? What the Bleep do we know

 שורת הכותרת היא שמו של סרט דוקומנטארי עטור פרסי אינדי העוסק בטבע המציאות שלנו (כדאי לפשפש קצת באתר הסרט ואולי לחפשו בתוכנות חילופי קבצים, כי כרגע אין הקרנה נוספת בארץ או הפצת DVD ליחידים), שרק בסופו אנחנו מגלים שרוב הדוברים היו פרופסורים לפיזיקה וביוכימיה ולא מורים רוחניים כלשהם. במרכז הסרט ישנו סיפור שדרכו ניתן לחוות יישום של תובנות חדשות מפיזיקת קוונטים על יצירת מציאותנו היומיומית. השחקנית הראשית היא מרלין מטלן וזה הוא כנראה הסרט הראשון שבו הגיבורה הראשית היא חירשת ותכונה זו אינה קשורה כלל לנושא הסרט ואין עיסוק בה, זה מוצג בנורמאליות אגבית וכל הכבוד על כך. יש בסרט גם קטעי אנימציה מצחיקים מאד להמחשות ביוכימיות שונות, והרבה מאד חומר למחשבה על החומר והמחשבה. אחד הפרופסורים חותם את הסרט במשפט: "ואם אחרי כל זה אתם חושבים שהבנתם משהו מתוך זה, תחשבו שוב!"  בדיעבד, הסרט הזה הוא שהחזיר אותי לבלוג הזה, ממש ככה ב"בליפ" של רגע, ואני אנסה להסביר דרכו במה אני עוסקת עכשיו ומה הולך להיות כאן. 

הסרט מדבר על כך שמבנה האטום ומבנה היקום זהים באופן מפתיע וכל הקיום הזה מצטייר כעולמות בתוך עולמות של אותו החומר במה שאנו חווים כדחיסויות שונות  אבל זו בעצם ראיה מפרספקטיבות שונות של אותו הדבר שמצוי בתנועה. החומר הוא בעצם לא שונה מרוח: הוא לא כל כך "חומרי" ורובו חלל ריק, הוא יכול להיות גם וגם, הוא יכול להיות בכמה מקומות בו זמנית ולפעמים הוא בכלל איננו קיים ואז חוזר ולאיפה הוא הולך בכלל? הדבר הכי יציב שנתפס בחושינו מצטייר בניסויים המדעיים האלה כחלל, הולוגרמה ואולי בכלל פשוט סט של הסתברויות, אפשרויות. החוויה החושית היא עניין של פרספקטיבה ויש רמות שבהן אפשר לשחק עם זה וממש ליצור את מציאותנו וזה בלי להיות ביג דיל מכשפה. זה מה שמרלין מטלן בעצם מדגימה בסרט.

אחד הקטעים המצחיקים והיפים ביותר בסרט הוא הקטע שבו מודגמת לנו ההתמכרות שלנו לרגשות שלנו בצורה ביוכימית. אם אהבה הייתה רק רגש היינו הפכפכים ביחס אליה ברמה יומיומית, למזלנו אהבה אמיתית היא תובנה, היא לראות את הייחוד האינסופי באדם אחר ולכן גם כשהוא מוציא אותנו מדעתנו אנחנו עוד שם. הסרט סוקר סוגי "אלילויות", התמכרויות שלא נודה בהן כהתמכרויות לחוויות חושיות ולרגשות שלנו. הרחבת פרספקטיבה משחררת אותנו מאשליית התלות בהתרחשות חיצונית ומאפשרת לנו לעצב את מציאותינו ולתכנת את עצמנו מחדש, וכל זה רק ע"י מודעות, הראיה הרחבה יותר היא השינוי עצמו. אשרי שאני חיה בזמנים שפרופ' לפיזיקה בהרווארד והמורה שלי להילינג מוציאים את אותן מילים מהפה. ועדיין נדמה לי שאי אפשר להפנים את מה שאמרתי עכשיו ברמת הבנה שכלית בלבד. לעומת זאת, מי שחווה פעם מקום כזה כתובנה, לא זקוק למילה נוספת. 

השלכות ופרשנויות פילוסופיות מסוימות של פיזיקת קוונטים, התיאוריה האינטגרלית של קן וילבר, פנימיות התורה היהודית וכלי העבודה האנרגטית, שאת כולם אני לומדת על תקן "תחביבים"; הגיעו אצלי למצב העמקה חווייתית שבו הכל קשור בהכול, הכול שפות שונות לתיאור אמת אחת, השונויות המרתקות והמגוונות של עולמנו נחוות בעומק כפנים של אחדות אחת. אני מרגישה שזו בדיוק אלוהות ברמת התודעה הגבוהה ביותר שאדם יכול להכיל, שכך טועמים אותה, שמרשים לי לטפס על מגדל בבל. היחס אותו אני מרגישה כרגע בין כל הללו הוא שקן וילבר מיישם ראייה קוונטית של רמות תודעה על כל המדעים, החברה והמציאות האישית שלנו באופן שדומה למוצע בסרט שלשמו התכנסנו הפעם. ואילו ספר הזוהר מתאר בחלקים מסוימים מכאניקת קוונטים בסימבוליקה אחרת לגמרי על סף השירה למעשה. כלי העבודה האנרגטית שאני לומדת במרכז "העין השלישית" הם ממש הפרקטיקה של איך הדבר הזה עובד בשבילי, התרגול של איך מרחיבים פרספקטיבה=איך מזיזים אנרגיות ביקום. 

כשהדברים הללו החלו להתחבר, החוויה הייתה של שתיקה ורצון להתכנס אל עולם שקודם לשפה. החוויה הייתה שאין לי מה לומר או על מה לכתוב עוד, כי לא יכולתי לנתק שום נושא מהקישוריות שלו לכל השאר, לא מצאתי נקודת התחלה וסוף והעדפתי להפסיק לשדר החוצה. הצפיה בסרט היוותה טריגר לפריצה חזרה ממקום אחר. אני קוראת היום דברים שכתבתי בגלגול הקודם של הבלוג ובייחוד כשניסיתי להעביר מיני-רעיונות בזוהר דרך פרשת השבוע ואני מבינה את הקושי והנפילה לפשטנות כשמנסים לבודד רעיון, אבל גם מבינה שככל שאעמיק יותר זה גם צריך לצאת ממני הלאה כי אי אפשר להיתקע בפרדס, צריך גם לדעת לצאת ממנו ולהביא את זה לשפה, לחיים.

בשלב מסוים בחייו, רבי נחמן מברסלב ראה שתלמידיו לא מבינים את תורתו, מאותה סיבה שהוא חווה קישוריות ועומק וניסה להעבירם ברמה הזו ללא הצלחה. הפתרון ברוח הזמן שלו היה להוציא את כל מה שרצה להעביר להם בצורת סיפורי מעשיות חסידים. הפתרון שלי לדבר מתוך מקום שהשתיקה יפה לו ברוח זמננו, יהיה להיעזר בקישוריות של המדיום הזה ויכולת העדכון המתמדת שלו, כדי שהחומרים הללו יעמיקו ויתהוו בצורה נכונה בדרך שלנו יחד. אני אחזור כל הזמן ואוסיף קישורים למילים ומושגים שפתאום יקבלו משמעות עמוקה יותר בכל קובץ וקובץ כאן, ואטווה זאת בארכיטקטורת הייפרטקסט מקראית, כך שכל פוסט יהיה יובל של הנהר היוצא מעדן. אי לכך, קצבי העדכון ישתנו וקבלו זאת בהבנה אם לפעמים אחכה להעלות כמה דברים שקשה לנתק אותם אלה מאלה במקביל, או שלא אתחיל בכלל את המסע ללא אריזת תרמיל של קבצי יסוד שימשיכו להתעדכן ככל שאלמד בהם עוד רמת עומק, ויחד נצמח.

מצד שני, מבנה הבלוג יהיה גם הוא כמבנה היקום/קיום ולכן למרות שהכול בא אצלי מאותו מקום כרגע, ברמת החוויה של הקורא, הבלוג הזה לא יהיה חד נושאי. אני בהחלט עלולה להבליח עם סיפורי טיול (טסה לאתיופיה בקרוב) וניצוצות אחרים שיזכירו את אופי הבלוג הקודם, כי לפי וילבר כפיתוח על הגל, כל שלב התפתחותי לעולם אינו מבטל את מה שהיה לפניו אלא מתעלה מעליו ומכיל אותו… 

חשוב לי להדגיש שאין לי כוונה להתווכח עקרונית על עמדות אלו עם מי שבא לפה רק כדי להתנצח, אלא לפרוש מפת ניווט אישית. הפילוסופיה של קן וילבר עוזרת לראות איך כל אדם או חברה נמצאים ברמת תודעה מסוימת שהיא חיונית לאבולוציה של התודעה ואין שום טעם לפתוח בויכוח בין רמות תודעה שונות כמו שאין טעם להתווכח על שתי חוויות, זה ויכוח אבסורדי ומצחיק אפילו. כשפותחים את הפרספקטיבה אי אפשר להתווכח על דבר שהוא אחד ואפשר לראות איך "אלו ואלו דברי אלוהים חיים", שניגוד הוא לא ממש ניגוד ופרדוכס הוא רק המתח בין המציאות לבין איך שאני מצפה ממנה להיות, כמו שאומר הפיזיקאי ריצ'ארד פיינמן. כל מה שאני אנסה הוא לתעד את מסלול תנודות הפרספקטיבה שלי, לכן אני מבקשת מראש שמי שהמהלך של הבלוג לא נראה לו שפשוט לא יקרא, כי אין לי כוונה להקדיש את התגובות כבעבר לויכוח עם חוויה אישית של אף אחד, בייחוד אם היא תוצג כאמת/עובדה ותתעקש להתווכח ברמה אחת תוך שלילה של אחרות כנקודת מוצא. כבלוג אישי אין בכוונתי לעסוק בדרוג ערכים עבור העולם אלא להציע את החוויה שלי לכל מי שיתאים לו לשאוב ממנה לחוויה שלו, כי כך אני תופסת את תפקידו של כל אדם. לעומת זאת, כל מי שחש שיש לו עוד אסוציאציה ועוד רמת העמקה ושהראיה האישית שלו מתחברת לשלי ומעשירה אותה, מוזמן לעזור לפתח את מה שיהיה כאן. אז אני מזמינה אתכם למסע מתמשך מנקודת מבט אישית, בנבכי כל מה שאנחנו יודעים על מה שאנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים, כשבעצם לא עלינו המלאכה לגמור אבל אי אפשר להיבטל ממנה, כי צריך לחיות ממשהו. Literally.   🙂 

מודעות פרסומת
Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אלעד  On 8 במרץ 2005 at 7:01

    היי שלום. ניפגש כנראה בקרוב.
    לא חוויתי לימוד של תורות אלו או אחרות ברמת תודעה קצת יותר אינטגראלית מהרציונאל בלבד.
    אני כנראה לא אהיה מסוגל להבין את דבריך.
    ניפגש בממד הטולרנטי. שגם הוא קיים עכשיו במקביל. אבל הדרך לשם מפותלת. בהצלחה גם באתיופיה.

  • עומרון  On 8 במרץ 2005 at 8:20

    רק רוצה להעיר כי ישנן טענות על כך שהברסלב ראה בעצמו משיח (הוא לא היחיד בהיסטוריה היהודית) ובמידה מסוימת גם הטקסט שלך הוא טקסט משיחי.
    עלי והצליחי

  • כרמל  On 8 במרץ 2005 at 9:30

    אחת הבעיות בפרספקטיבה אישית זה שהיא צריכה להשתדל להדגיש כל הזמן כמה שהיא אישית ולשאוף לניטראליות, אחרת כל אדם אחר שחולף לידה חווה אותה בדרכו ולא תמיד החוויה נעימה.

    בפסקה האחרונה פניתי למגיבי עבר רבים בבלוג הזה כדי להבהיר חוקי משחק חדשים ואני מבינה שקורא חדש יחווה את זה כחוסר טולרנטיות, סליחה, הניסוחים תוקנו.

    עומרון, לא יודעת מה זה בדיוק משיח, זה סוג תודעה שעוד לא ירדתי לעומק הבנתה. אבל אני מאמינה שכל אחד יכול להיות שם אם מתחשק לו, בעזרת אימון/אמונה. זו גם הפואנטה של הסרט הזה. הבלוג הזה לא יעסוק בהטפות כי זה צידו השני של הויכוח. הוא יעסוק בחוויה שלי וינסה לבנות גוף ידע קישורי מזה.

  • ש  On 8 במרץ 2005 at 9:46

    ה DVD יוצא בעוד שבוע, ואפשר להזמין אותו כבר באמזון.

  • חנן כהן  On 8 במרץ 2005 at 10:22

    בזמן האחרון אני יותר ויותר מגיע למסקנה שטכנולוגיית ההיפרטקסט הנוכחית מאד מוגבלת בגלל שהיא מאפשרת רק קישור אחר לאובייקט אחד. העולם לא מתנהג ככה והמוח שלנו לא מתנהג ככה. זו רק קונבנציה טכנולוגית שחייבים להתגבר עליה.

  • כרמל  On 8 במרץ 2005 at 10:44

    קשה לי לראות איך מעבירים מסרים בצורה שבה עובד המוח אבל זה בוודאי כיוון ההתפתחות הטכנולוגי. כרגע קישור מתוך קישור מתוך קישור זה מספיק טוב לי יחסית לעולם ללא קישוריות, אבל זה מראה שהמדיום הזה יותר קרוב ללינאריות של הדפוס כי ההיפרטקסט באמת לינארי, כמו תרשים זרימה. אתה חושב שבמולטימדיה וההליכה לכיוון סמלים ויזואליים מצויה ישועה כלשהי? תמיד אמרתי בצחוק שאחרי הייפרטקסט תבוא טלפתיה

  • חנן כהן  On 8 במרץ 2005 at 11:43

    שימי את החץ על קישור. יצוף חלון ובתוכו כמה אפשרויות ללכת לכמה מקומות. בחרי אחד. במקום "ראו כאן וכאן וכאן וכאן" , "ראו כאן". משהו כמו דף תלמוד שפרשנים שונים מתייחסים לאותה מילה בטקסט.

  • כרמל  On 8 במרץ 2005 at 11:50

    רב כיווני אבל לינארי. באמת נראה לי שזה רק ענין של טכנולוגיה, אולי יש איפה שהוא איזה סטארט אפ שכבר עובד על זה.

  • דנה  On 8 במרץ 2005 at 16:47

    איך מתקדם הדוקטורט שלך?

  • כרמל  On 8 במרץ 2005 at 19:41

    לדוקטורט יש בלוג מיוחד לנושא זה, יש לינק בטור בימני

  • עידן  On 8 במרץ 2005 at 22:41

    קחי את הסרט עם קמצוץ של מלח. חלק מהפרופסורים שם טוענים שדבריהם הוצאו מהקשרם ועוותו עד לבלי הכר. חלקם האחר מקבל משכורות מ"בית הספר להתגלות של רמתה", שהסרט הוא למעשה פרסומת ענקית עבורו.
    בכל אופן, מבחינה שלי, יש שם מעט מידע אמיתי, הרבה מידע שקרי, ובעיקר ספקולציות לא מבוססות.

    בהצלחה עם אתיופיה. לבד? טיול מאורגן? כמה זמן? יש לי מדריך טוב, אם את רוצה. אתיופיה היא מקום מדהים, אבל לא קל להיות שם לבד. הארץ לא כל כך תיירותית ומרגישים שם מאוד לבנים.

  • >X<  On 8 במרץ 2005 at 23:29

    ראיתי את הסרט הזה לפני שבועיים ב'24 רופי' ודווקא מאוד התאכזבתי. בעיקר מהשימוש הדמגוגי במכניקת הקוונטים כדי לטעון שאפשר לבחור כל מציאות אם רק נרצה מספיק כי מדענים יכולים לבחור (?!) בכל רגע נתון אם אלקטרון מסוים יהיה גל או חלקיק. אותו דבר לגבי הגילוי המדעי, כביכול, של שינוי במולקולות מים לאחר שאיזה מורה רוחני ברך אותם. וגם עוד דברים נוספים…

    בכל מקרה ברוכה השבה!

  • כרמל  On 9 במרץ 2005 at 0:27

    לעידן ואיקס, האמת שגם לי יצא לשוחח עם כמה חברים שלומדים פיזיקה או מתמתיקה לתואר שני והם מאד מסתייגים מניסוחים פופוליסטיים של רעיונות שקשה להביע אלא בנוסחאות מתמטיות. אני יכולה להבין את ההסתייגות ולהקביל אותה לצרימה שאני חשה מפשטנות והוצאה מהקשר של דברים מהתורה והקבלה, למשל. יש פה כמה אפשרויות. בכל מדע יש פרדיגמה עתיקה ושמרנית שמונחלת לסטודנטים ואולי רק בדוקטורט לפעמים נחשפים לחומרים חשובים שמאיימים על הפרדיגמה ויש המון פוליטיקה שדוחקת אותם לשוליים. אני חווה את זה בתקשורת, אז לא מן הנמנע שגם במדעים המדוייקים ומדעי החיים יש מצב שאותם חברים מדברים מגרונה של פרדיגמה שמרנית. אני קיבלתי החלטה לא להחליט בנושא הזה. אני משתמשת בקוונטים כעוד ממשק ועוד שפה לחוויה שלי ולכן גם אם יסתבר שהתגליות בפועל לא ממש רמזו בבירור להשלכות שנגזרו מהן, החוויה של יצירת מציאות עדיין שם ועובדת עבורי ועבור אחרים, אז אולי פעם יסבירו את זה קצת אחרת אבל בינתיים זה מהדהד לי כל כך טוב… מענין מה אומר על זה יואב בן דוב, אני חושבת שבספר שלו על הקוונטים הוא דווקא מחזק כיוונים כאלה, לא?

    לאיקס – במקרה יש לי את הספר של היפני הזה עם המים, זה דבר די מדהים וגם על שיטות המחקר שלו כבר שמעתי השגות מדעיות אבל זה לא משנה את העובדה שלמילים ולכוונות יש תדר ספציפי ואפשר לעבוד עם זה. מבחינתי זה שהמדע לא סגור על צורות המדידה שלו וזהיר יותר בניסוח ההשלכות של תוצאותיו, לא משנה את שמחת האמת והחופש שזה גורם לי להרגיש כשזה עובד. כשמשהו עובד לי אני כבר לא צריכה הרבה הסברים למה זה הצליח… 🙂

    ולעידנוש- כבר ביקשתי מטלי טיפים לגבי דרום אתיופיה אז אני ארצה לדבר איתך על זה לפני שנטוס, אני טסה עם חברה. לבנה ובלונדינית. ברור לנו שזה לא יהיה קל.

  • יונת  On 9 במרץ 2005 at 5:59

    http://www.kleinerskorner.com
    עם רשימת דיוור מרתקת ביותר – הוא מביא שם בדרך כלל חידושים מחזית המדע, קצת פוליטיקה שקשורה למדע, ומדי פעם גם משהו על חייזרים או טלקינזיס וכאלה. מוזר ומעניין.
    מבחינתי היכולת שלו למצוא חדשות מדעיות מתחומים כל כך מגוונים שווה את ההרשמה. אני מגיעה ככה לדברים שלא הייתי מגיעה אליהם דרך http://www.eurekalert.org ודומיו.

  • כרמל  On 9 במרץ 2005 at 7:55

    לינק שווה ביותר

  • rilo  On 9 במרץ 2005 at 7:56

    איך כל ההשלמה הפנימית, ההארה והאהבה שלך לקבל את האחר והשונה ולהכיל אותם בתוכך מסתדר עם העובדה שמספיק שמישהו מעביר עלייך חצי ביקורת ואת מוחקת את התגובה שלו? יחסית לאדם שרוצה להגיע להשלמה פנימית יש בך הרבה אלימות את יודעת?

  • כרמל  On 9 במרץ 2005 at 8:19

    אין בי ביג דיל השלמה שאנטי-באנטי אור ואהבה וזו לא רוחניות בעיני. רוחניות זו עבודה קשה ומפוכחת של התפתחות פנימית תוך מודעות מתמדת לנפילות מהדרך. אף ביקורת עניינית לא תימחק מכאן אבל כפי שציינתי בפוסט אני לא תמיד אגרר לשיחה על כך, בעיני החוויה של כל אחד מקודשת ואני מצפה שהם יכבדו כך גם את החוויה שלי, אין טעם לפתוח ויכוח בינהן. יש בשרשור הזה 4 תגובות של ביקורת ענינית מכבדת או בונה שקיבלו תגובה מלאה. כל מה שהיה בו יסוד של התנצחות או השמצה לא מעניין אותי להתייחס אליו ולא יתקיים פה. מדיניות, יו נואו. אני פה בשביל מי שזה מעניין אותו לא בשביל מי שלא. אני אף פעם לא מצליחה להבין איך לאנשים אין מספיק עיסוקים אחרים בחיים כדי לבוא לקרוא ולבזבז זמן בעשרות בלוגים שהם בכלל לא מסכימים איתם. שילוו לי את הזמן הפנוי הזה! 🙂
    שיהיה בוקר טוב.

  • סֵג  On 9 במרץ 2005 at 15:31

    היי, נחמד לראות אותך כאן שוב.. אני לא אוהב את התורה האינטגרלית כ"כ, אבל אני גם לא יודע הרבה עליה 🙂 יהיה טוב ללמוד ממך עליה. נשמע עשיר ומעניין.

  • כרמל  On 9 במרץ 2005 at 19:43

    עדיף שתלחץ על הלינק ותקרא קצת קישורים, יש מאמרים מתורגמים לעברית ויש פורום. אתה מוזמן לבוא גם לפגישות של הקבוצה שלומדת את זה כל יום שני יש שם 3 אנשים שקראו כבר כמה ספרים של וילבר ותומכים בכולנו. 🙂

  • Uzi  On 10 במרץ 2005 at 18:40

    Wellcome back here

    I do follow Your writting on the Tora and I and enjoing reading it. For someone in far London it's a way of keeping in tuch with his origin.
    Thanks Uzi

  • כרמל  On 10 במרץ 2005 at 23:57

    טוב לדעת שגם בישרא יש קוראים סמויים. ולונדון זה לא כזה רחוק. תודה!

  • עידן  On 11 במרץ 2005 at 10:03

    הויסה עם קון!
    יש פאראדיגמות, נכון, אבל עתיקות? חלק מן הפאראדיגמות שלימדו אותי בתואר הראשון היו בנות שנתיים לכל היותר.
    לפחות במדעי החיים, נראה שהיחס לפאראדיגמות השתנה (אולי בעקבות הביקורת של קון) ולרוב העובדות והמודלים מקדימה ההצהרה: "יש מה שאנו יודעים *כיום*".
    צניעות כזו יפה לדעתי. כמו שאמר קהלת: "גם את העולם נתן בלבם, מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלוהים מראש עד סוף"

    זה נושא מעניין, אבל כנראה לא לכאן.

  • איזי  On 11 במרץ 2005 at 11:11

    ברוכה השבה. מקווה לבוא אל רשימותיך החדשות כמו שבאתי לביתי בזמן שיפוצו:עם עין אחת פקוחה

  • כרמל  On 11 במרץ 2005 at 11:58

    אמן כן יהי רצון ח'ברה. ממקום כזה גם אני עובדת עם ארון הספרים היהודי ומרקדת בדרכי בין הדברים, אשמח לשמוע את הריקוד שלכם על שלי ובמקביל אליו

  • אפרת  On 5 באפריל 2005 at 0:05

    לא קראתי את ספרי ראמתא,
    אבל לפני שהסרט עוד יצא להקרנה מסחרית בארה"ב, שמעתי עליו. אז זה היה בהקשר של התיאוריה של סת' על כך שהמחשבה שלנו יוצרת את המציאות. אלו ספרים שהוכתבו לג'יין רוברטס בשנות השבעים והשמונים ע"י ישות בשם סת'.
    כמה תורגמו לעברית (וכמה ממש טובים, לא תורגמו. האנגלית בהחלט מורכבת וקשה).
    מומלץ להתחיל (אם מעוניינים להתחיל, כמובן) מ"הטבע של המציאות האישית").
    יצא בהוצאת מרקם (לדעתי אזל בהוצאה וקצת קשה להשיג – אבל ממש שווה).

    בהצלחה בדרך הרוחנית…

  • כרמל  On 5 באפריל 2005 at 0:43

    שמביאים אתה רעיון הזה כך או אחרת. דווקא יש לי את הספר שדיברת עליו קראתי אותו לפני למעלה מעשר שנים. מה שחשוב עכשיו הוא לא להתבצר בשיח הרוחני אלא לראות כיצד אפשר לתאר מציאות זו בשיח מדעי, זו החשיבות של הסרט.
    נדמה לי שמקרינים את הסרט שוב במסגרת מעגל קולנוע רוחני במסעדת 24 רופי, תבררי.

  • יעקב  On 12 באפריל 2005 at 23:14

    בסרט מסופר על ניסוי שנערך בוושינגטון בו מדיטציה של 4000 איש הביאה לירידה של 25% באלימות.

    האם יש גיבוי עובדתי לתיאור זה?

  • כרמל  On 12 באפריל 2005 at 23:22

    נראה לי שאף אחד לא ממציא פרטים כאלו, כמובן שתמיד אפשר לטעון שהקשר הסטטיסטי של הירידה בפשיעה באותה תקופה הוא מקרי, אבל בעקרון תיאוריות פיזיקליות כמו הכאוס ותיאוריות רוחניות חולקות את האמונה שהכל קשור בהכל כך שעבודה אנרגטית של קבוצה יכולה ליצור גלים כאלו באופן בלתי מוסבר, זה קצת כמו כשאתה במצב רוח טוב כולם יותר טובים אליך והכל זורם באותו יום וכד'….

  • אמנון  On 23 באפריל 2005 at 11:35

    המדען שמדבר בסרט על המדיטציה ההמונית הוא נציג רשמי של אוניברסיטת מהרישי. המדיטציה הטרנסנדנטאלית נוסתה עשרות פעמים כדי ליצור אפקט מצטבר של המוני מודטים למען השלום. אני זוכר את הסלוגן שלהם בשנות השיבעים כשהובטח לנרשמים לקורסים שאם 1% מהאוכלוסיה יתאמנו יומיום במדיטציות של המהרישי יבוא שלום לישראל ולעולם… השלום לא ממש הגיע אבל זה לא מפריע למאמינים להדגיש שסאדאת הגיע כתוצאה מהמדיטציות.
    מבחינתי זה הוסיף לאמינות של הסרט שהם שיתפו בפאנל של המדענים גם את המדיטאציה הטרנסאנדנטאלית ולא רק את המדיום. זה מראה על פתיחות.
    העובדות המדעיות שמובאות בסרט מבוססות כולן ואי אפשר לטעון שמישהו עיוות אותן.
    הבעיה היא תמיד האינטרפרטציה, כלומר הרצון לספק הסבר לתופעות ולהבין אותן.
    בהקשר הזה כדאי בהחלט לקרוא את הספר של עמית הגר "זמן ואקראיות".

  • אבי  On 14 באוגוסט 2005 at 5:55

    מה שהבנתי מימך ומתורת הקוונטים שאת כיביכול אומרת שהכול בעצם מציאות מדומה שכזאת והכול לא ממש אמיתי ויש כמה מימדים בעולמנו ואת גם טוענת שהחומר הוא בעצם רוח ולמעשה אדם שיש לו תפיסת פיזיקה פסיכודלית כזאת יכול להשפיע על עצמים בעזרת המחשבה למעשה לבצע טלקינזיס ולנצל מאה אחוז ממוחו כדיי להיות ברמת רוחניות גדולה וליצור את חייך

  • לירון  On 14 באוגוסט 2005 at 6:36

    שלום לך אני אישית הרבה שנים מתעסק בנושא המיסטיקה ותורת הנסתר. אך בשביל להגיע לרמה רוחנית גבוהה העניין כרוך בהרבה התמדה ורצון ואמונה לפני שהתחלתי להתעסק במיסטיקה הייתי בטוח שזה סתם שטיות.אך בכול זאת זה עניין אותי ונכנסתי לזה לעומק כדיי לראות אם זה אכן אמיתי אך נדהמתי לגלות שלאחר אימונים רבים והרבה מדייטציות הצלחתי לבצע טלקינזיס לכופף כפית בעזרת המחשבה ולהשפיע על עצמים קטנים עד בינוניים בעזרת אנרגגית מחשבה לכול אלה הסקפטים תידעו שגם אני הייתי כמוכם אך שתהיו בטוחים שהדבר אכן אמיתי במאה אחוז

  • יונתן  On 18 באוגוסט 2005 at 13:31

    http://www.csicop.org/si/2004-09/review.html

  • יאיר  On 1 בספטמבר 2005 at 1:06

    היי כרמל. טקסטים ותגובות כתובות אינן יכולות לשקף חוויית למידה ולכן אני בהחלט מבין את הקושי שלך להסביר משהו שאת מאמינה בו אולם עדיין לומדת אותו. ובכל זאת אני מציע לך להציץ באתר של מיכא"ל ואולי אף לקחת חלק בסדנא שמיישמת הלכה למעשה את הגישה שהצגת לפיה הכל אחד ויחד עם זאת מבהירה היטב את חשיבתם של פרדוכסים.

  • יהושע  On 21 בדצמבר 2005 at 16:09

    סרט של כ 20 דקות מסביר את המהות של האדם
    http://dvarmalchut.com/the_secret_full.html
    יהושע

  • יאיר אברהם  On 4 ביולי 2007 at 0:02

    הסרט הזה משמש אותי בסדנא שאני מעביר לבני נוער הנקראת Kids Coaching. באחד הדיסקים יש אנימציה נפלאה שמעבירה את המסר והרעיון של מכניקת הקוונטים ועל משמעותה לחיים שלנו. אגב, קוד ההפעלה שקיבלתי הוא KIDN וכמובן שזה לא מקרי

%d בלוגרים אהבו את זה: