נא להכיר: ליברל חרדי

אני רוצה להכיר לכם את ניל (ניר) מנוסי, פילוסוף וחוקר תרבות חרדי (חב"דניק חוזר בתשובה כמובן) ולאחרונה גם כתב "מקור ראשון". ניל היה בין הראשונים בארץ שהכיר את הפילוסופיה של קן וילבר עוד לפני שהתחרד, והמקום שהוא נמצא בו מרתק אותי, כי הוא היה בנקודת המבט ההוליסטית הזו על המציאות ומהמקום ההוא הוא בחר להכנס ללב העולם החרדי. התוצאה היא שיש לפחות אדם אחד בעולם החרדי שיש לו יכולת התבוננות הוליסטית על תופעות שהן בנפשנו ואני מתמוגגת מהקריאה של מאמריו בכל פעם מחדש ומקווה שהוא מהווה סוכן שינוי מבפנים. אם יש דבר כזה יהדות אינטגראלית, ניל מיישם אותה, בכתיבה כל כך נקייה ששוכחים כמה היא נועזת וביכולת להסביר את העולם החילוני לחרדים בפשטות רציונאלית, בשפת הקבלה והחסידות. אני רוצה להזמין אתכם לקרוא מאמר מופלא שהוא כתב על פמיניזם וחסידות, "מעפר קומי" וגם טקסט מעניין שהתפרסם ב"מקור ראשון" על מצעד הגאווה,  שהוא לטעמי הטקסט הכי נועז שיכול לבוא מאדם חרדי על רעיון ההומוסקסואליות: 

מודעות פרסומת
Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • גלעד סרי לוי  On 22 בנובמבר 2006 at 22:53

    מצאת חרדי אינטליגנט?
    טוב שסיפרת לנו

    סליחה, זה נשמע מתנשא להחריד

  • כרמל  On 22 בנובמבר 2006 at 22:56

    ליברל במובן הרעיוני אידאולוגי, שלרוב נתפס כמנוגד לעקרונות התורה. באופן שבו ניל מבין את החיבור בין העולם החילוני לתורני הוא עוף נדיר. חבל שאתה ממהר לפה עם ההנחות שלך על המציאות מבלי לקרוא קודם.

  • גלעד סרי לוי  On 22 בנובמבר 2006 at 22:59

    אפילו קראתי
    אמרתי שההערה שלך שיש חרדי "שראה את האור" נשמעת מתנשאת
    האח הידד, סוף סוף יש לחרדים מישהו שיראה להם את הדרך ויהיה "סוכן שינוי"

  • כרמל  On 22 בנובמבר 2006 at 23:03

    שראו את סוג האור הזה שאני קוראת לו התורה האינטגראלית, אז ברשותך, אני אמשיך לשמוח על כך שיש לשיח הזה כבר נציגות חרדית עוד הרבה לפני שיש לו אחיזה חילונית מספקת. כי זה גשר אמיתי.

  • בעז  On 22 בנובמבר 2006 at 23:47

    זה טוב ויפה בעולם אידאלי שבו שורר שוויון מוחלט ביחסי זוגיות בין שונים. כאשר גבר ואשה נמצאים במערכת יחסים אמיצה עם בחירה חופשית ופועלים בתוך חברה ותרבות שאין בהם כפיה והם מלאי סובלנות ורגישות לאחר.
    עד שכל זה יקרה אולי על החברה החרדית להסתכל פנימה על מה שיוצר ומאפשר לאי השוויון להתקיים, לשרש את התופעות הללו ואז לשפוט את החברה החיצונית לה.

    נקודה שניה למחשבה הועלתה היום בגל"צ ע"י אורי אורבך:
    אילו היה מגיע אדם הנשוי לשתי נשים באופן חוקי במדינתו ורוצה להרשם בארץ כנשוי לשתיהן, האם גם אז היינו דורשים מהמדינה לרשום אותם כנשואים?

  • שפי  On 23 בנובמבר 2006 at 1:15

    משפט של קארין ארד ב"בלייזר": "להיות הומו זאת בחירה שגברים עושים כי יש להם בעיות לא פתורות עם נשים ולהתמודד איתן נראה להם קשה מדי".

  • דורון ממילאנו  On 23 בנובמבר 2006 at 1:16

    האם התמוגגת גם מהמשפט "מאפיין זה יכול כמובן להתפרש כמעלת הקשר החד-מיני על הבין-מיני. אכן, דומה כי כאן בדיוק טמון סוד הקסם בזכותו נמשכים אליו הבוחרים בו מרצונם"?

  • כרמל  On 23 בנובמבר 2006 at 1:58

    שמכריז במאמר כי הוא מנסה לראות את שורש הטיעון של שני הצדדים. הוןא מנסה להסביר לחילונים כיצד הדתיים רואים את זה ולדתיים כיצד החילונים רואים את זה. אתה קורא את כל הקטע כאילו הוא מופנה רק אליך ומצפה ממנו להיות בשפת הערכים שלך. אני מתמוגגת מהיכולת של ניל לג'גל בזהירות בין התפיסות ולא להתבצר בעמדה הטבעית לו כחרדי בעיתון שפונה לקהל דתי.

    בנוסף, שים לב שהוא עבר לדבר על המהות האנרגטית-שורשית של הביטויים הללו על פי התפיסה החסידית ולא על מקרה פרטיקולרי זה או אחר.

  • ברוריה  On 23 בנובמבר 2006 at 9:25

    יש לך קוראים שקוראים את בלייזר ומצטטים את קארין ארד. ריספקט.

  • שפי  On 23 בנובמבר 2006 at 16:44

    לא הצלחתי לקלוט האם הזדהית או שהגבת באירוניה. על כל פנים הציטוט שהבאת (מאיפה?) גם הוא מוצלח.

    ול"ברוריה": לגבי לסביות זה עוד יותר קולע. קארין ארד היא כותבת איכותית, מה שהיא לא תכתוב, ואם בנוסף לכך היא גם מצליחה מסחרית אז שיהיה לה לבריאות.

  • נני  On 23 בנובמבר 2006 at 18:44

    תודה לך! על המאמר הנפלא, ובכלל.
    בשם הרוב הדומם..

  • שלומי  On 24 בנובמבר 2006 at 1:59

    -ה"נא להכיר" הוא גם ה"בן של" (דידי)
    -מה ההגדרה של "חרדי"? ספק אם הוא עונה לה
    -את הראיה ההוליסטית ראו ראה היטב גדולים כמורנו הרב קוק ואחרים, גם אם לא יצאו מדלת אמות של בית המדרש.
    – אם את לא מכירה את דניאל שליט אז נא להכיר, נראה לי שהשניים קרובים זה לזה.

  • תמר ושמעון  On 24 בנובמבר 2006 at 21:46

    שקראתי
    נשמח מאוד לקרוא עוד מאמרים שלו

    הרעיונות שניל מביא יוצרות מסגרות של תודעה חדשה
    והתבוננת חדשה על מושגים ישנים זוהי אבולוציה של התודעה
    ממש כמו עקרון ההשלמה שאינה רואה הפכים המבטלים את עצמם אלה ביטויים שונים של אותו הדבר עצמו
    אנחנו מנסים להגדיר כל מהות כאחת
    מוגדרת זו ההתניה הטבעית שלנו
    התבוננות דרך הכתר היא לראות גם את הזכר וגם את הנקבה
    כבני אדם זו המהות האמפטית
    כשהנקבה כוללת בפנימיותה את הזכר ושורשה אדם נקבה
    והזכר כולל בפנימיותו את הנקבה ושורשו אדם זכר
    ועדין הם נפרדים כשם שהם מאוחדים
    ההשתלשלות מזכיות לעביות דומה להתבוננות שלנו על עצמינו
    אנחנו יכולים לראות את עצמינו בצורה הגמורה החומרית יחידה של עור עצמות רקמות שרירים כשהעור הבא במגע עם האויר והאור
    עור מגן על הרקמות העדינות יותר של השרירים והאברים הפנימים העור הכיסוי החיצוני שלנו הוא הפילטר
    וגם הזהות הגלויה הגמורה
    כשהאברים הפנימים שלנו הם הביטי הזך יותר של החומריות שלנו
    אנחנו גם יכולים לשנות את המבט ולראות את הגוף שלנו
    ברמת התא כלמר לראות את דימיו הגוף וכל אבריו כמבנה של תאים תאי עצב תאי שריר תאי עור, ברמה הזכה יותר לראות את הגוף ברמה המולקולרית שלנו
    הראיה ברמה המולקולרית מאפשרת לנו להבין יותר את עיקרון האחדות וההשלמה
    כלמר איננו נפרדים מהאויר והאור המקיף ועובר דרכינו וכשבתאים שלנו נוצר זיווג ברמה המולקולקית כימית ביאולוגית
    היוצר את השינוי ההכרחי לקיומו של הגוף

%d בלוגרים אהבו את זה: