ביום א' האחרון הקשבתי להרצאתה של מיה הוד על עקרונות של שירי הייקו שנובעים מהזן בוהיזם היפני המסורתי. הוקסמתי מהפשטות והעומק של הייקו לתאר בענווה פיסת מציאות בזמן הווה שמעבירה עולם ומלואו. כמו שורה וחצי של אלכס אפשטיין. מיה השוותה את ההייקו עם טקסטים ביהדות שבדרך כלל בוחרים במלל המטאפורי הפתלתל, אם כי היא מצאה מבנים שהתאימו להייקו כמו "שמע ישראל" או משפטים מפורסמים אחרים בנביאים.
אני חושבת שהסגנונות הללו משלימים, אלו שתי צורות תקשורת חיוניות שמן הראוי לשלוט בהן כדי להעביר מסרים ברבדים שונים. אני פותחת כאן מדור חדש שיערוך מדי פעם ניסויים על הרצף שבין מטאפורה מפותחת לעייפה, להייקו קצרצר שמנסה להיות תרכיז של הרגע והמסר. מעניין לשים לב במעבר הזה אילו ניואנסים ננטשים ואילו מודגשים ואולי צץ שם משהו אחר עמוק יותר? אשמח לפידבקים וגם השתתפות משועשעת או רצינית מצדכם.
הניסוי הראשון שנבחר באקראי (בשיטה שמיה כינתה "ההייקו עם הטוויסט בסוף"):
המצמוץ שלך
הוא החיבור שלי
לרשת
ללא הפסקה
נורה ירוקה
חכו רגע לפני שאתם ממשיכים לקרוא. נשמו עמוק. שימו את עצמכם במקום הזה, ברגע הזה. מה אתם רואים? מה אתם חשים? על מה אני מדברת בעצם? עכשיו אפשר להמשיך ולבדוק את עצמכם, הנה המקום ממנו זה בא….
אסוציאציות חופשיות בעקבות הבהובי נורית מודם הכבלים שלי
הנורית הירוקה של המודם מרצדת כשלהבת אש, ממצמצת בעצבנות, להיות או לא להיות. כלואה במסדרון בין נוכחות לנפקדות, משוללת זכות בחירה כדי לאפשר חיבור רציף, רשת ללא הפסקה בעיר ללא הפסקה. עבד הלום ומבולבל לתחזוקת תחושת הרציפות שלי. זה או אני או היא.
והנה דף מגניב שמצאתי ברשת עם הצעות להפוך את דפי השגיאה ברשת לשירי הייקו. ענק!
תגובות
לגבי הראשון:
העברת תחושה וזה הכי חשוב בעצם.
אבל בשביל שזה יהיה הייקו טוב, צריך לצמצם עוד.
למשל: להוריד את ה'בלי הפסקה'.
אופס
'ללא הפסקה'
ככה זה כשהנורה הירוקה מהבהבת לי לפני 10 בבוקר.
בכיוון הזה של צמצום והעמקה! זו מטרתו הסמויה של מדור ההייקו החדש 🙂
המצמוץ שלך
הוא החיבור הרציף שלי
לרשת
נורה ירוקה
האם המתח הזה לבדו מעביר את כל מה שעבר לי בראש באסוציאציה המופתחת יותר או שזה בכלל לא חשוב?
למישהו יש רעיון איך מכניסים לפה עוד מסר במילה אחת או שכל מסר אחר הוא רק פיתוח של זה?
'החיבור הרציף שלי' זה קצת מסורבל.
מה דעתך על:
נורה ירוקה
מהבהבת
אצלי
במחשב
לגמרי את המתח שאני רוצה להעביר, שהרציפות של החיבור בעצם מבוססת על הבהוב מקוטע…
חשבתי שהמתח הזה יכול להמצא בין המילה 'אצלי' לבין המילה 'מחשב'
יאללה איפה כולם?
כנראה שהנורה הירוקה אצלם כבויה כרגע
(;
בהשוואה, ההייקו יותר טוב. פחות מתיימר פחות עמוס, יותר זורם.
והעברת את הקטע ואת ההרגשה באופן כל כך קל במספר שורות מצומצם.
אפשר גם:
אם אין אני לי
מילי
עני לי
כרמל נבוכה והמומה או שהיה לה מידע מוקדם?
יואיל בטובו אדוני להזיז את גלגל עינו העצלה לפוסט הקודם ולהיפטר בדרך מהאשליה שאני חייבת לו דין ושחבון כלשהו. תודה.
אסנת!!! תודה. אחלה הייקו גם שלך 🙂
מחוברת
רשת
הבהוב
נורה ירוקה
ליצור קשר של זרימה בין המילים לכדי תמונה של רגע. זה מבנה חיוני להייקו, הזרימה הזו. תסתכלי קצת על דוגמאות להייקו באתר של מיה הוד שלינקקתי אליו.
ואגב, אני לא יודעת מה מצב הנורה הירוקה שלך אבל הקישור לאתר שלך לא עובד…
תודה (:
אני בדיוק בין סיפריות שם כרגע… lol
בכל אופן, עכשיו שהקישור עובד. תוכלי להתרשם מהיתר, לא בדיוק הייקו, אבל לעיתים שבור.
אני חושב שיש משהו דווקא בשבירה הזו של הזרימה שדווקא תורם לשיר, להבהוב, זרימה דיגיטאלית.
או אולי יותר טוב:
רשת מחוברת
הבהוב
נורה ירוקה
נורה ירוקה
ממצמצת את החיבור
שלי לרשת
אני חושב שרוח ההייקו דורשת לא רק צמצום אלא מבט מופשט ובלתי שיפוטי.
"המצמוץ שלך
הוא החיבור שלי" טומן בחובו שיפוטיות שהיא זרה לרוח ההייקו. בנוסף, נראה שההייקו המקורי כתוב במתכונת Telling במקום מתכונת ה- Showing שזו למעשה רוח הזן ככלל.
הרבה יותר טוב מההיקו שלי. יש לי באמת המון מה ללמוד על זן, פטפטנית יהודייה מטאפורית שכמותי
תודה 🙂
אני חייב להגיד שאחרי שכתבתי הבנתי כמה המטאפורה שכיוונת אליה היתה טובה, כי היא ממש קלעה להייקו.
אגב, אם אני כבר כאן (ובעילום שם( –
אלכס בן-ארי כותב הייקוס מצויינים לדעתי,
דרור בורשטיין שאני מעריך מאוד פשוט מפספס את מהות ההייקו פעם אחר פעם.
כרמל, אשמח אם תורידי את הפוסט האחרון למטה.
סתם לא יפה. פליטת מקלדת.
אני מכירה את ההיקו של אלכס הם באמת מקסימים
על מה שכתבתי לגבי בורשטיין
אבל אם זה עבר מתחת לרדאר, דיינו.
רק למחוק אותן. בנוסף, תגובה היא לא פוסט, היא תגובה לפוסט. המינוח מבלבל, חשבתי שאתה דורש ממני למחוק פוסט שלם שלי ולא הבנתי.
אל תדאג בקשר לבורשטיין, הוא לא מגיע לאזורים הנידחים הללו, הוא התעצבן עלי על איזה אי דיוק בהשוואה לבודהיזם לפני שנתיים.
אז מגיע לו.