טנטרה יהודית עם יעקב ושלמה

לילה אחרי שיעקב עוזב את בית אביו ולילה לפני שהוא נכנס לטלנובלה של רחל ולאה, הייתי רוצה להתעכב אתכם דווקא על תחילת פרשת השבוע, על החלום של סולם יעקב. על פי ספר הזוהר, תחום המין מצטייר כמרחב הגשמי בו מתממש הזיווג האלוהי ולכן מה שמתרחש במישור הזה קריטי לכל שאר תחומי חיינו ולהתפתחות הרוחנית שלנו. 

בקטע בזוהר הדן בפרשת "ויצא" (זוהר חלק א' דף קמט/ב ) מצטייר סולם יעקב כסמל פאלי ואנו מתוודעים דרכו לעקרונות המקור של הטנטרה היהודית. בסיסו של הסולם הוא ספירת יסוד, אבר הברית הוא אבר המין, וראשו ספירת תפארת, הלב. כשישראל חוטאים הסולם ברפיון, מתעקם, וכל מני "ממונים" – ישויות ומלאכים מקטרגים- עולים בו.

הזוהר מדבר על ישראל מול מלאכים של עמים אחרים אבל לכל אורך הזוהר כשמדברים על מדינות או עמים זה במובן של משל פנימי – עמים אחרים זה יצרים אחרים בתוכך, כמו שעבודה זרה היא לא לדעת לזהות את הקול הפנימי הטהור שלך ולהקשיב לו. כשכוונתנו טהורה ואנו מחוברים לקול הזה, הסולם מזדקף, מתיישר, מתקיים חיבור במרידיאן המרכזי של הגוף ובין ספירת היסוד, דרך התפארת לראש.
 
כשהזיווג לא שלם כוחות אופל נולדים שם, רק כשאני כולי נוכח ברגע הארוטי (ארוס במובן היווני המקורי של נוכחות), אזי הספירות מחוברות. ואם אתם סתם חרמנים/ות? הטבע אינו סובל ואקום, אז אם המין לא מחובר ללב, נכנסים כוחות זרים בשער הזה. המין הוא שער לשמיים מהבחינה הזו והחיבור מין-לב-ראש הוא קריטי. אם כשהזין עומד השכל בתחת, סולם יעקב מט לנפול והחיבור הפנימי שלנו רופף.  מעניין, אה?
 

אתה לא שלמה, אנ'לא אחת מאלף

 

אצל שלמה המלך, ממשיך ומספר לנו ספר הזוהר, הציר הזה של מין-לב-ראש היה תמיד מחובר וסולם יעקב היה ישר. בימי שלמה הייתה תקופה שהיה כל הזמן ירח מלא ולא התקיימה דואליות. הזיווג, האחדות, היו שלמים והיו בכל. ה"סטרא אחרא" (הצד ה"אחר") היה כלול באחדות הזו, שכן נאמר כי חכמת שלמה הכילה את כל חכמת העמים האחרים.  
 
אבל, מספר הזוהר, שלמה הפריז בחכמה ללא בינה (ספירת חכמה מצד החסד ללא גבול של ספירת בינה מצד הדין). שלמה הרגיש שהוא יכול להכיל הכול בתוך הקדושה ולכן איפשר לבנות מקדשים לאלילים נוספים בירושלים. הוא חשב שיש בו אינסוף אהבה ולקח אלף נשים, לרבות נוכריות. אבל להכיל הכול, זה לא לאבד את עצמי בכול (סכנה שקיימת בריחוף הרוחני משולל הרסן כיום). העבודה הזרה חלחלה לקדושה הזו ושלמה הפר את הברית. 
 
הזוהר מציג כאן לקח חשוב שלחבורת אושו/רפיק יש מה ללמוד ממנו: שלמה הרגיש את האור בכל דבר וניסה לחבוק הכול, אך זיווג אמיתי הוא איזון, הוא חופש/אור עם גבול. זה ורק זה מאפשר יצירת מרחב של קדושה ואינטימיות. בוודאי שלכל אדם יש את אורו המיוחד ותיאורטית אפשר לאהוב כל אישה, אבל לא עם כל אחת יש לבוא לכדי זיווג. להיות בחופש זה לא להיות פרוץ לכל, אלא ליצור מרחב מוגן של אינטימיות. "לשמור על רשות היחיד" קוראים לזה בספר "תיקוני זוהר".
 
זהו למעשה עקרון הטנטרה היהודית או מה שנקרא במרומז "שמירת הברית": שימור מיניותי לאינטימיות רגשית אמיתית. פרויד זיהה נכונה שהאנרגיה המינית היא אחד הכוחות הפנימיים החשובים לתפקוד האדם וגם הפתח הנזיל ביותר לבזבוז האנרגטי שלו. זאת טוענות גם כל תורות הטנטרה המזרחיות ותפיסות של רפואה סינית המדברות על שימור הצ'י – אנרגיית החיים – הדולפת מאבר הברית הזה ומרוקנת אותך, ובגלל זה קיימות פרקטיקות טנטריות שמלמדות איך לגמור בלי לפלוט.
 
ישנן פרקטיקות עתיקות כאלו במיסטיקה היהודית שנגנזו ונראה לי שבקרוב יקומו גם מי שיחיו אותן בקרבנו. "שמירת ברית" ביהדות כיום מתפרשת בעיקר באיסור להוציא זרע לבטלה, אבל זה רק אספקט צר של העניין וזה בטח לא איסור, זו המלצה למי שההתפתחות הרוחנית חשובה לו. זו טכניקה. לפי הקבלה, האנרגיה צריכה להישמר עבור הזיווג הקדוש. כשהכוח הזה נפלט במצב לא זיווגי זה סוג של אבדן צ'י. זה פוגם בכל תפקודנו הרוחניים כי זו מדרגה שהכול תלוי בה. "אם ישמרו בניך בריתי" (תהילים קלב/יב) אזי תישאר להם המלכות (ואולי גם במובן של ספירת מלכות). זה התנאי שה' עשה גם עם דוד המלך.
 

זה סולם יעקב או שאתה שמח לראות אותי?


אבל רגע, הרחקנו לכת בתוך החלום. בואו נחזור ליעקב שנרדם על החולות, ישן וחולם על סולמות אל השמיים. חלום זו מדרגה נמוכה בנבואה, אומר לנו הזוהר ומחבר את סיפורו של שלמה עם יעקב. אחרי ששלמה חטא, גם הוא חזר לחלום ולא היה לו דיבור ישיר עם אלוהים.
 
יעקב חלם בעיתוי הזה מפני שזו נקודת היציאה שלו למסע הרוחני שלו. כשיצא מבית אביו טרם מצא את נשיו והתחבר לצדדים הנקביים שלו, הוא רק החל לקשור בין המדרגות ולכן היה בשלב של חלום. בפרשת השבוע הבא נלווה אותו שנים אחר כך, בטקס המעבר הרוחני האמיתי שלו בו הוא מתמודד עם "השטן" שלו ומזווג אותו בתוכו, בדומה לרעיון של פאולו קואלו ב"יומנו של מכשף". 
 
עד אז, אל תשכחו לשים לב לסולם יעקב שלכם כשאתם עושים סקס – האם אתם מחוברים ונוכחים והוא זקור או שאתם מנותקים, טכניים ומזייפים והוא רפוי?  המחשבה הזו גרמה לי בזמנו לנזירות מרצון של כמעט שנה, ראו הוזהרתם.
 
שבת שלום!

מודעות פרסומת
Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אבי  On 6 בדצמבר 2003 at 2:28

    לא רק הזהר הקדוש ישתבח שמו מלמד אותנו שזיווג אמיתי הוא איזון:

    "…freedom AND responsibility, it's a very groovy mix baby!"
    (Austin Powers)

  • דרשן  On 6 בדצמבר 2003 at 22:09

    כדי לבדוק עד כמה הפרשנות הזו היא משמעותית:

    שני פרט אחד בסיפור, ונסי למצוא פרשנות מעניינת באותה מידה.

    אגב, שמתי לב שהתעלמת מהאדמה שעליה יעקב שוכב.

    אבל בטון קצת יותר רציני: למה לתת פירוש מיני אוטומטית לכל דבר? איך נכנסים לכאן המלאכים? בקיצור: זה כל מה שהיה בראש של מי שכתב את הספר הזה. אז שלא יתלוננו על הדור שלנו.

  • אלון  On 7 בדצמבר 2003 at 13:29

    ברצוני להתייחס למציאות הקבלתית בהקשר למציאות התקשורתית שכתבת ברובוטיקה פאתטית. הקבלה מציגה אוטופיה של חיי רוח שהאיזון המושלם מתקיים בה ולאשרר זאת מציגים את המלך שלמה כדמות המכילה את האיזון במרבית הזמן. אך כבני אנוש ציר האיזון נוצר מסטיותינו שמגדירות לנו את האיזון ודמות הגיבור התנכית גורמת לקבוצות דתיות להסתיר את סטיותיהם מדרך המלך. שלמה עם האיזון בחייו פזל רבות לכלי נגינת דויד. ולכן ברצוני רק לומר שכמו שלא רצוי לעוות את המציאות על ידי אנגילה גולי כך לא רצוי לעשות זאת על ידי שלמה

%d בלוגרים אהבו את זה: