כנסו דחוף או ש…טפו טפו טפו.

האנשים הכי רציונאליים, אתיאיסטיים ואינטליגנטים שאני מכירה הם מוכי אמונות טפלות מוכחשות. אחרת איך תסבירו את העובדה שהם מפרוורדים לי בהיסטריה ולעיתים אף בהתנצלות מכתבי שרשרת, אשר מאיימים על הנמענים בהתרוששות פתאומית או בדידות נצחית אם לא יעבירו אותם מיד ל-15 איש? למרבה האירוניה, דווקא אני, המיסטיקאית שבחבורה, מצפצפת על זה וידועה כגודעת/שוחטת/מוחקת קטלנית של מכתבי שרשרת. 

כל מיסטיקן פוסט-רציונאלי יודע שאמונות טפלות עובדות רק על מי שמאמין בהן ופותח להן פתח, כי הן מייצגות תפיסה מאד צרה של קסמי/חוקי המציאות, שהם רציונאליים ונגישים מאד מרמות תודעה מתקדמות. אז פאגאנים-מודרניים יקרים שלי, תכניסו לעצמכם טוב טוב לראש: אנרגיה של איום לא יכולה להביא אנרגיה של ברכה ואם הברכה מותנית בסוג של קללה, אני פשוט מתעלמת ממנה כי מי צריך ברכה ממקור כזה?

ושלא תעיזו לצחוק אחר כך על דתיים שיש להם תפישת שכר ועונש של המצוות כי זו דוגמא במישור זהה לחלוטין לפוביית מכתבי השרשרת שלכם. עיקר כוחם נובע מכוח ההסכם שלכם לתת להם כוח, בלוגיקת רשת פשוטה שכל אחד מכם מזין ומחזק אותה, ולכן אם משהו התגשם כתוצאה מזה, לטוב או לרע, טפחו לעצמכם על השכם כי אתם קוסמים. אתם ולא המכתב.

וכעת, מי שלא יעשה פורוורד של הפוסט הזה לעשרה אנשים בעשר הדקות הקרובות, יחטוף וירוס שיגמור לו על המחשב בעשרת הימים הקרובים. אזהרה: אם תתפתו להאמין בכך ולו לרגע קט, זה אכן עלול לקרות לכם. (ומי שישאיר פה תגובה בסגנון "בגלל זה את עדיין רווקה כי גדעת מכתבי שרשרת" יאבד תוך שבוע את דירתו השכורה ולא יצליח למצוא דירה חלופית בתל אביב).

מוקדש בברכת מציאת אהבה ועשיית עושר לרוני.

מודעות פרסומת
Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אייל  On 11 בפברואר 2007 at 17:47

    אז עכשיו הבנתי למה את עדיין רווקה!!!!!!!!!!!!

    LOL

    באמת מעצבן המכתבים האלה.

  • רפול  On 11 בפברואר 2007 at 17:49

    רציונאליות היא עסק מבאס.
    לפי רוב החישובים שערכתי, כולם מתים בסוף..

  • כרמל  On 11 בפברואר 2007 at 17:50

    אני מקווה שיש קפה אינטרנט בסביבת מגורייך, שנוכל להמשיך לשמור אתך על קשר גם כשתהיה הומלס.
    :-)))))

  • אייל  On 11 בפברואר 2007 at 17:52

    אולי רק פולסא דנורא….

  • רוני רוחקין  On 11 בפברואר 2007 at 18:22

    הפרט היחיד שלא היית מודעת לו זה שרשרת התגובות והמיילים שהתחוללה בעקבות אותו מייל ראשוני. אני לא חושב שמישהו באמת לוקח את זה ברצינות. המייל בסה"כ מראה "תראה, אני חושב עליך כרגע". העובדות בשטח הן שבמשך כשעתיים היתה תכתובת מיילים ענפה ומשעשעת בין הרבה מחברי. ואם זה הפיג קצת את האפרוריות של יום במשרד אז באתי על שכרי…

    סייג: את המעבירים הסדרתיים גם אני לא סובל. האמת שאני פשוט מוחק אוטומטית כל מייל שמגיע מהם. אני מניח שהכל צריך להיות בפרופורציה ובאופן יחסי (אינשטיין קיבל נובל על זה שהוא אמר שהכל יחסי, לא? :-)).

  • מנטה  On 11 בפברואר 2007 at 18:22

    צחקתי. כמוך, אני ידועה כשוברת מכתבי שרשרת שיטתית. אלא, שבסתר ליבי, עמוק עמוק מצחקק לו השדון האחראי, חושף ניבים ומסנן "את עוד תשלמי על זה" ואני מסרבת להקשיב ומוחקת תזזיתית.

  • נטאשה  On 11 בפברואר 2007 at 18:53

    ויאמר להגנתי שכשאני מתחילה "מכתבים-להפצה-כללית" אני מסייגת אותם בתאריך יעד שאחריו אין צורך להפיץ אותם יותר (וכמובן לא כוללים איומים שונים ומשונים אלא רק איחולי אהבה למי שיצליח לעזור לי בסוגייה התמוהה). כיוון שכך הם לא מתמשכים עד אין קץ ולא מובילים לרטינות מצד הנוגעים בדבר.

  • חנן כהן  On 11 בפברואר 2007 at 22:14

    אבל מצד שני…

    http://info.org.il/irrelevant

  • Olive  On 11 בפברואר 2007 at 22:45

    כלומר, שאין בהן ממש, חסרות טעם, שהרי זו משמעות המילה "תפל".

    "טפל" זה משני בחשיבותו, לא העיקר. לא מה שהתכוונת. אבל אני מודה שזו טעות נפוצה.

  • כרמל  On 11 בפברואר 2007 at 23:34

    אני סובלת בעיקר מהתופעה של חברות עצמאיות אינטליגנטיות וציניות שפתאום זורקות לי איזה מייל של "תפיצי אותי ותתחתני עם הדלאי למה או שתשארי רווקה עד גיל 80" סתם כדי לא להוסיף נאחס טפו טפו טפו.

    אוליב – אני לא חושבת שהאמונות הללו תפלות. אם כבר מלשון תפילה. יש בהן ממש ואף ממש רב, לכל דבר יש כוח. אבל באיזה אופן הכוח הזה משפיע עליך? כמה שתתני לו להכנס. אפילו על אלוהים אמר הרבי מקוצק שהוא נמצא (רק?) איפה שנותנים לו להכנס. זו רמה מסויימת של תפיסת מציאות שהופכת לטפלה, משנית, כשמבינים איך הדברים פועלים ופחות מזוהים עימה.

  • יעל ישראל  On 12 בפברואר 2007 at 0:48

    הוכחת את התיזה שלי? מה עלה בגורל הניסוי? שתפי את העם.

  • כרמל  On 12 בפברואר 2007 at 1:38

    אנשים הולכים לחטוף וירוסים במחשב השבוע. לא הצלחתי להבהיל אותם ולגרום להם להפיץ את הפוסט למרות שאובייקטיבית יש לי יותר כוחות אנרגטיים ויכולת ליצור מרחב מציאות של קללה או ברכה, מאשר לרוב המוחלט של יוצרי מכתבי השרשרת…
    🙂

    לעומת זאת הפוסט על הכתבים המוזנחים כנראה רץ בפורוורדים לפי כמות הכניסות המטורפת. אנשים אוהבים כל כך רכילות על אחרים הא? ואני כל כך התאמצתי שזה יעבור כטיעון מוצק ולא כירידה או רכילות. אבל אילו ממדים שלא מזיזים לאף אחד. או שלא התאמצתי מספיק.

    בכל מקרה, יעל, זה שהם אוהבים דם זה לא אומר שצריך לספק להם אותו. אני משתדלת למעט בפוסטים כאלו דווקא. אני מרגישה שזה מרעיל אותי בסוף. אני כרגע בודקת את הגבולות בין שמירה על טוהר המילה לאמירת האמת שלי וזה גבול מעניין שהנפילות הפוטנציאליות בו רבות. מזל שבבלוג אפשר לערוך תוך כדי תנועה.

  • דוד כפרי  On 12 בפברואר 2007 at 8:09

    (אייקון של דוד כפרי שלא מבין מה רוצים ממנו)

    😉

  • רוני  On 12 בפברואר 2007 at 8:47

    על חברה מלאה באמונות תפלות שמישהו אמר לה שכל פעם שהיא אומרת טפו או יורקת אחרי חתול שחור או מפזרת מלח מעל הכתף זה מביא לה מזל רע, והמסכנה נכנסה ללופ אינסופי ומבוהל רצח.

  • גע"ס  On 12 בפברואר 2007 at 12:21

    וחושבת שאין בהן שום דבר תפל

  • תמר ושמעון  On 14 בפברואר 2007 at 1:34

    אז אנחנו מגששים אל עבר האמת שאנחנו יוצרים אותה

  • שלומי  On 18 בפברואר 2007 at 22:56

    מצאת פרדוקס בהתנהלות החילונית…

  • כרמל  On 19 בפברואר 2007 at 8:40

    ריצ'ארד פיינמן, הם רק הפער בין המציאות כפי שהיא לבין איך שאנחנו מדמיינים שהיא צריכה להיות. בתיאוריה האינגטראלית יש הסבר יפה לכך שכל שלב מכילה את השלבים שלפניו ותמיד נשאר אצלנו שריד מאגי כזה רק שהוא מתבטא בצורות מאד שונות בשלבים שאחרי כן. יש המון דתיים שהאמונה שלהם באה משלב שאינו מאגי, כמובן, היה לי חשוב להראות שבמקום המאגי, הפחד מקללת מכתבי השרשרת אינו שונה מביטויים אחרים של המימ המאגי.

  • עומר  On 5 במרץ 2007 at 12:37

    לא הבנתי איך מכך שאדם מעביר כל מכתב שרשרת שמגיע אליו נובע שהוא לא רציונלי. אני בהחלט מבין איך את יכולה להסיק שאדם הוא לא רציונלי מכך שהוא כבר חטא מספר פעמים באי העברת מכתב שכזה, ראה שכלום לא אירע לו, ולאחר מכן שב לסורו. אבל אם הוא מעביר מאז שחר ימיו מכתבי שרשרת, מה לזה ולאי-רציונלית?

  • כרמל  On 5 במרץ 2007 at 13:47

    נובע מפחד קמאי ולא רציונאלי שהרציונאל עושה לו רציונאליזציה. דוגמא לרציונאליזציה לפחד קמאי היא לומר לעצמך "מה יש לי להפסיד, לייתר בטחון אני אשלח, טפו טפו טפו" 🙂

  • עומר  On 5 במרץ 2007 at 14:44

    על מנטרות מהרחוב. מה לא רציונלי בטיעון שנטען. זה לא דורש מהם שום מחיר או מאמץ, ובמקרה ש… הם אכן ירוויחו, כך שהתועלת הממוצעת שלהם גדולה או שווה לזו של אלה שלא מעבירים מכתבי שרשרת הלאה, כך שעדיין נשארה שאלת הרציונליות;

    דבר אחר – מדוע "פחד קמאי" אינו רציונלי. כשאני רואה טיגריס גם אני נתקף פחד קמאי. אין בכך שום דבר לא רציונלי. כך ש"פחד קמאי" בפני עצמו לא מעלה ולא מוריד לסוגיית הרציונליות.

    אז אני חוזר על השאלה: מדוע הם לא רציונליים?

  • כרמל  On 5 במרץ 2007 at 14:49

    גם את האינסטינקטים שלנו כרציונאליים, אני מכירה את הטענה הזו מהתזה של משה קרוי וזה מעניין אבל בעיני זו הכלה של הפרספקטיבה הרציונאלית על רמות תודעה קדם-רציונאליות. אם תחשוב באופן רציונאלי על מכתב שרשרת, איזה בחור באיידהו התחיל אותו בשביל הפאן ושם איום מול ברכה כדי שזה יתגלגל הלאה. הסיבה סבעטייה זה עובד למרות שכולם מודעים לטמטום שבזה אינה רציונאלית כלל בעיני כי הסיבתיות סדוקה וחלושה.

  • עומר  On 5 במרץ 2007 at 15:18

    לראות אותם כרציונליים וגם לא כלא רציונליים. אני שואל שאלה פשוטה – אם הם מתמידים מאז ומעולם במעשיהם, מתוך הערכה שיש סיכוי גדול מאפס שיש אמת בדבר, ומעולם לא בדקו את ההשלכה של בחירה הפוכה (לא לשלוח), מדוע את טוענת שהם לא רציונליים? לשם הבנת הסוגיה אשאל אותך ראשית – מהי התנהגות רציונלית? אולי זה יבהיר כמה דברים….

  • כרמל  On 5 במרץ 2007 at 17:21

    אבל בדיקה של השלכה הפוכה היא למשל התנהגות רציונאלית ואתה מתאר שהם לא עשו זאת, אז במובן הזה למשל הם לא רציונאליים. למעשה אין פה ממש מחשבה על סיבה ותוצאה והיגיון אלא פעולה על פי דחף אחר שהוא טרום רציונאלי בתודעה. אני חוזרת על עצמי. אין לי מה להוסיף.

  • עומר  On 6 במרץ 2007 at 10:44

    וזה ממש מצער שאין לך מה להוסיף…

%d בלוגרים אהבו את זה: