פרשת השבוע שלי – טור חדש בנרג'

קוראים יקרים, היום פצחתי במסורת חדשה שתמשך שנה. בשנה שעברה עברתי על כל פרשות השבוע כחלק מהמחוייבויות שלי בתוכנית ההסמכה לרבנות, ותיעדתי את הלימוד שלי בבלוג "התורה ואני".
 
השנה אני מפרסמת לקהל הרחב בכל יום שישי טור קצר ואישי על פרשת השבוע, בערוץ הניו אייג' של אתר מעריב ברשת. לפני כשעה עלה לאוויר הטור הראשון, אתם מוזמנים לקרוא ולעקוב מדי יום שישי.
 

מודעות פרסומת
Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • תתחדשי  On 28 באוקטובר 2005 at 12:27

    ל-NRG יש זיכרון קצר במיוחד אם הם נתנו לך טור.

  • ג'ק סמית  On 28 באוקטובר 2005 at 12:29

    תגידי, כרמל, אין איזה קריוקי נחמד בקרוב לכל הבלוגרים?

  • כרמל  On 28 באוקטובר 2005 at 12:36

    אין קשר בין הדברים, הייתי פרילאנסרית של מעריב עסקים בסכסוך ההוא, ערוץ הניו אייג' הוא ישות מופלאה ונפרדת שעורכת אותו אישה מקסימה שהצעתי לה את הטור הזה כי בא לי לעשות אותו. אין כאן תמורה או מעורבות של הגורמים עבורם עבדתי בעבר עד כדי כך שלקח לי כמה שניות לפענח את הקשר התגובה שלך 🙂

    וג'ק, יש יומולדת לאיזה בלוגר בשבוע הבא שחוגג זאת בקריוקי, יש להניח שיהיו שם הרבה בלוגרים אחרים…

  • אורי  On 28 באוקטובר 2005 at 13:18

    אמנם טרם הספקתי לקרוא את הטור, שיהיה מעניין לקרוא אותך כתמיד, אבל מזל טוב ובהצלחה רבה. משימה בלתי אפשרית בעיני (לפחות לגבי).

    בינתיים, הדפסתי לי אותו לשולחן שבת.

    בהצלחה והארה נכונה.

  • קובי  On 28 באוקטובר 2005 at 16:24

    קצת מצחיק לחשוב על מעבר על פרשת שבוע כחלק ממטלות של הסמכה לרבנות. זה אמור להיות חלק בלתי נפרד מאורחות חייו של מי שרואה את עולמו כעולם יהודי, קל וחומר אם הוא מתעתד לכהן כאיש דת, רב ולהנהיג קהילות של אנשים דתיים.
    כמובן שזה גם קצת עצוב ואולי מאוד עצוב, שזו הרמה של מנהיגינו העתידיים.
    שבת שלום

  • zeldon  On 28 באוקטובר 2005 at 17:14

    שפרשת השבוע הולך לערוץ **ניו-אייג'**. הרי בנרג' יש ערוץ יהדות – אז מה הקטע? מה ניו-אייג' בפרשת השבוע? עוד חלק מטשטוש הגבולות המוחלט באתר המופקר הזה

  • שירלי רחל  On 28 באוקטובר 2005 at 17:37

    ממליצה לך לקרוא את הציטוט בראש האתר הזה:
    מלי ויקטור (אולי) הייתה אומרת על זה:
    "כשאני מנסה להכניס את עצמי למשבצות אני מאבדת גוונים".
    למה זה כל כך משנה אם משהו שאמור לעורר חומר למחשבה מופיע דווקא תחת כותרת מסויימת ולא אחרת?
    אולי דווקא דרך ניו אייג' אפשר להגיע לקהל שמורגל לחשוב על רוחניות רק בהקשרים מאד מסויימים שלה (מדיטציות, בודהיזם וכאלה) ולא יודע על המון אשנבים אל הרוח שמצויים דווקא ביהדות.
    למה לסגור מה שמריח ממנו יהדות בעולמה של יהדות ולא לתת לעוד עולמות/ אוכלוסיות להנות ממה שיש לה להציע?

  • כרמל  On 28 באוקטובר 2005 at 17:39

    הערתך. חלק מהרעיון של להיות במסלול התפתחות אישית ומנהיגות המתבסס על כלי החכמה היהודית הוא להשתמש בכלים האלה כחלק מחייך. זו המשמעות של "לעבור על פרשות השבוע" ללמוד פשט, לקרוא פרשנויות, ולהעמיק בזה כחלק מחייך ולפתח את הראיה האישית שלך. זה בדיוק מה שאתה מדבר עליו אז אני לא מבינה על מה הטרוניה. אולי כדאי שתקליק על הבלוג הרלוונטי לפני שאתה קופץ למשמע המילה "מטלה" שאין לי מושג איזו קונוטציה היא מעלה אצלך, אבל זה לא המקרה כאן.

    ולזלדון אני אסביר לך בדיוק מה הקטע. היהדות אינה נחלתם של חובשי מגבעות/ממסדים רשמיים/ערוצים ייעודיים. זה בדיוק העניין שהיא נחלת העם ויש בה חכמה שהופקעה מידינו. במציאות תקשורתית של ערוצי רכילות וסטייל, המסגרת התומכת והפתוחה ביותר הקיימת באתר נרג' היא ערוץ הניו אייג' ולכן גם פילוסופיה חדשנית ונושאים שאינם ניו אייג' במובהק מוצאים את דרכם לערוץ זה במקום להיות כותרת ראשית בערוץ "תרבות". ניו אייג' אינו נושא, זו פרקספקטיבה על החיים. גבולות זה דבר חשוב אבל צריך לדעת גם מתי הם מתקבעים ומקבעים אותך. בעיני התורה מעולם לא היתה משהו אחר מאשר תורה רוחנית, ספר מוסר והדרכה פנימית. אני תמהה על תפיסותיו של מי שמנסה לבצע אותה מתוך התכוונות אחרת.

  • שירלי רחל  On 28 באוקטובר 2005 at 17:39

    כשאני מנסה להכניס את עצמי למשבצות אני מאבדת גוונים בלב.

  • מורדוך  On 28 באוקטובר 2005 at 20:41

    יש לי הרגשה שאת תוכלי לעזור בפתרון התעלומה הזאת.
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3160649,00.html

  • zeldon  On 29 באוקטובר 2005 at 7:31

    הבעיה היא שערוץ ניו-אייג' הוא פח זבל שלא ייאמן של כל שרלטן שאם הוא רק מתרכז הוא מסוגל להתחבר לאנרגיות של אחותו של ישו, לכל מתקשרת שאם רק תבקשו יפה תפתח לך בקלפים ובקפה ובאצבעות של הרגליים. זהו הערוץ הירוד, הנמוך, הדוחה ביותר שקיים בנרג' וזאת כאשר אני ממש משתדל להיות מנומס. הייתי שמח אם פרשת השבוע לא היתה שם דווקא בגלל שאני חש כבוד והערכה לפרשת השבוע. הכנסת פרשת השבוע לצד טארוט, לייקי, רייקי ושמייקי הופכת את פרשת השבוע לעוד משהו שאפשר לקחת לדרך כמין גלולת רוחניות שתעזור לך להרגיש טוב עצמך למרות שאתה דביל

  • איריס  On 29 באוקטובר 2005 at 8:42

    החודש שמעתי פעמיים את הטענה הזו, כאילו מישהו הדוסים אולי הפקיעו מאיתנו _אנחנו מי זה, החילונים, את היהדות, את החכמה והמדיטציה.
    זה נשמע מפתה ובמחשבה שניה זה פשוט לא נכון. יש תחושה, ותקנו אותי אם אני טועה, שיש כאן איזו "יד מכוונת" לקמפיין של ייהוד החילונים ומתן צביון ניו אייגי מדיטציוני בודהיסטי ליהדות, בתור קונטרה לדוסים אבל גם בתור איזה "העמקת המודעות והזהות" היהודית, כתרופה נגד התבוללות או מה שהם קוראים לזה שוחרי הציונות.
    ואולי יש גם כסף כבד לעשות את זה בשטח.
    אני לא נגד מדיטציה מכל סוג, אבל בעיני פרשת השבוע ויהדות , דוקא כחילונית, פיתחתי חושים חדים למדי למנוע מעצמי שטיפות מוח בהסוואה. הן מצד הדוסים והן מצד הציונות שלא בוחלת גם במדיטציה לנוער אם צריך.
    אני לא מוצאת בפרשת השבוע התפתחות אישית, זה קטעים מן המקרא, לפי סדר וחלוקה לשבועות, עם הפטרה מנ"ך. אין חולק שהתנ"ך זו יצירה מקסימה, אבל "פרשת השבוע" אומר משהו אחר כיון שיש לו היסטוריה והקשר שבטי ברור.
    בעיני התפתחות רוחנית דהאי עידנא זה לשמור על הראש נקי, וזה הרבה מאד אל מול הנחתת המסרים מהתקשורת , מהעם ומהמדינה. וד"ל.

    מעבר לכך, בהצלחה, נשמע לי אחלה אבל תדרשי כסף, מה זה נמרודי לא יכול לשלם ?
    אם אין לחם אין תורה ?
    צטטי לו
    אגב הכוונה במשפט הזה היתה בדיוק לסייע להוגים ולפרי לנסרים לקבל שכר סופרים מבעלי הממון בקהילה היהודית הידועים כמי שידם קמוצה בתחום זה.
    אני לא קוראת נרג' ולא את המדור, אבל אם את תכתבי אקרא. הנה עוד סיבה לשלם לך.

  • כרמל  On 29 באוקטובר 2005 at 9:25

    אני חושבת שלצד כל מה שהקורא ההדיוט מצפה שיכנס תחת כותרת הניו אייג' (ובכל זאת, יש לתת לו את זה…) עורכת הערוץ מקבלת תחת המטריה הזו יוזמות יפייפיות (כמו הטור של אורן אנטין על פילוסופיה אינטגראלית) שמקומן במרכז התרבות, אבל את מרכז התרבות מעניינת כרגע יעל בר זוהר.

    איריס, כשמישהו מחליט שפרשת השבוע היא היסטוריה ותו לא הוא מפקיע אותה מידי ככלי שאני יכולה להשתמש בו. גם הציבור הדתי לא קורא אותה בשבתות בשביל המסורת והפאן (אני מקווה), יש לנו מה ללמוד ממנה, היא רלוונטית ובכל שנה באותה נקודה במחזור הזמן הספיראלי היא מאירה מקום אחר בחיינו או בהתפתחות תודעתנו. במובן הזה את צודקת, איש לא הפקיע אותה מאיתנו, אנחנו עצמנו מרחיקים את עצמנו מהתורה אם אנחנו מוכנים לראות אותה בגבולות מסויימים ולא באחרים. אני חושבת שבמחפשי הניו אייג' יש שורש של רצון אמיתי להכיר את עצמם ולמצוא כלי עבודה. לפעמים הם נשבים בכלי עבודה בעייתיים וחשוב לבוא ולהשיב להם כלי עבודה ששייכים לזהות ולמסורת שלהם. ייתכן שצריך לדבר בשפה שלהם קודם. לא פוסלת את זה. אבל האוכלוסיה הזו שיש לה לפחות רצון, שלא מסתפקת במציאות כפי שהיא, אני בוחרת להעמיד בפניה תכנים של אמת במקום לצחוק עליה שהיא רצה לתקשר עם חוצנים. יש שם צורך ופוטנציאל אמיתי ודווקא שם אני רואה את המקום שהתורה שלנו יכולה לחשוף טפח ממה שהיא יכולה לתת וממש לא רק למי שעובד אותה כמסמך היסטורי. בעיני זו שליחות ואולי בגלל זה בכלל אל מזיז לי הכסף, לא שאלתי אפילו. מזמן כבר הבנתי שמכתיבה לא מתפרנסים במדינה הזו.

  • איריס  On 29 באוקטובר 2005 at 10:41

    חשוב לבוא ולהשיב להם כלי עבודה ששייכים לזהות
    ולמסורת שלהם

    טוב, פה אני בדיוק חלוקה, בדיוק על "החשוב" הזה, חשוב למי, למה, זה נשמע כמו הנחתת זהות אותוריטטיבית פוליטית מלמעלה.
    ————-
    אני לא נגד מישהו שרוצה להתעסק עם פרשת השבוע דוקא, אבל אני נזהרת מאד מקמפיינים של גיוס חובה בשם הקולקטיב המדומה המבקש לכפות את פוליטיקת הזהות שלו עלי בעיקר כאשר אינטרסים פוליטיים וכספיים חובקי עולם נוגעים בנושא.

    חוצנים – לא פגשתי, אבל התנ"ך שלנו מלא, שלא לאמר עמוס, באנשים נכבדים שטענו שהם פגשו כאלה. אז צריך להחליט מה עושים עם זה, או לפחות להיות עקבי. האם רק יהודי כשר מהתנ"ך רשאי לדווח על חוצנים ולהפוך לקאנון בפרשת השבוע, או שמא הדמוקרטיה הנחילה את הזכות המפוקפקת הזו לכולנו ?

    ———-

    ולבסוף, לדבר הכי חשוב, שזה שכר סופרים בישראל. לדעתי זו פריבילגיה שלך לא לקבל כסף, אבל זה פוגע באחרים שאין להם את הפריבילגיה הזו. העיתונים, במיוחד אתרי הרשת שלהם, מנצלים את זה יפה ועכשיו הם גם מצפים שיכתבו אצלם בלי תשלום. אני לא רואה סיבה טובה למה עסק שעניינו רווחים, יתעלק על אנשי הרוח האמורים להוביל את העדר לעבר הזהות הנכספת ?

    אפשר להגיע לאיזו התארגנות, הכי רופפת שיש, ולקיים אתם מו"מ קולקטיבי ולהגיע לרמת תשלום סבירה. בעיני זה יותר פרשת השבוע מכל דבר אחר כרגע.

  • כרמל  On 29 באוקטובר 2005 at 11:23

    לעניין הזהות, תרצי או לא, אינך יכולה להתעלם מזה שיהדות היא חלק מהזהות שלך. אפשר לבחור לא לטפח את ההיבט הזה ואפשר לבדוק מה יש לו להציע לך. אצלי זה ב'. ולכן התורה אינה נחלת אף דוס כי זה כלי שהונחל לי במסגרת הזהות שלי ולא הותנה בדבר מעבר לכך.

    לעניין הכסף את צודקת בגדול.

  • יהושע  On 29 באוקטובר 2005 at 12:06

    את חייבת לתבל אותו בקצת אגדות מן היהדות.

  • איריס  On 29 באוקטובר 2005 at 13:11

    תרצי או לא, אינך יכולה להתעלם מזה שיהדות היא חלק מהזהות שלך
    ————————
    אני חולקת על הקביעה הזו. כמובן אני יכולה להתעלם מזה, המדינה לא מתעלמת אבל זה סיפור אחר, שלא תלוי בי כבר.
    וממנו באמת אי אפשר להתעלם, אבל זו פוליטיקה

    אני פשוט בעד גילוי נאות בדברים האלה. אתה לא חייב, לא "צריך" ולא "רצוי" אלה בחירות אישיות ההופכות לפוליטיקה שיש מאחוריה כל מיני חישובים, ועיניים פקוחות זה הכלי החשוב ביותר. אני בטוחה שיש גם איזו פרשה על זה. לזכות חזלינו יש לציין שהם גם ידעו לקחת את עצמם בערבון מוגבל, ואת כל הגשעפט הזה. וגם את המסורת הזו "צריך" לטפח.

    מי שחווה כבר כמה מסעות שיווק אגרסיבי של זהויות, מטעם דודנו ואחנו העשירים באמריקה, נזהר בצוננים.
    איכשהו בסוף המערכה הם שם עם קצת יותר כסף ו"יידישקייט" ואנחנו פה עם הפסולת הגרעינית והפיגועים, וכמובן הרבה שמחה בלב וזהות
    כאשר כל זה מתקשר יפה לשכר הסופרים הלא קיים בכלי התקשורת לאנשי רוח מקומיים, לעומת רבי המכר ומכוני הכסף של המדיטציות היהודיות מעבר לים. אחים אחים, אבל לא מזיק לשאול שאלות

  • כרמל  On 29 באוקטובר 2005 at 14:33

    יהשוע, מטרתי אינה בידורית, תאמין לי שאני יודעת לכתוב באופן מבדר כשזו המטרה. אם אתה חווה שיעמום ייתכן שזה ביטוי לפחד להכנס, להיות נוכח ולהקשיב באמת, לפגוש את המקום הזה. שיעמום הוא פעמים רבות סיפור שאנחנו מספרים לעצמנו כדי לפטור את עצמנו מתשומת לב. אני חושבת שהאגדות ביהדות באו לעקוף את המכשול הזה. אולי אשתמש בהן מדי פעם, באמת.

    איריס, נו שויין. העיקר שחזרת להתפלמס אצלי, התגעגעתי.

  • שפי  On 31 באוקטובר 2005 at 12:40

    "היהדות אינה נחלתם של חובשי מגבעות/ממסדים רשמיים/ערוצים ייעודיים. זה בדיוק העניין שהיא נחלת העם ויש בה חכמה שהופקעה מידינו"… ולמה את עושה "הסמכה לרבנות" (ותוארים באוניברסיטה)? בדיוק בשביל זה, בשביל להיות מימסד רישמי שמפקיע. אימרי מעתה "מידיכם" ולא "מידינו".
    תוקפני מדי? אל תקחי לגמרי אישית, כרמל כמשל.

    בהצלחה ב-nrg.

  • כרמל  On 1 בנובמבר 2005 at 6:59

    בדיוק התשובה החתרנית לזה. איפה יעשו לי הסמכה רשמית לרבנות? לי? נו באמת, שפי, תחשוב רגע, זו בדיוק התשובה – לפתוח מסלול של הסמכה לרבנות עם קריטריונים אחרים לגמרי משל הרבנות עצמה. אצלנו לא מספיק לצבור ידע=רב. אתה צריך להיות סוג של בנאדם, לעבור תהליכי זיכוך פנימיים וכו'. מי יכיר בהסמכה הזו? בוודאי אף מוסד רשמי. זה כל העניין.

  • שפי  On 1 בנובמבר 2005 at 11:44

    כל-כך הרבה "חילוניים" מקדישים לכתבי היהדות לא פחות ממך, לאורך כל חייהם, מבלי להעלות בדעתם לקבל על כך איזושהי תעודה. בשביל מה! במוקדם או במאוחר את תחפרי בקרדום הזה.
    אין חדש תחת השמש, הקהילות האלה הולכות ומתמסדות, ואת בכללותך משתייכת לצד ה"נכון"-המשתלם של המטבע הישראלית, בציבור ואף בפוליטיקה.
    אסתפק בכך שהגעתי למילה פוליטיקה.

    משהו על פמיניזם וניו-אייג' שכתבתי לאחרונה:
    http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=98991&blogcode=2382227

%d בלוגרים אהבו את זה: