צ'ק לחתונה של קופידון והיהודון

הכרויות זה אחד התחומים שמיתון אף פעם לא פגע בהם, להפך. אם אין כלום אז לפחות שתהיה אהבה. אולי בגלל זה הופתעתי מהעובדה שג'יידייט רכשו את קופידון ואוטוטו יהיה לנו בארץ רק אתר הכרויות רציני אחד. אני אצפה בעניין בניסיון לאחד את מאגר הנתונים של שני האתרים הללו, כאשר רוב האנשים רשומים בשני המקומות, לאו דווקא תחת אותם פרטים ולעיתים יותר מפעם אחת.
 
האם האתר הממוזג יהיה חינמי או במודל המנוי של קופידון? האם הם ינצלו את ההזדמנות לאיפיון טכנולוגי רציני שישלב את היתרונות של שניהם או יצרו מפלצת? אגב, יתרונות טכנולוגיים הם לא תמיד יתרון אנושי. הטכנולוגיה המתקדמת של ג'יידיט, למשל, מאד פולשנית. היא מאפשרת לנו רמות שליטה גבוהה מדי, ברמת "האח הגדול", שמביאות יותר נזק מתועלת.

כשאתה יכול לראות בדיוק מתי אדם מסוים ביקר באתר לאחרונה, זה מאפשר לזוג שהכיר ויצא כמה פעמים, "לארוב" זה לזו ולהאשים זה את זו שהם ממשיכים לצבור פוטנציאלים מאחורי הגב (והם תמיד צודקים). כשאתה יכול לראות מי ומתי הסתכלו בפרופיל שלך, איזה אקס משועמם עלול לחשוב בטעות ששבת להתרפק על זכרונו ולהרשות לעצמו להציק לך שוב. והכי גרוע זה ממשק הצ'ט של שני האתרים שתורם לאווירת השוק וחוסר הרצינות וגוזל המון אנרגיה ממי שמנסה לפלס את דרכו בשקט בברדק הזה.
 
בתור אחת שיש לה כבר כמה שנים On&Off כרטיס בשני אתרי ההיכרויות האלו, הייתי רוצה לנצל את ההזדמנות העסקית לדבר קצת על האקלים התרבותי של סצנת הדייטינג הישראלית ברשת. לחפש גבר ברשת זה כמו לחפש מחט בערימת שחת, אבל חצי מהחברות שלי מסתלבטות בתוך ערימת השחת הזאת בתקווה להידקר מדי פעם ואולי כדי להשתיק את המצפון שלנו. הנה, אנחנו עושות משהו אקטיבי בנושא הזה. אנחנו out there. אבל בין לבין אותן דקירות נדירות, אנחנו מגלות שערימת השחת שלנו מלאה גללים של חמורים. 
 

מאותגרות מוסרית ואינטואיציית אינטרנט

הקלות הבלתי נסבלת של היכולת להכיר מהבית בפיג'אמה גורמת לסקרנים שאינם פנויים או אינם רציניים להתחזות לכאלה על מנת להכניס קצת פלפל לחייהם. מאידך, מי שכבר פנוי ורציני, הופך למאותגר מוסרית עקב תחושת השפע המדומה. הכתבה מנוסחת בלשון זכר אך מסתבר שהיא תקפה במידה שווה לנקבות שבינינו. למעשה, נשים עומדות במבחן קשה יותר, שכן אם המראה שלהן סביר, הן מותקפות בפניות של גברים חמודים לכאורה מכל עבר. אבל זו רק אשליה. כל מי שעברה את זה יודעת ששבעים הציפורים שעל העץ עפות ברגע שאת עושה צעד לעברן.
 
הטכנולוגיה שמאפשרת לנו תקווה לאביר חדש מדי יום, חוסמת את הנכונות שלנו לתת צ'אנס לאביר-האתמול. רבים מהקשרים הטובים שאני מכירה לא התחילו בדייט מעולה או בדייט בכלל, היה שם איזה חלחול הדרגתי, תוצאה של השקעה וסבלנות. בעידן קופידון-ג'יידייט אנחנו שולחים הביתה מישהו ש"לא בדיוק זה" תוך חמש דקות, כי כשנחזור הביתה יחכו לנו עוד 3 פניות באתר וחוזר חלילה. ואז יום אחד אנחנו מתעוררים ומגלים שיש לנו כרטיס באינטרנט כבר 10 שנים….
 
אבל גם כשאנחנו מוכנים לתת צ'אנס, הצד השני אינו מקל עלינו. הרבה אנשים עוד שבויים בקונספציה שהאינטרנט הוא מדיום אנונימי שאפשר לנסות לשפר בו את מצבך, לשפצר קצת את הפרטים, לשים תמונה מלפני 20 שנה/20 קילו/של החבר הכוסון שלך וכדומה. אנשים שוכחים שהמטרה בסוף היא להיפגש ולמפגש אי אפשר להביא את הפוטושופ (אבל רצוי להביא את החבר הכוסון… :).
 
יש אנשים שבכלל לא מנסים ליזום מפגש. הם מקבלים טלפון ולא מתקשרים או מנסים לנהל איתך מערכת יחסים וירטואלית. הניחוש הטוב ביותר הוא שיש להם פרח אחר בקנה ואת בינתיים בצריח. כי כשיש שפע היצע גם השינויים הם מהירים מאד. פעמים רבות, אם התמהמת 24 שעות, כשתתקשר יסתבר שהיא כבר קבעה עם אחר.
 
אבל עם הזמן מפתחים סוג של אינטואיציית אינטרנט כזו, שזה באמת נושא למחקר עצמאי. מהצצה חטופה בתמונה וכרטיס אני כבר מרגישה מהות, אמינות ופוטנציאל ובשנה האחרונה לא טעיתי אפילו פעם אחת, לחיוב ולשלילה.  אחרי כמה שנים זה הופך לסוג של קהילה ביזארית בעל כורחה. מרחב שכיף לשוב אליו בין קשר לקשר, לחזור לבסטה שלך בשוק ולנופף לשלום לכל הח'ברה.
 
יש אנשים שנמצאים כבר שנים באתרי ההיכרויות עם אותן התמונות ואני מזהה אותם בחיבה ומרגישה בבית. גם הם ישר מזהים שחזרת ודורשים בשלומך. נחמד/עצוב לראות אקסים שהכרתי באתר לפני שנים, חוזרים ונפלטים למעגל ה E-פו"פ. לא מזמן קיבלתי פניה ממישהו שיצאתי איתו תקופה קצרה לפני 6 שנים והוא בכלל לא קלט שזו אני. אמרתי לו שזה הסימן הכי ברור שהוא כבר מיצה את האינטרנט והגיע הזמן לעשות אחורה פנה.
 

"שמפניה" אונליין

אבל בואו נעזוב שנייה את הנוסטלגיה ונעבור לממד ה"תחקירי". מי שמחזיק הרבה זמן בסטה בשוק, יודע לזהות כשבחור חדש בשכונה הוא סמוי של המשטרה, נכון? עד כמה שידוע לי לא כתבו על זה בשומקום וברור שמפעילי האתרים לא יודו בכך, אבל בנוסף לשקרנים מטעם עצמם, נראה שיש גם שקרנים מוסדיים, סימולקרות כאלה, פרופילים "שתולים מטעם"…
 
מדובר בדרך כלל בגבר או אישה שנראים מעולה, משכילים, עשירים ובעלי כרטיס אטרקטיבי והם אף פעם לא עונים כשאתה כותב להם. אתה, בחוסר בטחון אפייני, חושב שזה משהו אישי נגדך, אבל מדובר בעצם באבישי רביב מ-HTML, פרופילים מדומים שלתחושתי נוצרו על ידי עובדי האתר, במטרה לתת לנו תחושה שאנשים "שווים" מהלכים בינינו וזה לגיטימי ואף משתלם להיות כאן.
 
נראה לי שהמיתון גורם להנהלת קופידון לנקוט ביוזמות יצירתיות יותר בעזרת השתולים הללו, שכן בשבוע שעבר קיבלתי פניה מאחד חתיך-ז'ורנלים מפיל בשם מרקוס, שאין לו מנוי ואני נאלצת לקנות מנוי אם אני רוצה להזיל ריר על המסר שלו. כבסטאית ותיקה ברור לי שחתיך-ז'ורנלים לא רוצה ממני שום דבר, וההימור שלי הוא שמדובר בפרופיל שתול, אשר עובדי האתר פונים דרכו לאנשים, על מנת לגרות אותם לרכוש מנוי. 

תסתכלו על הכרטיס שלו. שב"כניק בלגי דמיקולו. ומה זה אבטין בכלל, זה נשמע כמו ישוב במשולש. רוצה להקים משפחה עלק. לא עלבון לאינטליגנציה? כתבתי ל"מרקוס" חזרה מבלי לראות מה הוא רשם לי, אך ה"עינית" באתר מראה שהוא מעולם לא ניסה להעיף על זה מבט נוסף, מה שחיזק את חשדי לגבי הפונקציה המריונטית שלו.
 
מרוב שעמום/יאוש מסתמנת אצלנו לאחרונה מגמה להתחבר עם אחיות לצרה מהאתר. הייתי רוצה לנצל את ההזדמנות להכיר לכם חברה וירטואלית חדשה שלי, חגית, סטנדאפיסטית בפוטנציה, בחורה מדהימה כפי שתיכף תראו מהכרטיס שלה. ממש קארין ארד ג'וניור בתוך כרטיס הכרויות, לא? לתשומת ליבה של ההנהלה, דווקא אנשים אמיתיים כאלה, נותנים לי תחושה שיש פה עוד אנשים מעניינים וכדאי להישאר בסביבה. הכרטיס שלה, אגב, הגיע בתגובה לתשובה הגברית לקארין ארד בתוך כרטיס הכרויות. כן רבותיי, מעניין לנו, אנחנו לא רק מחפשים אהבה, אנחנו עושים גם ספרות זולה.
 
לפני כמה שנים כולנו הכרנו אנשים שהתחתנו בגלל אתרים כאלה אבל נדמה לי שאין הרבה סיפורים כאלה לאחרונה. רמת העיוות גוברת שם על רמת הרצינות וצריך נס כדי לצאת עם משהו מוחשי ומתמשך משם. זה גם גורם לתחושה שגויה שכל מה שמחוץ לרשת הוא אוטומאטית יותר אמין ועשוי לגרור גל נוסף של אכזבות. יותר ויותר אנשים סביבי חוזרים להכרויות אופליין שהם לא היו מעיזים לשקול לפני כמה שנים, כמו ירון מאיר. מי שלא רציני נשבר אחרי 10 שאלות מתוך ה-175(!) בטופס שלו. זה כבר מציב רף. 
 
בסיכומו של דבר, אני חושבת שהנזק הכי גדול שנגרם לי מהשנים הללו, זה חוסר היכולת לדמיין את היום שבו אמחק את הכרטיסים שלי. לא רק השעיה זמנית לרגל עוד איזה קשר, אלא delete אמיתי. הו קופיג'יידייט, הצלחתם היכן שקרטלי הסמים והאלכוהול כשלו אצלי. שמי כרמל לידיה וייסמן ואני מכורה לקווסט אחר הזוגיות.

 

עוד בנושא:

פרופילים פיקטיביים – התחקיר

הוטל קליפורניה לרווקים – מה קרה כשכבר ניסיתי למחוק את הכרטיסים שלי

פרק מתוך "סקס והרשת" שעסק באתרי הכרויות
 

מודעות פרסומת
Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אביבה  On 3 בדצמבר 2003 at 23:55

    חגית דנן נשמעת בסדר, אבל נראה שהיא באה לעשות רושם על עצמה, ולא להכיר. זה חצי מאמר ב"בננות", מה שהיא כתבה שם. אלוהים יודע איזה פלברות היא מוציאה בפגישה ראשונה 🙂

  • נמלים  On 4 בדצמבר 2003 at 11:24

    מצד ימין למעלה,של בוב משהו – היפטרי ממנו. זה יבריח כל בלגי מצוי. אני נמלים. עוד מעט כולם יהיו נמלים.

  • נעמה  On 4 בדצמבר 2003 at 11:32

    ביטוי מלא רגישות, אין מה לדבר

  • אני  On 4 בדצמבר 2003 at 12:57

    כרמל לידיה ויסמן- את גדולה. כרווקה בת 33 מזדהה איתך. אמירות עניניות, כרטיסים עניניים (למעט מרקוס) ועל זה יאמר :זר לא יבין זאת. הוא יגיע…

  • ?  On 4 בדצמבר 2003 at 13:37

    אז כל שנשאר זה לחפש את החמור.

    כי מה כבר יש לעשות עם מחט לעזאזל?

  • ברת מזל  On 9 בדצמבר 2003 at 8:02

    אני מכירה את ההיגד המאוד רווח הזה, שבהיכרויות באינטרנט אתה אף פעם לא מקבל את מה שהגעת למצוא. אני בת שלושים, יש לי נסיון עשיר מאוד עם אתרי ההיכרויות האלה, יצאתי אולי עם עשרה גברים מהאתר במהלך הקריירה הזוגית שלי, כולם היו מדהימים ועם כולם רציתי להישאר בקשר. רק עם אחד רציתי להישאר בקשר רומנטי, ואנחנו עוברים לגור ביחד ממש מחר. ככה שמנקודת המבט שלי, אני ממליצה בחום על השיטה הזאת, שבה נכון שהסיכוי גבוה יותר שהגבר שהכרת הוא בעצם פנסיונרית, אבל הסיכוי נמוך יותר שאם כבר הוא גבר, והוא פנוי ואת נראית לו, הוא יגיד לך שהוא לא בעניין של משהו רציני, או משהו מהארסנל הזה. בקיצור – אני ממש בעד.

  • אלדד בן תורה  On 9 בדצמבר 2003 at 10:07

    חבל שכתבה אשר מתארת בצורה מקורית וישירה את נושא רגיש זה
    כתבה שנוגעת לדילמות בהן אנו עסוקים שעה בשעה,
    חוטאת בהשמצה כל כך חמורה ולא מבוססת – בנוגע לכרטיסים הפיקטיביים. זו האשמה כל כך חמורה אשר בירורה אינו נכון לזירה זו. אבל אציין בבירור, צוות עובדי קופידון מעולם לא בנה כרטיסים פיקטיביים לצורך עידוד רכישה וכל מי שמכיר את מנהלי האתר יודע כמה אבסורדית טענה זו.
    בכל יום מצטרפים למעלה מ 800 איש שונים לקופידון
    ונכון לעכשיו יש למעלה מ 100,000 תמונות, לשם מה בדיוק הצורך בהוספת כמה פיקטיביים?
    דומה הדבר כאילו יאשימו את פורטל נענע (אשר בו התפרסמה כתבה זו)כאילו הוא מעלה כתבות חדשותיות שקריות בכדי להעלות את כמות הגולשים.
    צר לי שכותבת מוכשרת מגלה חוסר אחריות כה רב,
    אך מחובתי להעמיד את הדברים על דיוקם

    אני מאחל לכל מי שיבחר לעשות שימוש באתר, הנאה והצלחה.

    אלדד בן תורה, סמנכ"ל קופידון

  • כרמל  On 9 בדצמבר 2003 at 10:51

    האמת היא, אלדד, שחיפשתי אותך כדי לקבל תגובה לעניין הזה וחשבתי לעשות תחקיר קצת יותר רציני על השתולים האלה. אני מקבלת את טענתך שזה לא משהו שהסכימו עליו בהנהלת קופידון או ג'יידייט (כי אגב זה נמצא גם שם ובגדול!) אבל ייתכן שחלק מעובדי החברות הללו חמדו לצון מטעם עצמם. אני לא מחפשת אשמים, אבל העובדות הן שרבים מהשווים והשוות האמיתיים של האתר הם פיקטיביים.

    יש לי חברה טובה שנמצאת באתרים הללו כבר כמה שנים והיא בדיוק סוג האנשים השווים בטירוף האלה שאף אחד לא חושב שהם צריכים עזרה מסוג זה ולא מצפה למצוא אותם ברשת. הכרטיס שלה נראה הכי פיקטיבי שיכול להיות. ואין גבר שלא ענה לה מיד כשהיא פנתה אליו. מכיוון שהיא פונה כבר כמה שנים לדמויות ה"חמות" ביותר באתרים הללו יש ביכולתה להצביע על מספר גדול של פרופילים פיקטיביים ולהוכיח זאת על בשרה.
    בהחלט יש מקום לתחקיר עומק בסיפור הזה פשוט לא היה לי זמן/כוח לזה וגם נענע העדיפו לקחת את המאמר כמו שזה, למרות שהתרעתי שהדברים שנזרקו כאן אינם מגובים ולא נבדקו עיתונאית, הם מתאימים לטור דעה בבלוג.

  • קופידונית בעל כורחה  On 11 בדצמבר 2003 at 17:11

    כרמל היקרה-
    קראתי את הפוסט שלך בעיון ובענין, ומול תמונת מרקוס המסוקס והכיאסטי מאבטין (אגב-לא המשולש כי אם כפר ערבי בשיפולי גבעות הגליל התחתון בואכה טבעון …) אף פרצתי בצחוק די גדול – כיצד זה יגור לו יהודי ממוצא בלגי בכפר ערבי ישראלי – -אבל ניחא.-
    אין ספק – רבים מסתובבים באתרים הללו שנים – כעת חזרתי גם אני לפקוד את האתר -וזאת לאחר קשר ממושך עם בן זוג לשעבר אשר גם אותו הכרתי דרך אתר קופידון

    שלא כמוך ,נעצבתי לראות את הקבועים – הללו שמסתובבים שם כבר שנים -ושמים את אותן התמונות… שהייתי הקודמת בקופידון התמצתה ב3 שבועות עד שמצאתי את בן זוגי לשעבר. אני מקווה שגם עכשיו לא אשהה שם זמן ממושך מדי
    עם הכל- – אני עדין חושבת שזו אחת הדרכים המצוינות להכיר אנשים טובים, משכילים ועסוקים. – אינך נתונה עוד לחסדי משדכים למיניהם ואינך צריכה לשטוח תחנונייך בפני חברים,(מה גם שפתאום, כשאת שם המין מרפיות כזאת – יש גם שידוכים לא וירטואלים ופגישות "רגילות". כמו כן, הדבר משחרר (אותי לפחות) מלתור אחר פוטנציאלים בכל מאורע חברתי ולהיתפס בעיני עצמך ובעיני אחרים כציידת.
    אין ספק שבמינון מסוים -אתרים אלו יכולים להביא אותי למיאוס, בלשון המעטה
    אבל עדין זו האופצייה הטובה ביותר כיום.
    ולסיום…חושבת שגיליתי את הסוד: כרטיס כתוב מעולה ונטול תמונה מסנן את רוב הבלתי רצויים בעליל.
    בהצלחה.

  • כרמל  On 11 בדצמבר 2003 at 20:05

    מי טורח לפנות בכלל בלי תמונה? הרציניים, את אומרת? אולי זה שווה תחקיר. תודיעי לי דרך "כתבו אליי" אם זה הלך מהר גם הפעם. אני חוששת שהיה לך beginers luck, אולי הפעם הקאזינו הזה כן יטרוף אותך למעמקיו…. אני סקרנית לדעת, באמת, תעדכני אותי. אם את שוב עושה להם פול האוס, אני מורידה את הכובע ומורידה את התמונה 🙂

  • ארטמיס  On 13 בדצמבר 2003 at 12:31

    מהניסיון שלי, ה"פיקטיביים" למיניהם אכן פיקטיביים, אולם מטעם עצמם בלבד. יש כאלה שפותחים חמישה כרטיסים שונים, ב"ניסיונות" למיניהם. ראיתי לא מעט, למשל, שיום בהיר אחד לא היו גרושים יותר. או שהפסיקו להיות להם ילדים. שלא לדבר על כאלה שפשוט שמו תמונה שונה לחלוטין עם אותו כרטיס (מדובר פה במעקב של שנים, שלא יהיה ספק).
    לגבי מרקוס ודומיו:
    1. יש רבים עם כרטיסים עלובים למדי שגם לא טורחים להעיף מבט לאחר פניה אחת. את פשוט שמה לב ל"שווים" שעושים את זה.
    2. אם זה נכון, מרקוס הוא לא דוגמה טובה בעיני. הם מדי אינטליגנטים בקופידון כדי להשתמש בעברית כה עלובה ובפרטים לאו דווקא אטרקטיביים שיש בכרטיס שלו. יש באתר דוגמאות טובות יותר לחשד הזה שלך.
    ואגב, רבים הבחורים שפניתי אליהם ולא טרחתי לחזור להציץ בכרטיסם לאחר מכן. הסיבות יכולות להיות רבות ומגוונות; חלק מהן היטבת לתאר בהקשרים טיפה אחרים.

  • אחת שהלך לה  On 15 בדצמבר 2003 at 19:55

    כרמל, אהבתי את מה שכתבת ומאוד הזדהיתי איתו. הייתי הרבה שנים בקופידון, וההרגשה היתה שאנשים לא באמת נותנים צ'אנס. מפחדים להפסיד משהו טוב יותר, וככה …כמו שכתבת עוברות להן פתאום 10 שנים ושום דבר לא השתנה. אבל – פה ושם יש את הבודדים הרציניים באמת. ואפשר למצוא אותם אם לא מתייאשים. אני מצאתי. והיום אנחנו נשואים. אז לכל המיואשים והמיואשות – אל תתייאשו. והכי חשוב- תתנו צ'אנס

  • רחלי  On 16 בדצמבר 2003 at 0:26

    בימיי העליזים בקופידון קיבלתי זרם יציב של פניות, חלקן איכותיות ביותר (יחסית לרמה שפשתה שם) אע"פ שלא קבעתי שם את צלמיתי המצודדת. תמונה הגבירה את הזרם, ללא ספק, הקהל רוצה לדעת שהוא אכן מקבל חתלתולה בשק.

    מי שפונה לבחורה נטולת תמונה עשוי להיות – 1. בחור שנשפך מכישורי הכתיבה שלך ויידע לראות מעבר לפיקסלים היבשים (זן משובח ונכחד, שיאהב אותך גם עם החצ'קון שצמח לך יש מאין) 2. ריסק טייקר רציני (יופי, גם אני חובבת נהיגה אתגרית, אממה, לפעמים התרסקתי, ולא במובן המתאהב-לועזי של המילה) 3. חסר בטחון (נו ת'אנק יו מאם!) 4. יבקש תמונה דרך המייל (ישלח את שלו, ואת לא תדעי איך לצאת מזה. לשגר את שלו לשמאי אולי?) 5. יבקש בטלפון, אחרי ששניכם כבר שפכתם את הקישקעס, ביג מיסטייק אגב! (יותר מתשובה אחת נכונה אפשרית)

    אני מצטרפת להערכתך הקונספירטיבית, אין לי ספק שיש כרטיסים מפוברקים, ואף ביצעתי תחקירים מודיעיניים בנידון. בשאר הזמן בעיקר נהניתי לעמת פונים עם גרסאות שונות של הכרטיס שלהם שמופיעות בו-זמנית, או להזכיר לפונים סדרתיים-אך-דמנטיים למה זה לא יילך (לפעמים תוך הגזמה, די לא-הומני אבל גוד פאן). אני חבה לאתר הזה שני אתרים שלי, ידידות נפש, וגם כמה בני זוג, לקינוח. היה שמייח, טוב שיש ערוצים נוספים.

  • על הקצה  On 16 בדצמבר 2003 at 2:16

    לדעתי הכותבת (שתי תגובות מעלי) זו שמכונה "אחת שהלך לה"
    היא שתולה של האתר כדי שנחשוב שיש גם הצלחות…
    סתאאם בצחוק

    אחלה כתבה כרמל. פגעת בול

  • צב מעבדה  On 31 בדצמבר 2003 at 14:58

    היי כרמל,
    אחלה כתבה, תודה!
    אפתח בהתוודות: גם לי יש/היה כרטיס ב Jdate שמחכה לשובי לארץ (באביב) כדי שאפעילו.
    לפחות דבר אחד השתמע לי מהכתבה וזה שאת בחורה אינטילגנטית ואולי קצת נאיבית. כל מה שכתבת על כך שהאתרים האלו ממכרים נכון, רק שכחת לציין שהם נבנו במיוחד בשביל זה. המטרה הראשונה של בוני האתרים הללו היא לעשות כסף, אם בדרך יווצרו כמה זוגות, הם גם הרוויחו מיצווה, אבל זאת מטרה משנית. לכן, מופיעים באתר כל השטיקים הטכנולוגים שמקשים על בניית קשר יציב (ופרטת אותם כל כך יפה).

    לדעתי, הדרך הנכונה להשתמש באתרים הללו היא לחבר את התמונות למסר החבוי בין השיטין. מי שכותבת משפט אחד ועוד בנאלי, לא תזכה להתייחסות. חגית, לעומת זאת, מצטיירת כבחורה אינטילגנטית, חדת הבחנה, עצמאית ומשעשעת (אם הייתי בארץ כבר הייתי פונה אליה) אבל גם קצת מבואסת מהנסיון ב Jdate.

    באופן צפוי למדי, הנושא של למכור את עצמך כמו שצריך מפותח הרבה יותר אצל האמריקאים. תני חיפוש קטן ב Jdate בארצות הברית ותראי איך נראה כרטיס טיפוסי. אני לא חושב שהאמריקאים שווים יותר, אבל הם בוודאי יודעים למכור את עצמם טוב יותר מהישראלים.

  • חזיז ורעם  On 7 בינואר 2004 at 0:44

    אבטין הוא הישוב הראשון ברשימה מסודרת לקסיקוגראפית של ישובי ישראל.
    זאת אומרת שבקופידון בוחרים את שם הישוב מתוך drop-down
    שמכיל את רשימת ישובי ישראל ו"מרקוס" בחר את הראשון.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 10 במרץ 2004 at 18:31

    כותבת כרמל: "בעידן קופידון-ג'יידייט אנחנו שולחים הביתה מישהו ש"לא בדיוק זה" תוך חמש דקות, כי כשנחזור הביתה יחכו לנו עוד 3 פניות באתר וחוזר חלילה. ואז יום אחד אנחנו מתעוררים ומגלים שיש לנו כרטיס באינטרנט כבר 10 שנים…"

    האם את רומזת שעידן האינטרנט הפך אותנו ליותר בררניים? אני אישית לא מתלהב ממי שלא מלהיב אותי, וכנראה ככה זה אצל כולם. האם זה אומר שאני בררן?
    אדם לא בוחר אל מי הוא נמשך, לפחות לא במודע. אני יודע שישנם מקרים שבהם את אומרת לעצמך "איתו? איחס!", אבל אחרי שנה שאתם מכירים פתאום הוא נראה אחרת ואתם מוצאים עצמכם במיטה ומעבר לה… (מניסיון).

    אז נכון שאפשר "להתרגל" לכל אחד עם הזמן; אבל אם היינו צריכים לתת לכל אחד את הזמן על מנת ל"התרגל" אליו, לא היינו יכולים למצוא מישהו שימצא חן בעינינו. אולי הסינון הזה הוא דרכו של הטבע להפנות אותנו אל ה"ראויים", בעינינו, ולחסוך לנו בליינד דייטים עם 6 מיליארד נוספים רק בשביל לתת להם הזדמנות ולא לנפנף אותם אחרי 3 דקות.

  • יעל  On 21 ביוני 2004 at 10:09

    היי
    יש אתר שחוקר את הפרטים שלכם בהכרויות
    וכולנו רוצים להיות פתוחים עד להיכן שאנחנו בוחרים
    עושים שימוש לרעה בפרטים
    וחודרים לפרטיות

    תבדקי ותראי
    יש להם גם עסקה עם גיי דיי
    וקופידון
    לפי מה שאני יודעת
    ואתר רשום בכלל בהכרויות
    וזה בילוש לכל דבר
    http://www.inter-mate.com/

%d בלוגרים אהבו את זה: