נמרוד ישיר לנו סולו

כבר אמרנו פעם שבלוגינג זה הקריוקי של הכתיבה, אז הגיע הזמן גם לקריוקי של הבלוגים. אתר חדש בשלב בטא מאפשר לנו לשיר אונליין, להקליט את עצמנו ולהרשות לאחרים לדרג אותנו ככוכב נולד. זה מסוג האתרים הממכרים האלה שהסיור הראשון בהם עשוי לקחת 4 שעות מבלי להתכוון ובסוף גם מתפתים לשלם. מאז הקונספט של אתרי הכרויות בתשלום לא הומצא שירות אינטרנטי שאנשים באמת יתפתו לשלם בשבילו, כמו הקריוקי הזה. הרעיון הגאוני שייך לישראלי שעושה את זה בניו יורק, נמרוד לב (לשעבר "וואלה"). הערכה ראשונית שלי: כמות הבאגים יורדת במהירות ולא קריטית, מבחר השירים עדיין מאכזב: מצד אחד חסרים להיטי קריוקי קלאסיים ויוצרים בולטים כמו דיידו או בוב מארלי, מצד שני תופתעו למצוא שם שירים איזוטריים שהייתם מתים לשיר. ההרשמה חינם ל-7 ימי ניסיון של שירה ללא סוף, אך לדף היוצר שלכם תוכלו להקליט רק 3 הקלטות רשמיות (ואי אפשר למחוק ולהקליט חדשות, אז תבחרו טוב). אם תתמכרו תוכלו לשלם 2 דולר להקלטת כל שיר נוסף או מנוי שנתי לאתר. אני עדיין חוגגת על ימי הניסיון. בילוי בייתי מדליק מובטח לחובבי השירה. תהנו.

מודעות פרסומת
Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • דנה  On 4 בספטמבר 2005 at 17:13

    התמכרתי.

  • אורית  On 5 בספטמבר 2005 at 4:30

    זה לא "אמרנו", זה זושה אמרה. ואם כבר את מאזכרת-מרפררת, ראוי ללנקק.
    נימוס רשת שכזה.

    http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=8888&blogcode=124262

  • כרמל  On 5 בספטמבר 2005 at 11:15

    כולם יודעים שאמרנו זה זושה, זה לונקק ודוסקס ארוכות אצלי ואצל פויר ואפילו הרמנו שני ארועי קריוקי לבלוגרים לכבוד העניין. לא ראיתי צורך להלאות שוב את כולם בזה, אבל כנראה שהתחלף פה דור 🙂

  • שפי  On 5 בספטמבר 2005 at 13:55

    קיבלתי מ"ויזה" ספר בחינם (תמורת "נקודות"). שמו: "ספר השמות", מאת נפתלי פרום. ספר קלוש למדי, אבל בתור קריוקר (= בלוגר, לטענתך הפסאודו-סחבקית, כמו כל ה"פוסט" הזה) אני אמור להנות מלהקליד ממנו:

    על השם כרמל:
    "כרמל דומה מעט לשמות כרמית וכרמלה (ע"ע וראה מה מתאים), בעלת שמחת חיים, רגשות בריאים, ולעיתים נטיה להפנמה או סודיות. אופטימית ושופעת מרץ. יתכן שיש לה מעצורים או חוסר ביטחון עצמי בתקשורת, למרות היותה חכמה ואינטיליגנטית במיוחד. צריכה להשקיע בלימודים. מגלה סקרנות חזקה לידע וללימודים גבוהים. שם עם הרבה מאפיינים חיוביים, רק שעליה לפתח יותר את תחום התקשורת והמגע עם אנשים, לא להתבייש לדבר, כי לא חשוב מה אחרים חושבים עלייך, אלא מה את חושבת אודות עצמך…"…

    אם את רוצה את ההמשך (יש עוד פיסקה שלמה) ואת מה שכתוב על השם כרמלה (עמוד שלם!) יהיה עלייך לשלם לי 2 דולר על כל 100 תווים. 🙂

  • כרמל  On 5 בספטמבר 2005 at 20:18

    בחנות. נדמה לי שעשיתי את זה פעם. יש גם כזה שבודק זוגיות לפי האותיות של הבחור שיוצאים איתו… נדמה לי שגם את זה עשיתי בכל פעם שהיה מישהו חדש… 🙂

  • שפי  On 6 בספטמבר 2005 at 10:36

    היה ביניהם גם אחד בשם יצחק? ולפחות אחד בשם יעקב שהבעיה איתו היתה שהרגשת שהוא כאילו הבן שלך 🙂 (אצל קבליסטים למקור התנ"כי יש משקל. אצל נומרולוגים רק הערך המספרי של האותיות).

  • כרמל  On 6 בספטמבר 2005 at 11:12

    עם שם תנכ"י. מעניין למה…
    ועכשיו ברצינות – תודה לכלכ הקוראים שבדקו את אתר הקריוקי, נמרוד לב שם לב כנראה לכמות הכניסות החשודה מכאן ואני זכיתי במנוי חינם! אתמול לא התאפקתי והקלטתי את עצמי עד ארבע בבוקר. יהההה!!! ממכר….

  • ארתור דנט  On 6 בספטמבר 2005 at 12:28

    אם ילחינו לנו את השיר שכתבנו בהשראת נתן זך:
    אנחנו יושבים על שפת הרחוב
    ומשגלים צפרדע
    לשגל צפרדע
    כל מה שנותר לנו

    וטוב שהיא אינה יודעת
    שאנחנו אותה משגל.

    צפרדענו
    אשה קטנה ונואשת
    כשאנחנו מחבקים אותה היא כמו
    בתוך רשת של כישופים
    שהמכשפה כישפה אותנו.

    האם כך משגל אותנו האל, הקפיטליזם הגדול
    האם כך משגל אותנו ביבי בשעה שאנחנו מציתים לו את הסיגר
    מבלי שנרגיש דבר, מבלי שנבין, מבלי שנשאל.
    האם כך משגל אותנו האל, ללא ספק אך אנו נשוב ונבחר בו.

    כשאנחנו רואים אותה בירוקיה
    אנחנו חושבים על דבר אחד בלבד
    וכשהאל רואה אותנו בירוקיו
    גם הוא חושב על דבר אחד בלבד

    ואנחנו יודעים, ולא מתביישים
    לא גועשים
    רק כשאנחנו קוראים תגובות של שמאלנים.

    נמאס לנו כבר לשיר את ניו יורק ניו יורק של פרנק סינטרה, שזאת העבודה היומית שלנו תמורת מטבעות שאנשים זורקים (בדרך כלל הם זורקים דברים אחרים).

  • שפי  On 6 בספטמבר 2005 at 12:31

    "בלוגינג זה הקריוקי של הכתיבה" זה משפט רציני? לא מובן לי בשביל מה את מצטטת זיבולים שיש כאלה שעלולים לקרוא אותם בכובד ראש (ואחת התגובות כאן מוכיחה). בבחירת השירים להקלטה היית יותר רצינית? כי פחות אי אפשר.

  • כרמל  On 6 בספטמבר 2005 at 23:27

    גאונית והיא נדונה כאן בעבר ארוכות ואף הועלו ארועים שהוכיחו שיש קשר מובהק בין אוהבי במת הכתיבה לבמת השירה. כדי לענות על שאלתך השניה כדאי שתחפש את דף היוצר שלי ותקשיב להקלטות. אם תצחק עלי אתה מת 🙂

  • דנה  On 7 בספטמבר 2005 at 4:17

    What a feeling!!!!
    או לחילופין
    Da Da Da Da
    Da Da Da Da
    Da Da Da Da
    Da Da Da Da
    (:

  • כרמל  On 7 בספטמבר 2005 at 10:00

    שזה הוקלט בשלוש לפנות בוקר מתוך חוסר יכולת להתאפק עם גילוי המנוי החדש… 🙂

  • שפי  On 9 בספטמבר 2005 at 6:39

    כן? את חושבת שהכתיבה שלך היא קריוקית? כלומר שאני מפריז בערכך? ומיהם האנחנו שדנו ארוכות, ומה פירוש הוכחות, ובקיצור מעניין מה עבר עלייך בארה"ב, מה גרם לך להנגף במה שנקרא שם אדג'סטמנט. 🙂

  • זו ש  On 16 בספטמבר 2005 at 19:18

    שפי לא מחבב אותי מאז שהגבתי על השטות שלו לגבי שימוש בניקים ברשת, הנה, כאן:
    http://www.nrg.co.il/online/10/ART/925/295.html

%d בלוגרים אהבו את זה: