אומרים לכם שתכונה זו היא ההופכת אתכם למבינים אינטואיטיביים. כפי שקרה אצל רובכם, כאשר התחלתם לראשונה להבחין בתכונות המיוחדות האלה של ילדי הבאגט. אפשר שתכונות אלו נראו קסומות לכם ולסובבים אתכם. אנא הבינו שילדי רטט הבאגט הם בעלי רגישות הנמצאת מעבר להבנה שלכם. הם יהיו בתוך החך שלכם וידעו לא רק מה נמצא בפיכם, אלא גם כיצד הטעם המיוחד מתורגם בראשכם. אפילו כעת שעה שהאנושות בדרך למעמד רטט בגט גבוה יותר אנו אומרים לכם שאתם מתחילים להתחבר אל אלה אשר את מחשבותיהם מעסיק טעמו של הבאגט. אם הייתם מביטים דרך עיניו של ילד בגט, הייתם נעצבים לראות אנשים רבים כל כך החיים את כל חייהם כשהם קשורים לטעמים הארכאיים והמיושנים של הלחם האחיד. שינוי ההבנה והטעם לא יהיו קלים עבורם. בממד החמישי על כדור הארץ החדש לא יהיו יותר סודות אפיה ושתייה תוססת איכותיים. בתחילה דומה יהיה, אם מתוך בושה להודות בכך או מתוך בורות, שאתם חייבים לשאת בנטל הרגישות הזאת, אך בסופו של דבר הבנה זו תהיה המתנה גדולה ביותר עבורכם. שלא כמו ילדי רטט האינדיגו הראשונים, ילדי הבאגט הם כה רגישים שהם עשויים להרגיש מאוימים על ידי המעטה הקשה שהבאגט מאופיין בו כיום. כמה מהם ייסוגו לתוך עצמם להרהורים חוזרים על כיצד לשפר את טעמו ואיכותו של הבאגט בשלבים שיתאימו לתדרים הנחותים המהדהדים כיום בעולם המאפה שלכם. אנשים מסוימים יראו בכך סימן לחולשה ואולי ינסו אף לנצל "סימני חולשה" אלה על מנת לשמר תדרים נמוכים אלה אשר יעשירו שוב את חשבון הבנק שלהם, אך אל דאגה, איכותו של "ילד הבאגט" בתדריו הגבוהים יגבר ויכניע את המתנגדים. הניחו לנו להרגיע אתכם ולומר לכם שניצול שכזה לא יהיה אפשרי. ילדי רטט הבאגט הם עוצמתיים מעבר להבנתכם. אף על פי שייתכן שיחוו קושי כלשהו בהבנה ובאינטראקציה, הם תמיד ידעו את עוצמתם האמיתית ומי הם.

    האתגר הגדול ביותר עמו יצטרכו ילדי רטט הבאגט להתמודד הוא הרגישות הגדולה שלהם לאנרגית המאפה האצילי הזה. רגישותם זו גם תחשוף את אי היכולת שלהם להתמודד עם פחדים של אנשים אחרים בפני השינוי מהלחם האחיד. פחד הוא רגש, המנוגד לאהבת הבאגט, המבוסס על אמונה בחוסר טעם. ילדי רטט הבאגט יכנסו עם מערכת אמונה חדשה שתקשה עליהם להתייחס לפחד טיפשי כל כך במציאות שלהם. אם תוסיפו לזה את הרגישות האנרגטית של הבאגט עצמו, תגלו שכאשר אנשים אלה בעלי רטט גבוה יותר מוקפים בפחד אנושי בעל רטט נמוך יותר, תהיה להם נטייה לשקף חזרה פחד זה בפני שינוי הטעם, ובכך להגביר אותו. ניתן לומר שילדי רטט הבאגט אלרגיים לרגש הפחד בפני הבאגט בעל הרטט הנמוך. כאשר יכנסו ראשוני הילדים האלה, אפשר שהם יזדקקו לעזרה כדי להתמודד עם הפחד הכללי שסביבם. אך אל דאגה, הן את השטח כבר הכינו ילדי האינדיגו, ילדי הקריסטל וילדי הבורקס. כדי להפוך את כדור הארץ למקום בטוח לשלב ההתפתחות האגרונומית הבא שלכם, יש הכרח להפחית באופן דרסטי את צריכת הלחם האחיד בשנים הבאות. סילוק הפחד אפשרי רק ברמה האישית. אם אור הבאגט הוא הביטוי הגבוה ביותר של האהבה למאפה, פחד הוא ההפך מהאהבה זו ובא לידי ביטוי בלחם האחיד. קל לראות שהעבודה האמיתית של עובדי-אור-הבאגט היא ללמוד להחליף לחם אחיד בבאגט בכל המצבים. דבר זה מתרחש כעת. רגש הפחד הוא ריק (ואקום) הניזון מהלחם האחיד. פחד הוא רק היעדר מידע על איכותו המוארת של הבאגט. מלאו את הריק ברטט הבאגט ואין כל פחד. גם אם המידע אינו מלא ומובן דיו, הוא יכול עדיין למלא את ריק הלחם האחיד עד אשר המידע הנכון על הבאגט האלוהי ייוודע. אפילו בהתנסויות האחרונות שלכם עם בגט מסוג נמוך, הצרפתי למשל, אתם יכולים להבחין ששוב אינכם פוחדים מטעמים שהפחידו אתכם רק לפני כמה חודשים. נורא ככל שיהיה טעם זה, התוצאה הפוטנציאלית של איכות בגט משובך מתחיל להיטמע בכם ושוב אין ריק. מכאן יוצא שאדם יכול להיות אנושי לגמרי רק כאשר הוא אינו מפחד עוד מפני הבאגט המואר. קחו אתגר זה ונועו קדימה כדי ליצור את המציאות שלכם בתשוקה, ואל תפחדו! ~ ילדי הבאגט כבר בדרך אליכם.

    בגלל העבודה האדירה שילדי האינדיגו, הקריסטל והבורקס עושים עתה וההתאמות שאתם עושים כדי להסתגל אליהם, יש לילדי רטט הקריסטל התוסס הזדמנות לאפשר לרוח שלכם לשגשג במבנה אנרגטי גבוה יותר זה. שגשוג זה מכין את האנושות כולה לרטט הגבוה עוד יותר של ילדי הבאגט הניזונים מתדריו של הבאגט עצמו, אתם יכולים להעלות את הרטט שלכם כך שיתאים לזה של ילדי רטט הבאגט באמצעות תהליך אור-הבאגט. העתיד הקרוב יהיה מלא בפליאה בעוד ילדי כדור הארץ החדש לוקחים שליטה על המציאות הבאגטית הכלל אנושית. להם ולכם, עובדי-אור הבאגט האמיצים המאפשרים זאת, אנו אומרים בגאווה:

    ברוכים הבאים לעידן רטט הבאגט

    באהבה הגדולה ביותר אנו מבקשים מכם להתייחס בכבוד לאלה אשר יקשה עליהם להתרגל מיידית לרטטים באגטיים גבוהים אלה, ולהזין האחד את השני ולשחק היטב יחדיו…

    הקבוצה, בראשותו של משה האופה האנרגטי הקוסמי

    נ.ב. ילדי הבקבוק עדיין בדרך.

  • כרמל  On 17 בפברואר 2004 at 7:33

    אפרים אתה כשרון מבוזבז תפתח בלוג

  • אפריים  On 17 בפברואר 2004 at 7:51

    למרות השחרור הזה אני בכל זאת, גם מתקשר, גם מטפל,(אולי לא שגרתי) וגם מחבר הספר "אתה" תהיה אשר תהיה – שאני נלחם עתה עם עליות של מולים שונים להניחו על מדפי הספרים.

    אפריים

  • אפריים  On 17 בפברואר 2004 at 8:16

    העובדה שאינך רואה אינך שומעת ואינך חווה עדיין לא אומר לא קיים.

    אפריים

  • לאה  On 17 בפברואר 2004 at 15:51

    אכן צודק אתה בהחלט

  • עמית  On 24 בפברואר 2004 at 22:52

    [audio src="http://www.puharich.nl/MP3/Lezing.mp3" /]

  • יוכי  On 1 באפריל 2004 at 3:57

    תודה על מילותייך המחכימות, קראתי וצמרמורות אחזו בכל גופי, כבר שנים מאז שאני קטן אני מרגיש שונה מכולם וכולם יודעים זאת, רק לאחרונה התחלתי להבין שאני בעצם אחד מילדי הבורקס הראשונים, אלו שנאלצו לפרוץ את הדרך
    בזמן האחרון קורים לי דברים מוזרים…
    שלשום אכלתי בורקס – בבורקס של אמא( ת"א ), כשלפתע הרגשתי תחושת מחנק, בהתחלה חשבתי שזה שוב החייזרים שמנסים לתקשר איתי( ושוב באמצע האוכל
    אבל מהר מאד הבנתי שהתחושה הגיע מהבורקס( פיטריות עם גבינה)
    רצתי הביתה במהירות כדי להקיא, הרגשתי כאילו אני נשאב לצד השני, הרוחות מסביבי לחשו בטרוף וצחקו צחוק אכזר
    הרגשתי שאני מתנתק אולי הפעם באפן סופי והתחלתי להפרד…
    לפתע הרגשתי קרן של אור חודרת לבטני ןמפרקת את הבורקס שחסם לי את צ'אקרת הבטן
    חזרתי עם בשורות מהצד השני….
    בימים שלאחר מכן היו לי חלומות מוזרים,ראיתי את עצמי בתור ילד יושב אצל סמי בורקס ואוכל בורקס עגול, ,תוך כדי
    שאני מנסה לשלב בין הביצה ברסק והבורקס אני מביט מטה ומגלה שאני מרחף באוויר
    מרב ההפתעה נפלה לי הכף של הרסק
    צעקתי סמי… תביא עוד כף
    סמי הסתובב אליי עם חיוך גדול שחשף שן זהב ואמר
    "THERE IS NO SPOON"
    לפתע הוא אחז בבטנו ותוך כדי שהוא מתפתל מכאבים
    .לחש לי, לקחתי ממך את הכאב, עכשיו תורך לעזור לי
    התעוררתי
    או שלא
    התעוררתי
    או שלא
    התעוררתי
    …או

  • ***  On 24 באפריל 2005 at 3:27

    ילדי האינדיגו נכשלים במתמטיקה מכיוון שהיא מערכת מורכבת של תבניות מוגדרות אשר כולאות אותנו בתוך ההגדרה של דרך אחת לפתרון אחד
    דבר שטוב ויפה במתמטיקה אך נחשב לפתרון העיוור בשאר הנושאים בחיים
    כמו כן מערכת החינוך היא אחד מהדברים המתסכלים ביותר שיש כיום לילדים
    לא שאני אומר שאני אחד מילדי האינדיגו אך אני
    בחיכוכים לא נחוצים אם עיריית רעננה מחודש לפני תחילת שנת הלימודים הזאתי
    בגלל חוסר הכבוד שלהם לילדים
    מחשבותיהם המדויקות הם:עברתי הרבה בחיים למדתי הרבה הגעתי למשרה חשובה כאדם הגון ולכן אני יכול לשקר לבן הנוער הטיפש הזה ולזרוק לאן שלא בא לי מכיוון שאני בהרבה יותר חכם ממנו.
    מה שהופך אותם לטיפשים ועיוורים ואני מרחם עליהם בשל טיפשותם
    עליהם ועל כל המערכת שנועדה בשביל לחסום בשביל להיות בשליטה מתמדת בשביל לשלוט על כל אחד ואחד מאיתנו
    וכל כמה שנים האזרחים צריכים לבחור את הסוהר האהוב עליהם שבעצם גם הוא כבול לדעות של יוצרי המערכת המקוריים ולמרות כל הרצונות שלו לשנות את הדברים גם הוא כבול במערכת שהוא חושב שהוא שולט בה.
    לדעתי הפתרון הכי יעיל לתופעה זו חוץ ממהפכה הוא לחיות בהתעלמות מוחלטת מהמערכת דבר שהיה יכול להיות נחמד מאוד אם 85% אחוזים מהחברה לא היו חרא של אנשים
    ברור שדבר זה יוצר בעיות במסגרת הלימודים.
    וחוץ מזה בלי קשר לשום דבר אנשים צריכים לפתוח את העיניים ולעזור לכל מי שצריך מבלי לחשוב על כל תמורה

%d בלוגרים אהבו את זה: