It's not nice, it's in the closet

את יעל (השם הבדוי הנפוץ ביותר בישראל), פגשתי בספטמבר במהלך הטיול בחו"ל. בוקר אחד כשהשתזפנו על שפת הים ודיברנו על סטוצים בטיול, היא סיפרה לנו סיפור שקרה לה כמה שבועות לפני כן בפלאיה דל כרמן במכסיקו. הסיפור הזה כבר מועבר בין המטיילים הישראלים במרכז אמריקה על תקן אגדה אורבנית, אבל בי נשבעתי שנגעתי אישית בבחורה שזה קרה לה ושכל פרט אמת.

יעל שהתה כשבוע בפלאיה דל כרמן, חוף החטאים של מכסיקו. באחד הלילות בדיסקוטק על החוף, היא נדלקה קשות על בחור חתיך עם לוק מאד ישראלי וחברה שלה דאגה לגרור אותו אליה ולהכיר ביניהם. "נעים מאד, אני דייוויד" הוא לחץ את ידה ומיד הוסיף "סתאאם, קוראים לי עלי". אז למה אמרת דייוויד? תמהה יעל. "סתם, חשבתי שתצחקי" הוא חייך חיוך מפיל שהשכיח מיעל את הצורך להתייחס לאייקיו או לאמינות שלו.

פלאיה דל כרמן, מכסיקו

עלי טען שהוא מוסלמי המתגורר במכסיקו סיטי, בן למשפחה של 9 אחים ועובד בחוף במגוון עבודות שקשורות לצלילה, הסעדה ותיירות. בהמשך השיחה הוא טען פתאום שהוא מאומץ, בלבל בין פרטים והתחמק מתשובות ישירות. למרות האסלאם והערפול בפרטים הביוגראפיים, יעל נמשכה אליו בטירוף ובאווירת הסקס של הפלאיה, קבעה איתו למחרת בים, במחשבה על סטוץ-טיול אקזוטי.

עלי לא הופיע בחוף למחרת וגם לא לדיסקוטק בלילה. יום לאחר מכן הוא פתאום צץ בחוף עם פנס בעין והתנהגות סמי-נוירוטית. הוא סיפר ליעל ברפרוף שהסתבך עם כמה אנשים ושזה שום דבר, ענייני עבודה. יעל לא ידעה אם לחשוב שהוא טרוריסט או מאפיונר, אבל מאוחר יותר בערב, כשהוא אחז בידה והציע לה ללכת למקום שקט יותר, היא בחרה בחוויה על פני החששות.

הם צעדו כברת דרך ארוכה על החוף בחושך בדיסטנס מתוח, כשלפתע חבורת גברים קולנית וקצת מפחידה הגיחה מולם. עלי תפס את יעל בידה וצמצם את ההליכה למרחק אינטימי. הגברים נעצו בו מבט נוקב אך המשיכו ללכת ולא ניגשו אליו. יעל חשבה שמדובר באנשים שהוא מסובך איתם, שהוא אותת להם שהוא עם בחורה כרגע והעימות נדחה לטיימינג טוב יותר. היא סירבה להודות בזה בפני עצמה, אבל כל הפחד הזה עשה את כל העניין לעוד יותר סקסי.

הם הגיעו לבית מלון ועלי הפתיע אותה בהכרזה שהוא שותף בבעלות על המקום ושאחד החדרים עומד לרשותו בכל עת. כשעלי פתח את החדר, יעל הבחינה בחפצים של אישה מפוזרים ברחבי החדר. "אויש, אני לא מאמין שהיא פה" עלי התבכיין והסביר שמדובר בידידה שהוא מרשה לה ללון כאן לפעמים כשאין לה ברירה ועכשיו זה לא הכי מתאים, "עדיף שאנחנו נלך למקום אחר". רגע לפני שהם יוצאים, עלי ניגש לתיק שעל המיטה, מחטט בו, מוציא משהו ושם בכיסו. הוא הסביר לה שעדיף שילכו וייקחו חדר במלון אחר, ויעל כבר הייתה כל כך חמה עליו שהיא בכלל לא חשבה מדוע הם לא נכנסים לחדר אחר במלון שלו.

במלון הנוסף שהגיעו אליו, עלי שכר עבורם חדר יקר יחסית, וכאן סוף סוף הוגשמו הפנטזיות, כשעלי ויעל פצחו בפור-פליי סוער. כשהגיע שלב החדירה, יעל שמה לב שעלי אינו נימול, כפי שכל מוסלמי אמור להיות, אבל היא כבר התרגלה לחורים הגדולים בביוגראפיה שלו ולא שאלה שאלות. אחרי שכל הסבבים נגמרו והשניים שכבו מעולפים על המיטה, עלי הפתיע אותה פתאום בהחדרת אצבע לנרתיקה ולחש על אוזנה: "זה יהיה הסוד שלנו". יעל חשבה שהוא מתכוון באופן כללי, לא להפוך את עצמם לאייטם בפלאיה ולחשה חזרה במתיקות: "אוקיי".

סרטים מהואגינה

כעבור כמה דקות עלי קם מהמיטה והודיע שהוא יוצא לקנות סיגריות (למרות שליעל הייתה חפיסה בחדר). קצת אחרי שהוא יצא, תקפה את יעל תחושת פחד משונה. פתאום היא קלטה שהיא נמצאת לבד באמצע הלילה במלון נידח וחשוך במקום שאין לה מושג איך לחזור ממנו, עם בחור שאין לה מושג במה הוא בדיוק מסובך ושכרגע נטש אותה כאן בגפה. פתאום הייתה לה תחושה ברורה שהוא לא חוזר, כמו בסרטים, כשהגברים יוצאים לקנות סיגריות ונעלמים. אך מה אם במקומו יגיעו אחרים??

יעל קמה להסתובב בחדר, הדליקה טלוויזיה, נעלה את הדלת מבפנים, הציתה לעצמה סיגריה והמתינה. כל אותה העת התבשלה ועלתה בה למודעות אט אט, תחושת חוסר נוחות מסוימת באזור הנרתיק. לבסוף היא נכנסה לשירותים וגיששה באצבעה בזהירות באיזו איבר מינה, כאשר היא חשה במשהו תחוב בתוכו. היא מצאה את עצמה מושכת קצה של נייר סופג, ולתדהמתה, שלפה מאיבר מינה שקיק לח העוטף גוש בנייר כסף! יעל הייתה נסערת. בתוך נייר הכסף היא מצאה חומר לבן שהיה ברור לה כי הוא סם, בין אם קוקאין או הרואין.

בשלב הזה היא נכנסה לסרט. היא הבינה שהחומר הוחדר אליה באותה אצבע פתאומית שלאחר הסקס, ותהתה האם הוא מנסה להבריח דרכה סמים. עתה נראה היה לה שעלי בכלל לא מכיר את בעלי המלון שטען שהוא שותף בו, שהם פרצו לחדר של מישהי אחרת ואולי גנבו את הסם ממנה. אולי האנשים שראו על החוף או אלו שהחטיפו לו מכות אמש, מחפשים את הסם ועכשיו הם ירדפו אחריה?? אולי הוא התכוון לסמם אותה, שהחומר ייספג לה בכוס ומי יודע מה יקרה לה?

הציניקנים הפולנים ודאי יגידו שמגיע לה על שהייתה כה טיפשה ומסונוורת והכניסה את עצמה למצב כזה. מתוך היכרותי הקצרה עם יעל, לא מדובר בפתיה בת 20 ודווקא יש לה אחלה ראש על הכתפיים והרבה הגיון. אולי דווקא מרוב הפולניות של הבית ואווירת ההרפתקה של מכסיקו, היא הרשתה לעצמה להיפתח כל כך בטיול עד כדי הסתכנות. בואו לא נשפוט אותה ישר לחומרה, אוקיי?

בכל אופן, בשלב הזה כבר היה ברור שעלי אכן לא מתכוון לחזור. יעל הצמידה את כל הריהוט שהיא מצאה בחדר לדלת ועישנה סיגריות בשרשרת כדי לכבות אותן על התוקף, אם פתאום יגיח. היא לא עצמה עין כל הלילה וחיכתה לאור הבוקר כדי לנוס מהמלון. זה היה הלילה הארוך ביותר בחייה. בבוקר לפני שנטשה את החדר, היא לא ידעה מה לעשות עם הסם. היא לא ידעה מה יותר גרוע – להשאיר אותו בחדר או לקחת אותו איתה.

ברגע האחרון החליטה להשאיר אותו בארון בחדר. היא חשבה על אפשרות שמישהו יחפש את החומר הזה ושעדיף שעלי ימצא אותו אם ישוב לזירת הפשע. אז היא השאירה לו על המיטה פתק שסיכם בשני משפטים את זעמה על העניין ואת הפתרון הסופי: It's not nice. It's in the closet. את עלי היא לא ראתה יותר ובמספר הטלפון הסלולרי שהשאיר לה היה מענה אוטומאטי בספרדית, שהסביר כי המספר אינו קיים או מנותק.

במבט לאחור ולאחר שיחות עם מטיילים ישראלים אחרים, יעל הבינה את התקרית בהקשר אחר. נראה שעלי רצה לתת לה מתנה, חומר טוב לדפוק את הראש, וההחדרה שלו דרך איבר המין היה פשוט קטע מגניב כזה. הרי אם הוא היה רוצה להספיג את זה שם, הוא לא היה עוטף את זה בנייר כסף… זה לא משנה את העובדה שעלי היה סוג של פושטק ושיעל נהגה בחוסר אחריות משווע ויכלה להסתבך בצורה בלתי הפיכה.

אבל מה שהכי תפס אותי בכל הסיפור הזה, זה הפתק שהיא השאירה לו.

It's not nice, It's in the closet.

זה כמו "No soup for you", משפט נורא סיינפלדי. הזוי, אפילו. בדיעבד, זה הדבר שפתאום הכי הצחיק אותי. לכל אורך הטיול התחרינו על הסיטואציות שבהן אפשר לתקוע את המשפט הזה בהפתעה ושזה יהיה מצחיק ותתפלאו כמה כאלה היו. תנסו את זה בבית.

מודעות פרסומת
Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • ימימה  On 15 באוקטובר 2003 at 18:42

    אפשר היה לומר את המשפט הזה על כל הבגדים שכבר לא עולים עלינו, לא?
    סיפור מרתק.

  • דנה  On 15 באוקטובר 2003 at 18:58

    השטויות שאנו עלולות לעשות בטיולים.

    והמשפט הזה – הוא לוקח בגדול. לאורך כל הקריאה ניסיתי לחשוב איך הוא מתקשר לסיפור. בהתחלה חשבתי שה"איט" מתיחס לעלי הזה, שהוא הומו בארון (אבל זה כנראה כבר קשור לחוויות התמוהות שאני עברתי בטיולי – שכמובן אינן מגיעות לסוליות הנעליים של הסיפור הביזארי הזה).

  • רובי  On 15 באוקטובר 2003 at 19:06

    כל כך הרבה פעמים שמעתי את הסיפור הזה, עם וריאציות לכאן ולשם…
    מה גרם לך להאמין שזה אכן קרה לה?

  • כרמל  On 15 באוקטובר 2003 at 19:25

    אתם רואים? ידעתי שיש לזה שיק של אגדה אורבנית. אבל אין פה סוגיית אמון, רובי…. מדובר בבחורה שאני מכירה היטב ופרטיה טושטשו, אוקיי? והיא קוראת את זה עכשיו וצוחקת לעצמה שקרה לה משהו שמתרחש רק באגדות אורבניות… אולי אם היא תשכנע את עצמה שהיא אכן מפיצה אגדה אורבנית, היא תרגיש פחות מטומטמת עם איך שהתנהגה? 🙂
    בכל אופן, אני לא שוללת את האפשרות שהיא לא הזיון הראשון של עלי ושאולי יש איזו אופנה של לצ'פר את הזיון שלך בקוקאין. אבל לא נראה לי שבאף אגדה אורבנית אפשר לבוא בהברקה של it's not nice it's in the closet 🙂

  • גלעד  On 15 באוקטובר 2003 at 20:42

    לפני כ-10 שנים היינו במלון בניו יורק. ישנו שם שלושה חברים. יצאנו בלילה לבלות. כשחזרנו ראינו שהחדר מבולגן אבל לא לקחו כלום. אפילו לא את המצלמה. בבוקר כשקמנו התארגנו לקראת טיול נוסף בעיר. על השולחן היה פתק בו היה כתוב: "דחפנו את מברשות השיניים שלכם לתחת שלנו". הפתק לא היה חתום אבל הרחנו וזה נראה די אמין. התבאסנו. בלשון המעטה. כלומר כבר ציחצחנו שיניים.

    הסיפור הזה קרה לי. הנה אני מספר אותו. אני יודע שזה קרה לעוד כמה אנשים. כלומר שמעתי את זה רץ. אבל נראה לי שהם מספרים את הסיפור שלי.

  • כרמל  On 15 באוקטובר 2003 at 20:52

    מה אם אספר לך שגם אתה מכיר היטב את מי שזה קרה לה ואם היא תגיד לך את זה לא יהיו כאן סוגיות אמון?
    אצטרך לבקש את רשותה לשם כך, אבל כתוב לי למייל ונראה.

    האמת שאני מופתעת מכם. אין לי כוונות נוספות להתעקש על אמיתות הסיפור, אני לא בדיוק בקיאה באגדות אורבניות ולא עוסקת בהפצתן ויש לי בעצמי כמה סיפורים ביוגראפיים שאם הייתי מספרת לכם הייתם נופחים בבוז שזה מצוץ מהאצבע. זה היופי של החיים שהם מסעירים מכל דמיון.

    אני לתומי חשבתי שכולם פה יתקיפו את "יעל" על הטמטום שלה ואני קצת מופתעת מהכיוון שהתגובות מושכות אליו, אבל אני בטוחה שיעל קוראת ונהנית. וזה מה שחשוב.

  • איתן כספי  On 15 באוקטובר 2003 at 22:32

    אולי שם לסיפור: וגינרקוטיקה?

  • Rogatka  On 15 באוקטובר 2003 at 23:23

    אנחנו נצטרך את הדו"ח הרפואי של הגניקולוג/ית שטיפלו בה אחר כך.
    אם לא – אני מריח פה משבר אמון רציני.
    לא – טעות שלי. זה החומוס שאכלתי קודם.
    מכל מקום, בחורה שאינה טיפשה לא ממהרת לספר סיפורים טפשיים שכאלה.
    איתן,אני הייתי קורה למקרה:
    "אל-תחדיר".
    אבל זה רק אני.

  • Rogatka  On 15 באוקטובר 2003 at 23:24

    כמובן שלא הייתי קורה למקרה כלום.
    מכסימום קורא. אייל קורא.

  • גליה  On 16 באוקטובר 2003 at 4:02

    רוגטקה , אתה פלצן
    ובטח מעושן
    ביקורות לו לא חסר
    ולבלבל את הבייציות תמיד זוכר
    כן. רוגטקה אתה פלצן
    ומאוד משועמם

  • גבריאל  On 16 באוקטובר 2003 at 6:50

    ומעניין בעיני בסיפור – היא האדיבות של יעל; היא לא רצתה שהחומר חלילה ילך לאיבוד, וכבחורה ישראלית מנומסת היא משאירה לו פתק המסביר לו בדיוק איפוא זה. היא אמנם מוחה קלות על המקום בו בחר להשאיר את חפציו,("It is not nice"(
    אך לא שוכחת להשיב 'אבידה' לבעליה. הרי הוא השאיר אותה אצלה למשמרת ובודאי שירצה אותה חזרה: ("It is in the closet"(.

  • סתם  On 16 באוקטובר 2003 at 9:46

    אם היו לה כל כך הרבה סיגריות שהיא עישנה בשרשרת, למה היא לא הציעה לו משלה כשאמר שהולך לקנות סיגריות?
    לא יפה לא לכבד. its not nice

  • כרמל  On 16 באוקטובר 2003 at 9:51

    איתן ורוגטקה…:)
    וגבריאל, אתה מצדיק את המקצוע שלך. אכן תפסת חולשה פולנית נאה באופיה האדיב של יעלי….
    כשהיא עשתה את זה היא אפילו לא חשבה כמה המשפט ההזוי שלה גאוני. אני לא מפסיקה להשתמש בו 🙂

  • שרון  On 16 באוקטובר 2003 at 11:54

    זה לא כזה משפט גאוני ולא נראה לי בכלל שהיא ניסתה להיות מנומסת. יותר נראה כאילו היא לא רצתה שירדפו אחריה כדי לקבל את זה חזרה, ובצדק.

  • liat  On 16 באוקטובר 2003 at 22:46

    חינטרוש בגרוש על מנוש

  • גלעד  On 16 באוקטובר 2003 at 23:07

    אני לא יודע על איזה מכרה משותפת מדובר. אני לא מכיר אותך. את בטח מתכוונת לגלעד אחר. בכל אופן, הנה כותרת לסיפור:

    נרתיק-נרקוט

    אם הוא היה משאיר לה אצבע של חשיש היה מגניב יותר. השם כמובן היה:

    דחפת-לי-אצבע.

    אם הוא היה משאיר לה קראק:

    קרא-קראק

    אני רק מקווה שלא היו לה סתימות בנרתיק – כי אלומיניום וסתימות עושים זרם בשיניים.

    מה שכן הוא היה כנראה: קוסם.

  • גיא  On 17 באוקטובר 2003 at 7:05

    אני לא אשפוט אם הסיופר הזה אמין או לא, אבל לעומת "הסיפור של גלעד" שיש לו תיעוד די טוב http://www.snopes.com/racial/crime/toothbsh.htm
    לסיפור הזה לא מצאתי גרסאות נוספות.

    בשביל אגדה אורבנית אמיתית גם קצת חסר לו העוקץ

    )קשה לכתוב בעברית בלי מקלדת עברית…(

  • כרמל  On 18 באוקטובר 2003 at 21:30

    חשבתי שאתה בהחלט גלעד אחר.
    גיא תודה על ההוכחות, באמת אין לזה עוקץ של אגדה אורבנית, אבל לדעתי המשפט הסיינפלדי באנגלית הוא עוקץ ראוי בפני עצמו.
    אני נתקעתי שם.

  • June  On 20 באוקטובר 2003 at 8:05

    ואני מניחה שהוא באמת ימשיך ויתגלגל הלאה, אל מחוזות אחרים.

    (ואנחנו נוכל להגיד שכאן, ממש כאן, המקור).

  • עידו לא-אמין  On 25 באוקטובר 2003 at 22:59

    ברגעים אלה ממש, גוגל חושב שהמקום היחיד שהמשפט הזה מופיע בו הוא הבלוג של כרמל — http://www.google.com/search?hl=en&lr=&ie=UTF-8&oe=UTF-8&q=%2B%22it%27s+not+nice%22+%2B%22it%27s+in+the+closet%22

    ואם גוגל אומר — גוגל יודע.

  • עידו לא-אמין  On 25 באוקטובר 2003 at 23:19

    סרטנים (אלא אם את רוצה לככב בהמשכון ל"הנוסע השמיני"):
    http://www.urbanlegends.com/ulz/xlobsterfun.html

    חמאת בוטנים (אלא אם את ממש, אבל ממש, אוהבת את הכלב שלך):
    http://www.snopes.com/risque/bestial/peanutbt.htm

    נקניקיות (אלא אם חיממת אותן קודם):
    http://www.snopes.com/college/sex/hotdog.htm

    חטיף מארס (אלא אם מיק ג'אגר רעב):
    http://classicrock.about.com/library/weekly/aa070601c.htm

    כריש (אלא אם זה בין בוגרים ובהסכמה):
    http://classicrock.about.com/library/weekly/aa070601b.htm

  • כרמל  On 26 באוקטובר 2003 at 1:41

    חותמת אמינות ממך זו כבר ממש גושפנקה 🙂

%d בלוגרים אהבו את זה: