נקמת הצוענים

הגעתי להופעה של "אנסבל אלגרה" בתור מחווה להורים. לפאפא וייסמן הייתה יומולדת ומאמא וייסמן הבחינה בביתי בלוח האירועים של "בית חיים אחרים", נתקלה בהופעה הזאת ודרשה שנלך. הדבר האחרון שרציתי לשמוע עכשיו זה להקה ששרה מוסיקה מתרבות הלאדינו ומוסיקה צוענית מרומניה וספרד ועוד עם עליזה אביב (אמא של דין דין מ"אם תלך"). אבל פאפא ביקש אז אמש התייצבתי.

מימין לשמאל: יניב רבה, סימה דיין, אביה טרי, גארי לוברוב, עליזה אביב, חמוטל זמרה. אנסמבל אלגרה.

למעט מאד אירועים בחיים שלנו אנחנו מגיעים באמת בלי ציפיות. בדרך כלל כשאנחנו מגיעים ללא כל עניין אין לנו גם כל ציפיות ודווקא אז לפעמים נפער פתח שדרכו אפשר לקבל חוויה נפלאה.

הלהקה המכנה את עצמה "אנסבל אלגרה" מונהגת על ידי עליזה אביב, שהיא הדמות המוכרת ביותר בה ומביאה השפעה יוונית מבית אבא, אך כוללת גם את הזמרת המופלאה אביה טרי, את האקורדיוניסט הגרוזיני גארי לוברוב, את יניב רבה השווה על העוד, סימה דן על הדרבוקות וחמוטל זמרה הארגנטינאית על הגיטרה. במהלך ההופעה עלה אורי נווה כנגן אורח על ואזה מחרס שהביא מהבית וקרא לה קאטם – כד הודי. צליל מעניין.

ההופעה הייתה קצרה, שעה בלבד. הקהל, שחלקו היה ודאי מופתע כמוני מהשירים הנפלאים, דרש הדרן אבל עליזה התנצלה שהם להקה בחיתולים, זו בסך הכול הופעתם השנייה ואין להם עוד רפרטואר. המוסיקה הצוענית שהם בחרו והביצוע שלהם (הרווי השפעות מוסלמיות דווקא) היו פשוט מלהיבים ואף מרגשים. והנה אנחנו מגיעים לעניינו: שניים מהשירים היפים ביותר בהופעה נלקחו מתוך הסרט Vengo ("אני נוקם" וגם "אני בא" בספרדית) של הבמאי טוני גטליף, על הווי הצוענים באנדלוסיה שבספרד. 

ממש עמדו לי דמעות בעיניים בביצוע שלהם לשיר הנושא, העוסק בצוענייה שאין לה ארץ ואין לה מקום משלה אך היא יודעת היכן נולדה והקרקוע שלה הוא לאש שבתוכה. כשחזרתי הביתה עשיתי חיפוש מעמיק והאזנתי לעוד שירים בפסקול המדהים הזה באינטרנט. והנה לכם סוג של שירים שכנראה לעולם לא יגיעו לגלגל"צ אבל אני מבטיחה לכם שזה יעשה לכם את זה:

הורידו את שיר הנושא המרגש בביצוע המקורי של הזמרת המ-ד-ה-י-מ-ה רמדיוס סילבה פיסה; האזינו לדוגמיות סאונד של הפסקול (ואז פנו לקזאאה).  מומלצים במיוחד Arrinconamela שגם אותו בצעו אנסמבל אלגרה בצורה נפלאה ו"פלמנקו סופי" של טומטיטו ושייח' אל-טוני. הפסקול כולל גם מוסיקה ערבית-סופית נפלאה.

ועוד משהו על בית חיים אחרים. המקום צמוד למערכת הירחון האלטרנטיבי הנפלא הזה ברחוב המסגר 60 בת"א וכל יום קורה שם משהו, מהרצאות מרתקות על המורים הגדולים של האנושות או על מיסטיקה ופיזיקה, למשל, ועד להופעות מוסיקה ותיאטרון משולי התרבות, ובאמת, אין הרבה מקומות כאלה בארץ. למקום צמוד גם בית קפה בשם "אתנחתא" שפתוח כל היום ויש בו צ'אי מעולה ועוגיות שוקולד קטנות בשם "פורקניות" מסוג שעוד לא טעמתם ואין באף מקום, גבינות מיוחדות ומאכלים ביתיים, ואפשר לשבת על מחצלות בקומה השנייה שלו ולעיין בגיליונות הירחון. 

לירחון הזה יש יומרות להרים אתר אינטרנט שאינן מתממשות כבר שנתיים ולכן אין את לוח האירועים של המקום ברשת. לפעמים הופעות המוסיקה מופיעות במדריכים היומיים של הפורטלים, אבל מומלץ לקפוץ לשם לקחת לוח מופעים, יש הרבה הפתעות.

מודעות פרסומת
Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • שולי  On 10 בינואר 2004 at 13:36

    פירוש המלה גם "אני נוקם",מה שנכון יותר בהקשר של הסרט שמספר על נקמת דם בין משפחות. סרט מומלץ מאד.

  • כרמל  On 11 בינואר 2004 at 2:11

    ההקשר תוקן רטרואקטיבית באופן מיידי. איזה כיף שזה אינטרנט 🙂

  • אביה  On 27 בינואר 2004 at 21:57

    הופתעתי לראות שאני לא חובבת הפלמנקו היחידה בארצנו הקטנטונת.הופתעתי לראות שאני לא היחידה שהתפעמה משיש הנושא המדהיםםםם(naci en alamo) והופתעתי לראות שיש אנשים שמבצעים את היצירות המקסימות של טוני גטליף בארץ ואני לא נוכחת לדעת על כך…
    האמת היא שאני בכלל לא יודעת איפה אני פשוט חיפשתי חומר בעיברית על הסרט וזה היה הקישור השני ברשימה של החיפשו.
    צרו איתי קשר אם יש לכם מה לחדש לי.אני אודה לכם מאוד

  • לינור  On 16 ביוני 2004 at 21:30

    מומלץ בחום סרט נוסף של טוני גטליף באותו נושא ועם מוזיקה נעימה לא פחות(יותר בלקנית)
    "זר בין צוענים"

%d בלוגרים אהבו את זה: