שיחת חתך לקוראים

שלום. מזמן לא דיברנו. אני חוזרת ואומרת לאנשים שבלוג זה לא כתיבה כמו שזה דיבור, ואני עצמי פשוט לא מדברת אתכם. יש לזה סיבה טובה, כמובן, אולי אחרי שנה הגיע הזמן לעדכן אתכם. זקני הקוראים ודאי זוכרים שפעם היה פה יותר אישי ויותר סוער, עכשיו יש רק שאריות לא מזיקות מהתקופה ההיא. מה שהוריד לי את האסימון שבלוג זה לא יומן אישי להשתפך בו, היתה סיטואציה סוריאליסטית שבמסגרתה עורך הדין של "ידיעות אחרונות" הכניס את כבוד שופטת בית משפט השלום בת"א לתוך הבלוג הזה (התרשמתי מזה שהיה לה חיבור אינטרנט מול העיניים) והחל להקריא לה ולאולם המלא גברברים בחליפות שבאו להחקר על העלמות מס או משהו, חלקים מביכים בטירוף מתוך הפוסטים הכי אישיים שלי, על מנת להדגים את טענתו, שמה שהם פרסמו עלי ללא רשותי הוא כאין וכאפס לעומת מה שאני מפרסמת על עצמי מרצוני החופשי.

באותו יום חזרתי הבייתה ומחקתי חצי מהבלוג, כולל פרוייקט "פסקול חיי" שאני מאד מתגעגעת אליו, ואיפשרתי רק לפילוסופית המשעממת שבי לדבר. שלא תבינו לא נכון, זה לא עומד להשתנות. אבל יש לבלוג הזה 55 מנויים (אתם יודעים שאפשר להרשם לעדכונים פה, נכון? פרטים בטור השמאלי) ועוד איזה 100 קוראים אקראיים ועוד איזה 2000 מחפשי גוגל שלא מבינים למה בכל פעם שהם מחפשים סקס הם נענשים בפוסט שלי על צרעת. ופעם בשנה אני מרגישה שמגיע לכם איזה שהוא דיבוב בגוף הסרט על מה המצב איתי ומה אני מנסה לעשות פה. וזה היום, כנראה. אולי זה קשור לעובדה שאוטוטו יש לי יומולדת ונחתה עלי הרוח.

ברמה האישית נסתפק בעדכון גיאוגרפי: עברתי לתל אביב. קשישי הבלוג ודאי זוכרים את התמונות מחלון ביתי בנתניה על הים, ובכן, דפקתי קופה על זוג אנגלים תמימים שעכשיו מחכים לטילים של נסראללה ועברתי ללב המאפליה לדירה שכורה עם רצפה באוהאוסית מדהימה ועצי בננות הזויים. אף אחד לא מאמין לי שלא גרתי כאן קודם. פעם ראשונה בתל אביב ונראה לי שאני אקבר פה, זה כל כך המקום שלי, 70 פנים לעיר הזאת. מסכימה לחלוטין עם הברסלבים שמתל אביב תצא הגאולה. אולי בקרוב אשוב לפרסם תמונה יומית פרי מצלמתי, כי אני רואה 7 כאלה כל יום בעיר המדהימה הזאת ולא מספיקה לשלוף.

שבתי לבלוג הזה מתוך מחשבה שהוא יהיה פילוסופי-יהודי ויקדם איזה שהוא לימוד משותף שיצליח לשחזר את התובנות שצברתי בעניין, אבל זה פשוט לא המריא, אני לא חושבת שאני מסוגלת להעלות לכאן חמש שנים של בית מדרש פנימי. חוץ מזה, "רשימות" משופע עכשיו בהוגי יהדות אלטרנטיבית מכובדים ביותר שאני ממש נהנית לקרוא ולא צריך אותי בשביל זה. אז את כל הפרוייטים שהתחלתי וזנחתי או שאתחיל ולא אצליח לסיים תמצאו כאן. במהלך השנה אני מתכננת, בעזרת השם, להכנס לעומק החשיבה של התיאוריה האינטגראלית מזויות יומיומיות ולשכנע אתכם שהדבר הבא אחרי פוסט מודרניזם כבר הגיע והוא חבל"ז. החברים הותיקים שלי יודעים שאני תמיד מקדימה את זמני וכדאי להקשיב לי בעניין טרנדים עתידיים, אז stay tunned.

זה מה שכיף בבלוג, שלא באמת צריך לכתוב ולעבד מאמר, אפשר ממש לדבר אליכם, כמו בשיחת סלון, והמחשבה הזו תקל עלי לכתוב כל מני דברים שמחכים לעיבוד ולא זזים. בלוג הוא אולי לא במה פרסומית ראויה למי שיש לו אופציות אחרות, אבל כבר גיליתי שהוא מחברת טיוטה נהדרת. יש מצב גם שנטפל ביהדות מזווית הוליסטית אינטגראלית, פרוייקט שאני לוקחת על עצמי בכל מקרה יחד עם אחד מחבריי מ"אינטגרל ישראל", ואם לא נמצא לזה במה באיזה כתב עת פיצוצי או ספר עתידי, הטיוטה תהיה שלכם.

הקיצר, מצפה לכם עוד שנה פילוסופית, ומספרכם ודאי ילך ויקטן (למגגלים מזדמנים: סקס, סקס, כתוב פה סקס!!!! סקס אינטגראלי, אהמממ, כן יש דבר כזה), אבל אתם יודעים, זה מה שמעניין (אותי) באמת. בשביל הקוראים הקלילים יותר אני מקיימת את הטור השמאלי של הבלוג. אני מבלה הרבה בקיץ ויש שם המלצות מדהימות שמתעדכנות בקצב יותר מהיר מהבלוג עצמו.

מודעות פרסומת
Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • ראומה  On 29 ביולי 2006 at 13:05

    כשמדובר באתרים לא אישיים
    שאינם עוסקים בכתיבת
    ובבחינת הסוגיה של :"יומני היקר שלום
    השם "בלוג" איננו מתאים למרבית האתרים ברשימות
    השם "בלוג" שעוברת ממנו אסוציאציה של משהו סגור מלא אוויר כמו בבלון סגור, מתאים לאתרים שבהם הכתיבה מבוססת על חוויות אישיות ושאיננה חוצה מעבר למילה "אני" בכל משפט שני.
    חשוב היה מאוד לשנות הגדרה זו בבואנו לקרוא
    מאמרים וחומר אקטואלי איכותי שנכתב על ידי
    אנשים תבוניים.
    איזה שם ישראלי
    ויפה היה מוסיף כבוד וערך מוסף לתכנים
    המצויינים , מישהו שירים את הכפפה.

    ????

  • איריס  On 29 ביולי 2006 at 13:27

    אולי תסבירי במה מדובר ? יתכן שהרבה אנשים יודעים ואולי חלק לא. איזה תביעה ? מה נכתב בידיעות אחרונות ? מה כל זה ?
    ואיך הוא משפיע על שאר הבלוגרים לדעתך ?

  • תומר פ.  On 29 ביולי 2006 at 13:45

    כרמל היקרה,

    יש לי איזה דיסק אמ-פי-3 שכולל בתוכו איזה עשרה דיסקים של ווילבר מדבר על התיאוריה שלו בצורה קלילה ושנונה.
    רוצה?
    אז זהו, שהוא אצל גליה אני חושב.
    אבל, הרי ניפגש בקרוב כולנו, לא?
    אז או שתדברי עם גליה או שתגידי לי ואני אדבר איתה ובכל אופן אם תרצי אין זו אגדה, אלא מציאות אינטגרלית.

  • כרמל  On 29 ביולי 2006 at 14:22

    ראומה, בלוג זה לא רק יומן אישי, זהו רק הפן המודגש או הפופולארי יותר. רשימות הוקמה, מסתבר, כניסיון להיות דווקא בלוג אמריקאי במובן הקלאסי שלו, וחלקנו התדרדרנו בהתחלה ליומנים אישיים ואז הפסקנו, הגבול הזה אל ברור ואני בהחלט מתכוונת לשחק עליו השנה כשאכתוב חומרים פילוסופיים כאילו שאני מדברת איתכם עליהם בשיחת סלון, נראה איך זה ייראה.

    איריס – כל הפרטים היו פה פעם ונמחקו, כתבי לי ואעדכנך במייל אם זה מעניין אותך. אם להשפיע על בלוגרים אחרים זה רק להביא אותם למודעות הזו, שבכל פעם שהם כותבים פוסט הם יחשבו "אם מישהו היה מקריא את זה לאולם מלא באנשים זרים מחוץ להקשרו, האם הייתי יכולה להסתכל להם בעיניים אחר כך?" אם התשובה היא כן, לחצי "פרסם".

    תומר, לא יודעת אם אני רוצה. תלוי. וילבר הוא פילוסוף מדהים אבל חתיכת אגו מניאק. אני מודה לו על הגירוי הראשוני והספרים המעולים אבל משתדלת לא להגרר לפולחן אישיות שלו, בייחוד נראה לי מסוכן לתפוס אותו כסוג של מורה רוחני רק בגלל שהוא רואה את הרוחניות כהמשך של הפילוסופיה. אני מתכוונת לפתח את הרעיונות שלי בעצמי, כפי שתראה, בכיוונים שלא בהכרח נאמנים לו. וילבר הוא רק מגמה של פוסט-מודרניזם קונסטרוקטיבי, הוא ממשק נוח כי הוא מספק מפה טובה של תופעות ושפה פשוטה להעביר אותן. החשיבה שלי היתה בכיוון הזה עוד הרבה לפני שידעתי שהוא קיים ואפשר למצוא לכך שרידים אפילו בחיטוט מעמיק בשאריות ישנות בבלוג הזה. למעשה הרבה מחסידי האינטגראלי מגלים שהוא רק אמר הרבה יותר מסודר משהו שהם חשו בו כל חייהם, זה כל העניין בתפיסה הזו, שהיא פה והמון חווים אותה. אני מתכוונת לנצל את השפה שהוא סיפק לי אבל יש לי דרכים משלי שארצה ללכת בהן, שתמיד הלכתי בהן, ולא אזדקק לו כמתורגמן שם.

  • ELN  On 29 ביולי 2006 at 14:53

    מתי יש לך זמן לכל זה?

  • כרמל  On 29 ביולי 2006 at 15:02

    ממהרת עם הדוקטורט. זה כבר קשור לחומרים של הפוסט…;-)

  • יהודה  On 29 ביולי 2006 at 15:07

    מסכים איתה בנוגע להגדרה
    בלוג ובלוגרים
    נשמע פלצני קיטש'י וטפשי
    יותר טוב השם
    "אתר ברשימות"

  • לאה  On 29 ביולי 2006 at 16:30

    זה מה שכיף בבלוג, שלא באמת צריך לכתוב ולעבד מאמר, אפשר ממש לדבר אליכם, כמו בשיחת סלון, והמחשבה הזו תקל עלי לכתוב כל מני דברים שמחכים לעיבוד ולא זזים. בלוג הוא אולי לא במה פרסומית ראויה למי שיש לו אופציות אחרות, אבל כבר גיליתי שהוא מחברת טיוטה נהדרת.

    אהבתי מאד מאד את המשפט, משום שאם נקרא כולנו את נוסח החוזה שקבלנו עת התקבלנו לרשימות, נגלה שזא אכן הייתה מטרת האתר, אלא שלימים הוא שינה את אופי הכתוב בו.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 29 ביולי 2006 at 17:17

    בדיוק מסבירה מדוע יש בלוגים ומדוע יש אתרים
    ומה ההבדלים ביניהם.
    הזמן רק מוכיח שאתרים ולא בלוגים
    הם אלה המושכים קוראים הרבה יותר
    מאשר הכיף הגדול.

  • Morin  On 29 ביולי 2006 at 20:15

    שלום כרמל,
    אני קוראת קבועה – דרך תזן רסס (RSS feed). שזה כמו מנויה, רק בלי מיילים. 🙂

  • לי  On 31 ביולי 2006 at 11:54

    הבלוג כשיחת סלון, וכמחברת טיוטה – ככה זה אצלי ואני נהנית מזה כל כך!

%d בלוגרים אהבו את זה: