מטשטשת את המיקוד

אחת השיטות המקובלות לעשות מחקר שוק לפני/אחרי שמשנים משהו במותג או מנסים משהו חדש, היא לעשות קבוצת מיקוד. יש אפילו חברות שמתמחות בהשגת אנשים מגוונים על פי הקריטריונים המתבקשים להשתתפות בקבוצות כאלה. לי אישית זה הזכיר קצת את החובה לשמש כמושבעים בארה"ב, רק שפה זה לא חובה ויש אפילו תמורה. בקבוצת מיקוד שנמשכת כשעה-שעתיים נהוג לתת לכל משתתף תו שי על סך 100-150 ₪. החברות שתפקידן לגייס אנשים אקראיים אלו מנהלות את המאגרים לפי חבר מביא חבר ופונות באופן אקראי לאנשים מהרשימות שלהן.

כך יצא שלמשך כשנתיים השתתפתי כמעט כל חודש-חודשיים בקבוצת מיקוד אחרת. הפעם הראשונה שלי הייתה בקבוצת מיקוד בהוד השרון שחברה גייסה אותי אליה, וממש עשינו היסטוריה: היינו הראשונים שנחשפו לסטורי-בורד של שינוי המיתוג של בנק לאומי, עם כל הילדים שמביאים לנו את המחר. אני אישית קטלתי את זה וטענתי שבנק צריך להראות לנו מה הוא נותן לנו ולא למכור לנו הבטחות פרסומיות על ילדים, זה לא פונקציונאלי. 

פעם צפינו בפיילוט של טלנובלה שכונתית חדשה עם אלי לוזון וקטלנו את זה למוות. זה אכן לא שודר מעולם ואני תוהה אם זה בגללנו, כי בדיעבד זה היה ברמה הרבה יותר גבוהה מכל הטלנובלות שבאו אחר כך, אפילו עם ניסיון רציני לעסוק בבעיות חברתיות ואני בטוחה שזה היה זוכה לפיצוץ רייטינג, חבל שהתייחסו אלינו בכלל. פעם אחרת, "קליק" רצו לנסות עלינו טעמים חדשים ובמשך שעה וחצי רק התלבטתי תוך כדי טעימות חוזרות ונשנות, בין הקליקים מצופי הקקאו שהיו ממש כמו טרטופו לבין שוקולד תפוז. מאז הם עשו המון דברים חדשים אבל את הטעמים המדהימים ההם עוד לא ראיתי על המדף. 

במשך הזמן התפתחה ביני לבין טל, הבחורה הנחמדה שמגייסת אנשים לקבוצות המיקוד, מערכת יחסים הזויה. היא ידעה שהיא תמיד יכולה לסמוך עלי להיות פנויה בשבילה ולהתאים למה שהיא צריכה ועוד להביא חברים. אתם יודעים כמה קשה זה לארגן קבוצת מיקוד אקראית עם קריטריונים כל כך ספציפיים? אבל במשך הזמן החלו להיווצר סדקים בהתנהלות המושלמת הזו ומתחת לפני השטח ניסינו שתינו להגמיש את הגבולות האתיים. לפני שנתיים היא התקשרה ושאלה בתקווה: "תגידי, את במקרה גרה עם חבר ומשתמשת בתחתוניות של קרפרי?". היה חבר, לא היינו קרובים לגור יחד, אני משתמשת ב-alldays, אך איך אאכזב את טל? שתינו יודעות שזה לא ממש משנה בעצם. הרבה אנשים עושים את מה שאני עושה עכשיו…. אז מיד אמרתי כן. 

הייתי מאד קרובה להשתתפות בקבוצת מיקוד מרתקת של בנות שוודאי עסקה בטקטיקות להיפטר מהתחתונית באופן בלתי נראה לפני סקס, אבל כבר בסבב ההיכרות הראשוני עשיתי שטות ופלטתי שאני עובדת בעיתונות, ופשוט ויתרו על חברתי מראש. "זה בכלל לא קשור לתחתוניות, אני כותבת על אינטרנט" התחננתי להישאר בחבורה הסודית של התחתונית, אבל כלום לא עזר. בדלפק הקבלה של חברת המחקר עבדה סטודנטית שלי לשעבר, שאמרה לי שהייתי צריכה להגיד רק שאני מתרגלת ונתנה לי בכל זאת את המעטפה עם תווי השי לאות הוקרה שהטרחתי את עצמי.

בואי כלה, בואי פרה

בפעם אחרת שוב התקשרה טל עם שאלת מוקש ותקווה מיואשת בקולה: "את עומדת להתחתן במקרה? יש לי קבוצת מיקוד של כלות". זה כבר היה גדול עלי מה גם שאז כבר לא היה לי אפילו חבר, אבל הרגשתי שאני לא יכולה להגיד לא לאישה הנחמדה הזו. "וואללה, הציע אבל עוד אין תאריך, אין סגירות, אין כלום" אני משקרת בפה מלא ומרגישה מוזר. "לא נורא, אם את כבר בודקת ובהכנות, זה מספיק" היא קופצת בשמחה. כל מי שפער עיניים למשמע האתיקה הנלוזה שלי (פויה), ינחם כי באתי על עונשי. 

אין לכם מושג איזה עונש זה לשבת שעה וחצי עם חבורת תרנגולות שמרכלות על תופרות של שמלות ומתווכחות על אולמות, לוקח זמן לשחות בז'רגון הזה כשלא נמצאים בעניינים, הייתי די שתקנית יחסית לעצמי. כשביקשו מאיתנו לדרג על דף את ההוצאות שהכי כבדות עלינו לפי סדר יורד, די העתקתי מהשכנה. בכלל לא זכרתי שלקנות טבעות זו גם הוצאה די כבדה. כשעשו סבב לברר על אילו שמלות כלה אנחנו בדיוק חושבות, גיליתי יצירתיות והודעתי שארוסי ואני טסים לתאילנד כדי לתפור משהו מגניב ואתני יותר. 

חוץ משני המקרים האלו לא הרגשתי רמאית בכלל, שהרי כבחורה שמתישהו באחרית הימים תהיה כלה, אני יכולה לתרום את דעתי ללא כל בעיה לנושא שהם רצו לבדוק בסופו של דבר והוא ראוי להיבדק בתפיסה של נשים בכלל ולא רק של כאלו שמתחתנות עוד דקה. ואם העונש לא הספיק, בסוף קיבלתי תו שי לרכישת טבעות באיזה מקום, שאין לי מושג איפה אפסנתי אותו אפילו.

מאז טל לא התקשרה וגם אני קצת נרגעתי מחדוות קבוצות המיקוד. נראה לי ששתינו הרגשנו שההסכם שבשתיקה שלנו כבר חצה כמה גבולות. פה ושם שמעתי מדי פעם שהיא מתקשרת לחברים שלי שהשתתפו בקבוצת מיקוד על טלפונים סלולאריים, על קפה, עוד פעם קצת בנקים…. השבוע היא הגיעה ממש כמעט קרוב אלי. היא התקשרה לאדריאנה, החברה הכי טובה שלי, והציעה לה להשתתף בקבוצת מיקוד שקשורה למוצרי חלב. היא הזהירה שזה יהיה קצת ארוך מהרגיל אבל גם השי יהיה בסכום יותר גבוה. 

בפועל, קבוצת המיקוד נמשכה שלוש שעות וחצי(!) ובסופה הם קיבלו אמנם סכום של 200 ₪ אבל בצורת תווים של "טרה" שמאפשרים לקנות רק פריטים ספציפיים המפורטים עד לרמת קוד הפריט. רוב האנשים התמרמרו קשות על גזילת זמנם היקר לאור שי כזה שקשה מאד לנצל. מילא אם היו נותנים תווים שמאפשרים רכישה מתוך סך כל מוצרי טרה. אבל אותם פריטים ספציפיים שכנראה יש לטרה קצת עודף בהם, הם לא פריטים שאדריאנה ושאר האנשים בכלל צורכים והם נותרו עם 200 ₪ שלא שווים כלום ביד.

צעד זה לחלוטין אינו מקובל בשוק קבוצות המיקוד ואדריאנה כבר התקשרה לטרה לעשות בלגן. אם כל שבוע ימשיכו לקרות לבחורה הזו עוולות כמו ראיון העבודה המזעזע שעשו לה בשבוע שעבר, אני שוקלת לפתוח מדור "אדריאנה עצבנית" באתר. 

מודעות פרסומת
Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • ימימה  On 15 בינואר 2004 at 14:37

    על ביצים. כשהמנחה שאל את כולם איך הם קונים ביצים, שתקתי עד שהוא הגיע אלי ואז אמרתי – אני לא קונה ביצים, וגורשתי משם בבושת פנים (אבל שילמו לי).

    אף אחד לא שאל אותי לפני כן. 🙂

  • עופר לנדא  On 15 בינואר 2004 at 21:12

    שהדבר שמוציאים הכי הרבה "בדרך לחופה" זה דעת, כי אני כבר לגמרי יצאתי מדעתי 😉

  • אריק  On 18 בינואר 2004 at 0:32

    כרמל, את מספרת סיפורים דגולה

  • מיכל  On 22 בנובמבר 2005 at 9:51

    דרושים אנשים בכל הגילאים להשתתפות בקבוצות מיקוד באיזור המרכז. הקבוצה אורכה כשעתיים ותערך בחדר ישיבות מרווח סביב שולחן עם כיבוד. בסוף הקבוצה תקבלו תלושי שי בסך
    100-150 שח בתלושי שי.
    נא להתקשר או לשלוח מייל ולהשאיר את הפרטים הבאים: שם מלא, גיל, עיסוק (אם סטודנטים אז שנת לימודים ומקצוע), איזור מגורים, סטטוס משפחתי וטלפון שבו אפשר להשיג אתכם… תודה מראש

    מיכל
    michal_mikud@walla.com
    050-7897865

%d בלוגרים אהבו את זה: