קמפיין למען יופי אמיתי?

בין הפרסומות הטרנדיות המנצנצות בטיימס סקוור בניו יורק, בולט הפוסטר הצחור של "דאב" המציג שש נשים בבגדים תחתונים. מה שבולט בפוסטר הזה הוא הנשים בעלות הגוף היומיומי, הצלוליטיס והפולקע. הקמפיין הזה הוא הדבר הכי חם בארה"ב והנשים המככבות בו מתראיינות בכל תוכנית אפשרית ומספרות כמה הן אוהבות את קימוריהן הבלתי מושלמים. לא מזמן כתבתי על סטנדרט היופי הבלתי מציאותי שהתקשורת מטפחת ודאב בהחלט משחקים על זה בהפוך על הפוך. הכיסוי של הקמפיין מציג את ההחלטה של דאב כצעד אמיץ מאד אבל בעיני זה לא מדויק. דאב היא חברה לכל המשפחה כך שהיא לא מסכנת כלום. כשאני אראה את קלווין קליין מלביש איזו מאמא מברוקלין בג'ינסים שלו, אני אדע שהלובביצ'ר קם לתחיה. משבחי הקמפיין שוכחים גם את המוצר הספציפי שהוא מקדם: סבון אמבט ליישור והחלקת הצלוליטיס. כך שבעוד "הנשים האמיתיות" של דאב אוהבות את עצמן כמו שהן, הן מוכרות מוצר שמבקש להסתיר ולחטב זאת. אנחנו עדיין בטריטוריה המוכרת ומידת ההעזה המיוחסת לדאב מוגזמת. אם כי אני חייבת להודות שזה כיף לראות את הפוסטרים האלה בכל מקום. הבוקר הסתובבתי באגף האשורי של המטרופוליטן והתעכבתי על פסלוני אלות הפיריון שלהם. נראה לי שלא רחוק היום שהלוק שלהן יחזור לאופנה באיזה קמפיין ניו אייג'י

מודעות פרסומת
Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • הצועד בנעליו  On 26 באוגוסט 2005 at 9:44

    (הלובביצ'ר)

    בעצם, איך הוא יכול אם עדיין לא מת..

  • ביג בירד  On 26 באוגוסט 2005 at 10:20

    בטח, מה יש לדבר. ברור. כמובן. כל אישה נהנית להבליט את הצלוליטיס שלה, בעיקר בעבודה. אני לא מכיר אישה שלא נהנית מזה שאומרים לה שהיא עם עודף שומן. נשים רק מתחננות שיספרו להן כמה החזה שלהם מתחיל ליפול. הן משתגעות כשמספרים להן שליד ילדות בנות תשע עשרה הן נראות כמו חביות עם רגליים.

    עשי טובה, כרמל. גם אני לא סובל את פולחן היופי, אבל אם את מספרת לנו שהנשים האלה נהנות להיות לא חטובות על פי הפרמטרים של היום זה נשמע ממש לא משכנע. כלומר, זה לא משכנע כשהן מספרות את זה.

  • אביבה  On 26 באוגוסט 2005 at 11:21

    רגע, ביג בירד, הנשים האלו חטובות להפליא. הן פשוט לא רזות.

  • אורי ב.  On 26 באוגוסט 2005 at 12:18

    לפני יותר משנתיים.
    הלו?

  • רוני  On 26 באוגוסט 2005 at 13:01

    אלה לא מתקבלות למחנה שלי. הן רזות וכוסיות, רק לא במראה הדוגמני המורעב. הלכו הפרופורציות לגמרי אם אלה נחשבות "ממוצע". רק אתמול קראתי שמעל 50% מתושבי ארה"ב מוגדרים בעלי עודף משקל או עודף משקל קיצוני (obese\extremely obese). לא מדובר באנשים שנראים כמו חמש הבחורות היפות האלה.
    ובכל זאת, צעד ראשון וגו'.

    אוריבה, נראה לי שבאירופה עושים ניסויים כדי לראות אם האמריקאים "יעמדו בזה" ורק אז מעבירים אליהם.

  • כרמל מניו יורק  On 26 באוגוסט 2005 at 15:30

    אני לא חיה באירופה הלו? אני מדברת על משהו שחם עכשיו כאן, אם בשביל אמריקה זה חדשות, זה טוב מספיק בשבילי. למה קבעתם שהבנות רזות? תכנסו ללינק ותראו את זה מקרוב. וביג בירד – אני מספרת לך משהו שקורה כאן, אז כן, כנראה שאני לא ממציאה את זה! ואתה צודק שזו עדיין טיפה בים של מורעבות אבל זו התחלה. אם כי גם לדדעתי יש בזה מן הצרימה בגלל המוצר, כמו שכתבתי. פשוט תסתכלו קצת בלינק יש שם הכל.

  • ביג בירד  On 26 באוגוסט 2005 at 20:31

    אביבה, "טובות" ו"לא רזות" לא יכולות, לפחות בישראל, לדור בכפיפה אחת. עוד מעט תסבירי שגם מריאן זאגברכט היא הקייט מוס החדשה. בואי נסכים על כך שהסטנדרט הזה לא מקובל על בנות ישראל.

    ואם כבר מדברים על קמפיינים, אז ז'אן פול גוטייה הכניס שמנות ו"לא רזות" לעיצובים שלו כבר לפני עשרים שנה. טיפוסים מהסוג הזה לא בדיוק מוכרים בגדים להמונים, אבל אין כאן זכות ראשונים למשהו שקיים עכשיו או לפני שנתיים.

    וכמו שאמרתי, להאמין לאותן נשים שהן אוהבות את הצלוליטיס שלהן או את התחת הגדול או את הציצים השמוטים זה בערך כמו לקבל את הטענה שכיף להיות חולה בצרעת וקול להיות נגוע באיידס. המראה שאת מדברת אליו אולי גורם ליותר נשים להזדהות עם הדוגמניות החדשות הללו אבל הן בוודאי לא שואפות להיות כמותן.

  • אביבה  On 26 באוגוסט 2005 at 21:24

    ביג בירד, אולי אתה לא סגור על ההגדרה של המילה "חטובה" (Carved)
    . מדובר במשהו שיש לו חמוקים, "עליות וירידות" – תחשוב על עץ מגולף. לכן בהחלט אפשר להיות חטובה ולא רזה.

  • האמת  On 26 באוגוסט 2005 at 23:36

    הבנות הנאות העולות מהתמונות של דאב הן הדור הבא של הדוגמניות .
    ללא כל צל של ספק.
    גם למפרסמים נמאס לשווק את עצמם דרך הארוכות והדקיקות – הקולביות המתפרנסות ומרוששות להם את התקציבים.
    אין ספק שההמולה התקשורתית בארה"ב באה לדבר על פרסומות של עידן פחות קסום ויותר ריאליסטי.
    בדיוק כפי שתכניות הטלוויזיה אוהבות אותו – ריאליסטי.
    בעידן ריאליסטי המחפש לכאורה את האמת
    חושבים שגילו את אמריקה עם הבנות הרגילות והנאות הבאות לבשר את התקופה הבאה בעידן השיווק העולמי.

    כמה מוזר שכל אמריקה מצדיעה לפרסומת הזו .
    הרי בתחילת עידן הפרסומות של כל הזמנים הציעו ושיווקו את המוצרים נשים רגילות לכל דבר.
    גם בישראל, מרבית הפרסומות של הקולנוע
    בעידן הטרום טלוויזיה, כששמו היה "ראינוע"
    עם יומני גבע וכרמל, הופיעו נשים רגילות ששיווקו מוצרי חשמל, מכולת ועוד.

  • ערן  On 27 באוגוסט 2005 at 6:12

    נשים רגילות… באמת? אומנם אלה לא חברות באגודת הקולבים, אותה כת שכל דוגמנית "מקצועית" מתפללת לערכיה, אבל מכאן ועד גוף יומיומי עם צלוליטיס ופולקע? הרי מחצית מבנות ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות סובלות מעודף משקל דווקא… ובתמונה? נדה! "בעלות גוף" כך נדמה זוכות לתת ייצוג בפרסומת… וכך גם "שמנמנות", ו"עגלגלות"… למעשה, הפרסומת של חברת דאב גרועה בעיני מאשר לו הייתה עושה שימוש בדוגמניות מקצועיות. בפרסומות הרגילות, כמו על המסך (הקטן והגדול) אנו לפחות מודעים אי שם באחורי מוחנו שמדובר בפנטזיה. בבלוף. אלה לא אנשים אמיתיים. יומיומיים. אלה הם מגה-סלבס, והגוף שלהם עוצב במגה כסף… עם מגה מאמנים אישיים, מגה מלבישים מקצועיים, מגה סטייליסטים, מגה דיאטנים, וכל זה בעלות של מגה דולארים. נו טוב, אם אנו לא דומים לאלה… כפרה. אבל כאן מדובר במראה "יום יומי"… לא? אז, אולי כן יש סיבה להשוות צלוליט?

  • דנית  On 27 באוגוסט 2005 at 17:52

    האמריקאי, אלא הגירסה הישראלית. בגירסה הישראלית לא תראי נשים כמו בקמפיין האמריקאי (שגם הן די רזות), אלא כאלה שבארץ לפחות יכלו להחזיק יופי בתור דוגמניות רגילות למדי (וכל זה כמובן תחת הכותרת הקבועה של הקמפיין "הנה הנשים הרגילות").

    כמו כן, מאוד בולטות הפוזות העקומות שהעמידו אותן בהן בגירסה הישראלית, במין נסיון מוזר להסתיר כנראה כל מיני חלקים שלהן שבעיני הצלם או מי שאחראי שם היו פשוט בלתי נסבלים לעין. הקמפיין הישראלי מעביר בדיוק את המסר ההפוך: נשים רגילות=נשים רזות למדי, וגם את הנשים הרזות צריך לעוות כדי להסתיר את היותן לא דוגמניות מקצועיות. פשוט נורא.

  • דנית  On 27 באוגוסט 2005 at 17:56

    עכשיו בכתבה גדולה שנעשתה בעיתון שליוותה את המיונים. כיכבה שם בתמונות גדולות (תמונת עמוד לפחות ואם אני לא טועה גם שער) בחורה יפהפיה ולא רזה, שכמובן לא עברה את המיונים. פי אלף יותר יפה ופי אלף יותר סקסית מאלו שנבחרו. כנראה בשביל מי שהחליט שם זה לא שינה כלום כי היא לא היתה רזה מספיק, וזה מה שבאמת שינה ליוצרי הגירסה הישראלית.

  • שפי  On 28 באוגוסט 2005 at 0:45

    לוּ הייתי דג

    מאת תרצה אתר

    לוּ הייתי דג
    פלום פלי,
    שמך ירקרק
    פלום פלי,
    לוּ הייתי דג,
    שֶמֶךְ ירקרק, מאומה לא חסר לי.
    זה היה יום חג
    פלום פלי,
    לא חסר לי אז
    כלום כלום,
    לו הייתי דג
    שמך ירקרק,
    הו, אילו רק הייתי!

    דג מחוף הפֶּלוֹפּוֹנֶסוּס
    לוּ רק אותו רק יכולתי לראות.
    בשבילי זה היה יותר מוֶנוּס
    דג של שמך, כזה מין ירוק.

    לוּ הייתי דג
    פלא,
    שמך ירקרק
    תכלת,
    לו הייתי דג
    שמך ירקרק, או גם אפילו תכלת.
    זה היה נפלא
    או אה!
    איזו צהלה
    או אה!
    לוּ הייתי דג
    תכלת ירקרק,
    הו, אילו רק הייתי.

  • כרמל מניו יורק  On 28 באוגוסט 2005 at 5:10

    ממתי זה, דנית? אני לא כל כך מחוברת לטלוויזיה וכל זה בארץ, לא היה לי משוג אבל זה נשמע מאד מתאים לנו, מה שאת אומרת. מהומה רבה על לא דבר. אולי דאב היא לא הסנונית, אבל עדיין אני חושבת שימי הגוף הנשי הפורה באמת מתכננים קאמבק היסטרי מפתיע, דווקא כשנראה שאנחנו בשיא ההגזמה לכיוון השני.

  • דנית  On 28 באוגוסט 2005 at 7:55

    את הקמפיין כולו, אבל מצאתי תמונה אחת מתוכו ב-YNET (לא רואים שם את הפוזות המעוותות, זה מתמונה אחרת). תכנסי ותשווי. ותקראי גם את התגובות, שחלקן טוענות שהבחורות הרזות האלו הן שמנות ולא עומדות בסטנדרט.

  • דנית  On 28 באוגוסט 2005 at 7:57

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3111019,00.html

  • אור-נע  On 28 באוגוסט 2005 at 11:31

    אכן יקירה, יש דבר כזה, אילו הלכו על הגדרת מקצועות "ממוצעים", כדי שכלום לא יצרום שם: עוזרת מנכ"ל, מנהלת צוות…..
    מה סיכוי שנראה שם פעם "טייסת בחברת ארקיע" או מנכ"ל חברה?! מה יש לאילו אין צלוליטוס, או שה"מהפיכה" צריכה להתחיל מלמטה וכמה נמוך וכו'?!!!!!
    ותעשי חים,

  • כרמל מניו יורק  On 28 באוגוסט 2005 at 18:04

    זו אכן בדיחה. נראה שהגופות שלהן בהחלט לא חורגות מהנורמה, מה שרגיל בהן זה אולי הפנים. בארה"ב הם היו יותר רציניים גם בסוג המקצועות, הכושית מניקוריסטית למשל. נמושות, הישראלים, עוד לא מוכנים להתמודד עם המציאות במדינה הזו, זה מפחיד מדי להתקרב לאיזה סטנדרט מציאותי.

  • שפי  On 28 באוגוסט 2005 at 21:00

    כתבתי היום שתי מילים על פמיניזם:
    http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=98991&blogcode=2382227

  • דנה_  On 3 בספטמבר 2005 at 12:08

    יובל דרור פתח בלוג
    נראה לי ששווה לבקר שם

    http://www.popup.co.il/
    🙂

%d בלוגרים אהבו את זה: