השוויק שיעשה לכם חשק לחזור בתשובה

בעלה של חברתי ענת הוא "המופקר" היחיד במשפחה חרדית מכובדת. בחתונתם, לאחר החופה, הוא ביקש את המיקרופון ושר לענת שיר יפיפה. כל הגברים החרדים הצטרפו בהתרגשות וכל האורחים החילונים הזילו דמעה והתלחשו: מה זה השיר המדהים הזה?
השיר הזה היה "רחם" של שוויקי.

D Shwek

שוויקי (shwekey) הוא שם מצוין לדיג'י, אבל שם המותג תפוס ע"י צעיר אחר, יעקב שוויקי, זמר חסידי בחסד ומהפופולאריים ביותר בעולם. כמו כל חסיד טוב (אשכנזי, אגב, למרות צליל השם המטעה) הוא חי בכלל בניו יורק ושר ביידיש. את דרכו הוא החל במקהלת הבנים של מיאמי ומאז אלבומו הראשון ב-2001 הפך לסחורה לוהטת והוציא מיד שני אלבומים נוספים. 

הלהיט הידוע ביותר שלו "רחם" (לחצו להורדה) נטחן ברדיו כל-חי ודומיו עד דק, זו הייתה המקבילה שלהם ל"בואי" של רייכל ברמת הטחינה. אבל גם בתחנות למוסיקה יהודית בחו"ל השמיעו אותו בלי סוף, עד שמישהו טרח להוציא שיר פרודיה בשם: I'm so sick of racheim (הפרודיה יצאה באלבום של פרודיות אז יש לנו רק דוגמית ממנה). 

מדובר בשיר יפיפה ומרגש, שנגע ברבבות לבבות יהודיים ברחבי העולם. שוויקי סיפר בראיון לתחנת רדיו חסידית בקליבלנד כי הוא מקבל טלפונים עם סיפורים מכל העולם על אנשים שהשיר השפיע על חייהם. למשל: נערה ירושלמית שהחליטה לחזור בשאלה ולהתרחק ממנהגי משפחתה שמעה לראשונה את השיר ברדיו, עצרה בצד ובכתה ובו במקום החליטה שהיא לא עוזבת את המורשת שלה והתקשרה לתחנת הרדיו לשאול מה זה השיר הזה.

מחווה לשרק?

הסיפורים הללו אולי נשמעים מוגזמים, אבל יש בו משהו חזק בשיר הזה. השיר נכתב על רקע הפיגועים הרבים בירושלים והוא בקשת רחמים מהאל עלינו. אפשר להרגיש את הכאב והזעקה של העם הזה בביצוע של שוויקי גם בלי לדעת מילה יידיש ובלי לחוש קרבה לדת. אני חושבת שאם שומעים אותו סתם כך מתוך סקרנות אינטלקטואלית אולי הוא ישמע קליט ונחמד, אבל אם נמצאים במצב רגשי רעוע או אם ליבנו פתוח, השיר הזה נוגע במשהו. אולי בגלל זה הוא הפך לשיר המבוקש ביותר בחתונות דתיות.

תקשיבו בעצמכם ותגידו לי אם אתם לא רואים אותו על במות בנתניה עם מאיה בוסקילה. אני לא רוצה להפר זכויות יוצרים אבל אני רוצה שתשמעו ממנו מספיק כדי להבין את כוחו, אז שמתי לכם 2:46 דקות מתוך ה6:00 המקוריות, שלדעתי ממצות את חווית השוויק.

מזה מספר חודשים אני מתארחת בפינת רדיו קטנטנה אצל חן קלימן ברדיו 106 האלטרנטיבי והמשובח, גאוות המכללה למנהל. 106, למי שלא מכיר, מתמחה במוסיקה אלטרנטיבית אמיתית מסגנונות וחורים שלא חלמתם שקיימים, וגם אני משתלבת שם עם היציאות הערביות/סיניות/רומניות שלי שכבר הבאתי בפניכם בעבר. בפינה השנייה שעשיתי השמעתי את כל 6 הדקות של שווייקי ומאזיני 106 ודאי חשבו ששוב הרדיו הפיראטי השתלט על התדר. ימי ראשון, מתישהו בין 19:00 ל-20:00, אפשר לשמוע באינטרנט. בשבוע הקרוב אני משמיעה את Mana.

ספרו לי מה חשבתם על השוויק.

מודעות פרסומת
Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • שמאש  On 13 באוגוסט 2004 at 0:05

    אני חשבתי שאת מתכוונת רחם, במובן "החיים הם נס". לא במובן "רחמים".
    אבל גם רחמים זה חשוב.

    אפשר פשוט לצאת מהשטחים ולהפסיק להתעלל בפלשתינאים – יש סיכוי שזה ישפר גם את מצבה של ירושלים.
    שווה ניסיון, לפחות.

    השיר עצמו לא כוס התה שלי אבל אני מזהה שם את האיכות (אמנם פופ, אבל בכל זאת איכות)

    תודה לך

  • כרמל  On 13 באוגוסט 2004 at 0:25

    יחסית להארד-קור החסידי, אולי.

  • שמאש  On 13 באוגוסט 2004 at 14:25

    במובן השמאלצי

  • חרדי  On 13 באוגוסט 2004 at 15:23

    תגידי כרמל, את חושבת שהשיר הזה ביידיש?
    ניסיתי וניסיתי ולא מצאתי מילה ביידיש. צר לי.

  • נועם  On 13 באוגוסט 2004 at 15:41

    אין כאן יידיש.

    למען האמת, השיר כבר מזמן יצא מהאופנה בעולם החרדי. יש כבר שמאלץ חדש.

  • כרמל  On 13 באוגוסט 2004 at 16:56

    זה לא יידיש? אז מה לעזעאזל הוא ממלמל שם חוץ מהשם אלוקינו וירושלים עירנו? אם זה בעברית אני חותכת את הראש. נועם, אני מבקשת לינק המלצה במייל על השמאלץ החדש, מסתבר שאני אוהבת.

  • נועם  On 13 באוגוסט 2004 at 17:30

    רחם נא ה' אלוהינו, על ישראל עמך, ועל ירושלים עירך, ועל ציון משכן כבודך, ועל מלכות בית דוד משיחך, ועל הבית הגדול והקדוש [רחם רחם רחם – מוסיף שווייקי].

    יש גרסאות כיסוי של זמרים שונים שחורזים בשיר מילים או משפטים שלמים ביידיש, אך השיר המקורי אין בו שום יידיש.

    לגבי השמאלץ המעודכן, בוא יבוא האימייל.

    בינתיים תבררי על השמות "פינקי וובר" ו"ליפע שמלצר". אלה הכוכבים החדשים.

  • רמירז  On 13 באוגוסט 2004 at 20:44

    אח, זה מחזיר לימי התפוח אדמה היפים של השטייטל…

  • אבילון  On 18 באוגוסט 2004 at 14:15

    אחד הקטליזטורים לחזרה שלי באלה היה דוקא התוודעות למוסיקה חילונית – הכל החל מחוה אלברשטיין וכלה בלו ריד (אלוהים לא קטן בזכות עצמו).
    קטליזטור ולא איזה רגע טרנסצנדנטלי שגילה לי את האור. נשמע לי קצת אינפנטילי וחסר אחריות להפיל את ההחלטה אם אני מאמין בקיומו של האל ואם אני בוחר להמשיך לחיות בשקר עם עצמי על איזה שהוא רגע סנטימנטלי. דרך ההכרעה של אותה מתרגשת מתאימה בדיעבד לדרך החיים שבה בחרה להישאר למרות שמוחה כנראה הורה לה אחרת – לא רציונלי, בורח מהתמודדות אמיתית עם החיים… מאידך, אם בפעם הראשונה שהייתי שומע נאמר את
    take a walk on the wild side
    הייתי מקבל הארה ומגלה את החושך הייתי חוסך לעצמי הרבה זמן וכאבי לב…

  • שרית  On 20 באוגוסט 2004 at 10:59

    יפה למדי, ה"רחם".
    ברוח ישראל סבא, אני מציעה את Los Biblicos הנהדר מתוך "בודהא בר 2".
    ואת "אל מסתתר" ו"בני היכלות", שאפשר להוריד מהאתר קבלה.אינפו.

  • לביא שצמן  On 29 באפריל 2005 at 23:55

    יעקב שוויקי שר את השיר רחם בעברית אומנם אבל ע"פ הניקוד המקראי, ע"פ הניקוד התנכ"י ככה צריך לשיר את זה. זה לא יידיש ולא כלום זאת עברית שהוא שר אותה ע"פ הניקוד המקראי

  • שלומי  On 29 בספטמבר 2006 at 0:59

    מתוך האלבום "ידיד".
    זאת יצירת המופת האמיתית של השוואקי.
    ותודה על המוכנות לשמוע שירים כאלה.
    אגב, שתדעי, יש מאות שירים חסידיים שהם פנינים אמיתיות.

%d בלוגרים אהבו את זה: