מדריך לזיהוי דרכים רוחניות מחורבנות

1. שמתם לב שהבלוג שוב השתנה? תסתכלו מסביב. בקטנה. זהו הגלגול השלישי או הרביעי שלו לדעתי. איזה כיף שאנחנו יצורים משתנים.

2. החיבוקים חינם זכו בפרס ישראל האלטרנטיבי. ביום העצמאות חגגנו חצי שנה למשמרת בכיכר רבין ומסתבר שבארצות רבות מתקיימות משמרות חיבוק קבועות וכל העניין כבר מזמן אינו אנקדוטה. בקרוב אפרסם כתבה בחיים אחרים על החיבוקים כתופעת רחוב עולמית חדשה לרבות ראיון עם "חואן מאן", האוסטרלי היו טיובי שבגללו הכול התחיל.

3. גדי דיווח על היעלמותן המסתורית והמטרידה של דבורי הדבש מן העולם, ממש בסגנון הדולפינים מ"מדריך הטרמפיסט". בהתחשב בזה שאיינשטיין אמר שללא דבורים למין האנושי יהיו בדיוק 4 שנים לחיות (היבולים תלויים בהן), אנו מקבלים חיזוק משמעותי לנבואות החורבן של 2012.

4. בוידיאו מהטיול בגלסטונברי גיליתי בדיעבד לתדהמתי שהצלחתי לתפוס ישויות/רוחות רפאים בוידיאו. משהו הטריד את העין שלי באיזה שהוא קטע כשצפיתי בו והיה נדמה לי שיש מישהו בגן למרות שזכרתי שצילמתי אותו ריק. כשלחצתי פאוז על הוידיאו המסך התמלא ברוחות רפאים, הייתי פשוט בהלם. הראיתי את זה לכמה חברים שהבחינו בזה בעין בלתי מזוינת. כנראה שהצעיף בין העולמות באמת דק בגלסטונברי. ולחשוב שעשיתי בגן הזה מדיטציות בוקר בעיניים סגורות, איזה פחד. אז חברה שלי שעובדת במטאקפה הציעה שאני אעלה לשם את הקטע הספציפי ואגרוף קצת כסף מציד הישויות הזה. יאללה, תתרמו את חלקכם.

 

נסו להבחין בישויות גם בסטילס שמתוך הסרטון

 

4. שלחו לי סמס לפתוח טלוויזיה על מנת לראות אייטם ב"עובדה" על עוד מורה/מאמן שניצל מינית את תלמידותיו. חשבתי לעצמי שאולי הגיע הזמן להפוך את הניסיון המצטבר שלי על ההבדל בין מורים לחיים לבין מורים שהורסים את החיים לנגיש יותר לאחרים. אז קודם כל, אם אתם לומדים להתפתח איך שהוא אצל מישהו, קראו את מבחן הגורו המזויף. זה מבחן חכם למדי ומכניס לפרופורציות. חוץ מזה הרשו לי להוסיף עוד כמה פרמטרים שפועלים כמבחנים מצטברים להערכת המורה/הדרך שלכם:

    א.      מורה אמיתי יודע שאתם שווים בעיני הרוח, הוא פשוט קצת יותר מתורגל והוא יכול לתת לכם הכוונה טכנית לבדיקה עצמית. כשאתם מפקפקים בחומר הוא מחייך ויודע גם להניח לכם לנפשכם במקום שבו אתם כרגע. הוא יודע ש"החומר" האמיתי הוא ביניכם לבין הבריאה ולא אצלו בכיס והוא מלמד מהמקום הזה. מורה מחורבן נותן לכם להרגיש שהוא משהו מיוחד לעומתכם ה"רגילים", הוא מעביר לכם תכנים ואמיתות סגורות שרשומות על שמו בטאבו הרוחני ונהיה קצת אובססיבי כשלא מאמצים את האמיתות שלו כפשוטן. היזהרו מההנחה ש"החומר" הוא ה-אמת והאמת היא אי שם והמורה הוא כבר שם.

    ב.      מורה אמיתי נותן כלים פשוטים יומיומיים והדרגתיים לעשות דרך, הוא מורה למכאניקה עדינה. מורה מחורבן מסדר לכם את הראש עם תיאוריות על עולם הרוח והתודעה ומחזיק אתכם בדיסטנס מהדרך מבלי שתרגישו. כשאתם שואלים מה לעשות כדי להתפתח ולהשתנות הוא אומר שזה קורה ברגע וצריך רק לראות או להחליט או להתניע איזה סוויץ' בראש, שאתם כל כך קרובים ואתם לא רואים שאתם כבר שם, או איזה ממבו ג'מבו אחר שגורם לכם להרגיש שאתם הדפוקים היחידים שלא מצליחים להגיע להארה בין שתיים לארבע. הסיכוי הכי טוב שזה יקרה גם לכם, זה אם תבזבזו את מיטב זמנכם וכספיכם על משימות התנדבות אינטנסיביות/צורות אחרות של חיכוך עם המורה, כנראה.

    ג.       מורה אמיתי יודע שיש הבדל בין תיאוריה למציאות ודברים עובדים אחרת במאקרו ובמיקרו. תיאורטית אתה אולי חתיכת פחמן שמספרת לעצמה סיפורים והכול אנרגיה ואשלייה וכיו"ב, אבל כרגע אנחנו עובדים לפי חוקי העולם הזה ולכן הוא לא מבקש מכם להתאבד/להתפשט/להרעיב את עצמכם/לשרוף מישהו אחר ושאר מעשים שעשויים להיות מוצדקים בעזרת תרגום מעוות של תיאוריה למציאות. לא זוכרת מי היה ההוגה שאמר שאין באמת קשר בין תיאוריה למציאות והמטאפורה הנכונה לתאר זאת היא שהתיאוריה מדממת על המציאות. אז אם אתם לא רוצים לצאת מהסיפור הזה עם נפש מדממת, אל תקפצו יותר מדי דרגות חופש בבת אחת, אפילו בשם רעיונות תיאורטיים יפים ותקפים, פשוט כי זה לא עובד ככה.  אם זה היה כל כך פשוט, הנשמה שלכם לא הייתה טורחת להיוולד בתוך המסגרות הנוכחיות.

    ד.      מורה אמיתי מבין שיש לך קצב משלך ומכבד את ההתנגדויות שלך, הוא יודע לעבוד איתך בקונטקסט ולקדם אותך תוך הכלת החסמים, הוא עובד איתך ולא נגדך. מורה מחורבן יגיד לך שהביקורת והפחד שלך הם אגו וחסם לשינוי מהותי ושאתה מפספס הכול אם לא תתמסר לתהליך. התפתחות רוחנית היא תהליך שפוי ונעים ואין שום צורך לעבור טיפול בהלם ולעשות לשכל לובוטומיה, זהו תהליך פוסט רציונאלי מכיל ולא מבטל. המיינד בהחלט זקוק להנמכת ווליום אבל חוש הביקורת והפחד מצויים גם בלב והם שם כדי לאותת לכם על רמת ההכלה שלכם ועל מה שנכון עבורכם כרגע.

    ה.     איך אתם מרגישים? זה אולי ה-מדד למה שאתם לומדים. אל תשכחו שאתם בסך הכול מנסים לשפר את איכות חייכם מתוך מקום של אהבה עצמית ומורה אמיתי תמיד יזכיר לכם שקבלה עצמית/של המצב הנוכחי היא התנאי הראשוני לשינוי כלשהו. אם אתם חווים ביטול עצמי בעקבות חומר הלימוד/המורה, תברחו. אל תאמינו לו שהוא מנסה להרוג לכם את האגו ולפרוץ לכם את הגבולות לטובתכם. אף אחד עוד לא התפתח מזה שהעליבו אותו או גרמו לו להרגיש כזה קטן.

    ו.        ואחרון חביב, מדד הסביבה: התפתחות רוחנית היא דבר יומיומי וטבעי, היא אמורה לחבר אותך יותר לחיים בגוף, לבחירות שלך בחיים, היא אמורה לשפר את איכות חייך ואת התקשורת שלך עם אחרים ולאפשר לך להגשים את עצמך ואת יעדיך בחיים האלה בצורה טובה ומשמעותית יותר, בשביל זה אתם פה, כאילו דא. אם תמצאו את עצמכם מנותקים או מתרחקים מסביבתכם ומרגישים שהאחרים שם בחוץ לעולם לא יבינו אתכם, אז פשוט תתאפסו על עצמכם ותפסיקו לדבר סינית. אם זה לא משהו שכולם יכולים לתרגל וזה הופך אתכם לאזרחים בלתי פונקציונאליים אז אתם סתם דופקים לעצמכם את החיים. יש להבדיל כמובן בין מצבים שבהם חוויתם שינוי ומתרחשות פרידות טבעיות מאנשים וסביבות מסוימות לטובת אחרות מתאימות יותר. הדבר הכי חכם שכתוב במבחן הגורו המזויף הוא שרוחניות היא איזון וזה נכון גם לגביכם לא רק לגבי הגורו: אם כתוצאה מהלימוד שלכם חייכם יוצאים מאיזון, תחשדו. אך אנא אל תתפתו לבלבל איזון עם נוחות. אם מישהו משכנע אתכם לוותר על תחום שלם שהוא חלק מכם ותובע מכם לחיות ללא אגו/ללא שכל/ללא כסף/ללא זוגיות וכו', אז זו לא רוחניות אמיתית. אם אתם מתעקשים שאלו אמיתות החיים, קראו שוב את ג' ובגלגול הבא פשוט תבחרו להיות עץ.

    אם יש לכם עוד סעיפים מנסיונכם האישי תמשיכו לעדכן בתגובות וגם אני אוסיף אם אזכר בעוד דברים.

    מודעות פרסומת
    Both comments and trackbacks are currently closed.

    תגובות

    • iala  On 26 באפריל 2007 at 6:34

      על פרוייקט החיבוקים המבורך ועל הטיפים החכמים והחשובים להערכת מורה הדרך.

    • דורון ממילאנו  On 26 באפריל 2007 at 11:35

      שהיא בעיניי מורה אמיתית, נוהגת בגישה "אני נותנת לכם כלים כדי שלא תצטרכו אותי יותר".
      דורון

    • כרמל  On 26 באפריל 2007 at 11:55

      מודע לזה ואומר את זה שתלמידיו עשויים להיות טובים ממנו ושלכל אחד יש דרך ייחודית. לא נוצרת שם דרך אחידה ותחרות בין התלמידים כשהמורה הוא בראש ההיררכיה.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 26 באפריל 2007 at 14:25

      אם בבית ספר שלו מקדשים איזשהו ערך מסויים על חשבון האחרים (למשל: "קבלה". צריך לתרגל איך לקבל הכל… הו השחרור האמיתי!(כן…. גם שהוא אומר לך שזה חלק בלתי נפרד מדרכך הרוחנית והגשמת ייעודך עלי אדמות להביא עוד ועוד אנשים ללמוד ממנו (נולדת הרי ממש בשביל זה!אז קדימה, חלק נא 100 פליירים ליום לפחות)

      (ואז גם עושים סימפוזיון "שיתופים" על ההתנגדויות שעולות וכולם מריעים לאותם מפותחים ששברו את ההתנגדויות שלהם והנה הם בארץ האושר)

      ואם הוא אומר לך אחרי חמש דקות היכרות איתך "זה ברור שייעודך פה איתנו", ואם יש לך התנגדות אז אתה לא יודע "לקבל".

      ואם הוא עושה מעצמו קדוש מעונה המקריב את עצמו למען האנושות ותראה, הוא כבר ממש חולה מזה מרב שהוא כבר לא ישן לילות שלמים למען המטרה הנעלה
      (בקיצור האיש/ה יצא/ה מאיפוס אבל זו הרי מסירות נפש השמורה לצדיקי הדור בלבד

      בכלל… אין כבר הרבה זמן ואין לך את הפריבילגיה לקחת את הזמן להתפתח כי סוף העולם אוטוטו מגיע והגאולה קרבה אז כדאי לך להקדיש את כל זמנך למען
      "הדרך".

      ובזו תלוייה כל ההתפתחות של המדינה העם והלאום וזה הפתרון האמיתי לריפוי הפלאנטה כולה

      ובכלל כולם עוד רגע קורסים מהמאמץ אבל הרי כוחות החושך שם בחוץ מנסים למנוע מאיתנו את עבודת הקודש אז זו רק הזדמנות לעמוד בעוד נסיון.

    • לינוי  On 26 באפריל 2007 at 17:22

      ברגע שהם מבקשים ממך לחדול מחשיבה ביקורתית, כמו אותו גורו מ"עובדה" וכמו כאלה שנתקלתי בהם בעבר, נדלקות אצלי שמונה מאות נורות אזהרה. חשיבה ביקורתית הרי אינה רק אקדמיזציה של המתרחש, אלא כלי הישרדותי שמקבל בשנים האחרונות יחס"צ רעים. כשאדם מבקש ממך לנטרל אותו, הוא מבקש ממך לחזור למצב הילדי, שהוא אולי יותר נעים במובנים מסויימים, אבל חשוף הרבה יותר לפגיעות וניצול.

    • שירלי  On 26 באפריל 2007 at 17:34

      ילדים יודעים להיות ביקורתיים לגמרי כשהם רוצים ואף למחות מרה אם משהו לא מוצא חן בעיניהם.
      הייתי דווקא מציעה להקשיב לילד שרוקע רגליים בתוכי, אולי יש לו את הדבר הכי חכם לומר לי באותו רגע…
      ממש כמו בסיפור "המלך הוא ערום" צריך איזה ילד משתאה ומצביע באצבע ולא מיינד מסובך

      מסכימה איתך עם הביקורת על הביקורת
      ואגב גם אקדמיה איננה מילת גנאי בעיני . הביקורתיות (גם האקדמית) היא פרספקטיבה חשובה. צריך רק למקם אותה נכון בין כל היתר

    • רוית  On 27 באפריל 2007 at 10:09

      ואולי אם נהיה ממש צנועים נאפשר לכל אחד להיות המורה שלנו. כל הזמן יש לנו ביקורת על מורים ומלווי דרך – מבלי שהעזנו להסתכל לרגע איפה זה נוגע בנו – ורק על זה להסתכל… הרי האגו/מינד משווה כל הזמן, בודק שהמורה שלו הוא הוא המורה שעומד בקריטריונים אלו ואחרים.
      ואז מגיע מורה אונס או מורה שמואשם בהקמת כת וכו'. אבל רגע, זה הכל משרת את האגו.
      אז אפשר להתבונן על המורה שאונס מבלי לומר "אבל" אלא "תודה".
      ואפשר להתמסר למורה שהקים כת והחליף לבן זוג עם כל הביקורת שיש -בשביל לחוות התמסרות בשביל לחוות עמידה מול הפחד – מה יגידו אחרים, האם יאהבו אותי למרות שאני שייך לקהילה זו או אחרת.
      עזבו ניתוחים של המינד, הקריטריונים של היום הם לא הקריטריונים של מחר

    • שפי  On 27 באפריל 2007 at 10:32

      ובלי אלכוהול. קפה חופשי. מותר לעשן.
      120 שקל ליחיד לכל מיפגש, בקבוצות של מינימום שלושה משתתפים.

    • א.  On 27 באפריל 2007 at 14:42

      אנחנו בחציון הראשון של 2007.
      בהנחה שאיינשטיין אמר את מה שמייחסים לו, ה"בדיוק 4 שנים" גורם לנבואת חורבן 2012 לפספס באיזה שמונה חודשיים. לא שזה יפריע למאמינים השוטים.

    • כרמל  On 28 באפריל 2007 at 1:53

      והמציאות היא מורה. אבל בכל זאת לומדים מכאניקה מדי פעם מאנשים שזה חלק מהתפקיד שלהם. הם בדרך כלל לא עושים עניין גדול מעצמם, הם עוזרים לך לשייף את המערכת הרוחנית שלך כמו שמוסכניק עוזר לך לתחזק את המכונית, זה פשוט עוד תפקיד.

      וא', ייקח זמן עד שכל הדבורים ייעלמו, תתחיל לספור משם 🙂

    • נתאי  On 28 באפריל 2007 at 17:55

      ועל האינטואיציה.
      אני לא מכיר שום שיטה אחרת.
      בין תלמיד למורה יש יחסי נתינה וקבלה שיכולים להיות פעמים רבות ביזארים לחלוטין ולכלול ניצול והשפלה.
      יש סיפורים רבים על מורי זן ששאלו שאלה, שלחו את התלמיד לקרצף להם את הסירים שמונה שנים כדי לחשוב על זה ואחר כך כשהוא בא עם תשובה לא נכונה גם הורידו לו את היד כדי שיחשוב שוב.
      זה הפך אותם למורים גרועים?
      אני לא יודע. צריך לשאול מה קיבל התלמיד בתמורה.

    • אריאלה  On 28 באפריל 2007 at 19:34

      ועל אף שהדברים נאמרו כאן באופן זה או אחר הרי שמין הראוי לחדדם-מורה אמיתי הוא זה השוכן בלב הוויתנו וממתין לרגע שבו נעניק לו את זכותו הטבעית לממש את יעודו ככזה.מכאן ואילך ניתן לעמוד על טיבו של כל מורה באשר הוא כאשר הכלי המרכזי והמהימן ביותר לעשות את זה הוא לא אחר מאשר ה ר ג ש. קלישאתי ככל שישמע, נדמה לי שזה הסיפור כולו וכל מורה טוב יכוון אותנו בראש ובראשונה למפגש אמיתי עם המקום הזה. ואגב ההקבלה למוסכניק- בעבודתי כמטפלת אני נתקלת לצערי בלא מעט מקרים בהם מטופליי מצפים ממני שאתחזק את בריאותם על דרך קבע מתוך שהם מסירים מעליהם את האחריות הבסיסית למצבם ומתעלמים לחלוטין מהידיעה שאני מנסה להחדיר להם, זאת שאומרת שהם ורק הם יכולים לרפא את עצמם, כאשר התפקיד שלי בכל המערך הזה הוא לא יותר מלהזכיר להם על דרך המגע את יכולת הריפוי העצומה שקיימת בגופם שלהם. אני מעלה את זה כאן משום שבזה לדעתי מסתכמת "תופעת המורים המחורבנים"- כל עוד נמשיך להתנהל בחוסר אונים ונמשיך להעניק את כוחנו למורה הכריזמטי הבא שלו ורק לו התשובות,הרי שמורים מהסוג הזה ימשיכו להתקיים. וכן, ככל הנראה גם זאת הדרך- מעוותת ככל שתהיה- להגיע בסופו של דבר אל עצמנו (:

    • שירה  On 29 באפריל 2007 at 17:28

      את נהדרת
      נהנית מאוצרך הבלום

    • אפרת מים עמוקים  On 30 באפריל 2007 at 14:54

      אני כל הזמן אומרת שמה שאני אוהבת בתומר פיין זה את האמת.
      את ההנחיה שאני יכולה להגיע לשם לבד, אבל אם וכאשר אני רוצה הוא ישמח להיות שם בשבילי ולעזור לי ולכוון אותי.
      ושאם אני אומרת לו שחשבתי להפסיק משהו, והוא אומר לי שזה נראה לו לא מתאים עכשיו… זה לא ברור לו שקיבלתי את מה שאמר. זה מה שנראה לו מתאים, ואני חופשיה לבחור אם אני מקבלת את זה או לא.

      והאמת על כך שגם לו לא תמיד הולך. וגם הוא לפעמים חוזר אחרונית למקומות שכבר היה בהם. ושגם לו לפעמים קשה. ולקבל הצעות, ורעיונות. כי הם נראים לו מתאימים כרגע. ולפרגן, ולהעצים.

      ורק שלשום אמרתי לו – כשנראה לך שאני מוכנה וזה מתאים, אז אני אשמח… והוא ענה שאם אני מרגישה מוכנה, זה מה שקובע.

      בטיפול האחרון כשאמרתי משהו על כך שהקושי חזר, וחשבתי שהאביב כבר כאן, והרצון הזה לפעמים שמישהו פשוט כל רגע יכוון ואתך ויציל אותך מעצמך. אמר שאז נראה באמת מסתדר. והגענו לאן שאנחנו רוצים. ואז – אנחנו מנסים ללכת לבד, ונופלים. כי לא למדנו ללכת לבד.

      ואגב אצלו למדתי את השעורים המדהימים ביותר על התמסרות. כל פעם שיש משהו שאני כל כך לא רוצה לעשות. לללללללללאאאאאאאאא, וחושבת מאיפה ההתנגדות באה, ומשחררת ומתמסרת. לתהליך. לדבר שהתנגדתי לו. ולפעמים אני מספרת לו על זה בסוף. ולפעמים לא.
      ואם אומרת בחמש בבוקר שאני לא רוצה להכנס לסווטלודג'. הוא יענה לי שגם הוא לא רוצה. ולא ינסה לשכנע אותי להכנס.

      אבל כשמרגישים שיש אמת, טוב, אהבה – אז קל להתמסר.

      תודה שהזכרת לי כמה טוב יש איפה שאני נמצאת.

    • ע  On 1 במאי 2007 at 20:52

      שעה, שעה שאני מחפש את הניאגרה

    • כרמל  On 1 במאי 2007 at 22:11

      ובכן שליש מחברי לא ראו כלום (ואני באמת משתתפת בצערכם), שליש ראה ישות אחת, זאת הברורה ביותר שבמרכז/ימין הפריים שממש צריך להיות אוואר כדי לא לראות אותה והשליש האחר ראה איזה 7 וכל הכבוד לכם. כנראה שזה כמו תמונות תלת ממד שלרובנו לקח זמן להצליח לראות אותן, זה עניין של גמישות האמונות שמאפשרות לעין שלכם לקבל את הטוויסט הנכון. שהרי מחקרים כבר הראו שהעין די רואה את מה שהיא רוצה לראות או חושבת שצריך להיות שם. אפשר לעבוד על זה. תמשיכו.

    • דנה  On 4 במאי 2007 at 1:44

      גם אני משתתפת בצערם של אלה שלא רואים.. הנחש ממש מדליק! פעם ישנתי בחניון לילה של קיבוץ מעין ברוך, והיו שם כל כך הרבה רוחות!! הם לבשו מדים ונראה שהיה שם שדה קרב או משהו. חברה שלי הלכה לישון באוטו מרוב פחד, אבל אני נהניתי מאד לראות אותם מדלגים לי מעל השק שינה.. הם היו מלאי חוש הומור ופשוט התפוצצתי מצחוק. בתמונה הם נראים די סטטים. לא משדרים אנרגיות כ"כ טובות. בריטים, נו מה לעשות. אגב, זה מימין נראה כאילו הוא כל הזמן מנסה להתרחב.. גם לך יש הרגשה כזו?

    • כרמל  On 4 במאי 2007 at 1:55

      האמת היא שהם נראים כמו נזירים עתיקים כאלה אבל צעירים. זו חצר של כנסייה מאד עתיקה אז לא פלא. אבל יש שם כמה אפורים שנראים קצת חייזריים.

    • של ברמן  On 11 במאי 2007 at 18:45

      הערה על הנושא הקודם _יסלחו לי הרוחות)
      לדעתי בעצם החיפוש אחרי גורואים יש איזה חוסר בגרות.
      "איזהו החכם – הלומד מכל אדם" אמרו חז"ל וצדקו.
      צריך ללמוד לתת למישהו את הבמה, את ההקשבה המלאה, אבל זה צריך להיות מוגבל ותחום בזמן ובמקום, בשיעור, או באימון.
      והדבר החשוב ביותר: גיוון. גוונו את מקורות ההשפעה שלכם. רק כך תוכלו לשמור על עצמיותכם.

    • חיים פין  On 16 במאי 2007 at 21:03

      כל מי שנפגעה מחיים פין, הוטרדה מינית – תתקשרי 050-7117763 , זה חשוב.
      אסור שהפושע יסתובב חופשי

    • סדנת אהבה- חיים פין  On 16 במאי 2007 at 21:05

      חיים פין מסמן בנות מסויימות שבחר בהן לפי סיפור חייהן, או כאלה שהיוו
      עבורו אתגר…. ומתחיל במלאכת יצירת אמון. אבל לא בסתם אמון. אמון
      טוטאלי שבהמשך יוביל לציות טוטלי ולניצול אותו אמון שנתנו בו.
      בהתחלה
      הוא בודק עם מי הוא
      יכול להתחיל תהליך ועם מי לא.

      לאחר
      שבנות מסויימות משתפות
      וחושפות חולשות וסודות חיים עדינים
      באימונים בסדנה ובמכתבים, הוא מתחיל לסמן, מי תהווה עבורו אתגר, מתוך סיפור
      חייה.

      חיים נהג להשתמש בדרכים שונות .
      לעיתים נהג לבוא
      בהפסקות בין הכיתות, או באירועים שונים, ולחבק מאחור בהפתעה, לנשק
      בעורף, לשלוח ידיים מתחת לחולצה, ולומר מילות אהבה . לעיתים היה משתמש
      במשפט "זה מעשה מגונה אבל אף אחד לא רואה" ואומר אותו תוך כדי חיוך
      וחצי הלצה.

      זה יצר בלבול גדול אצל הבנות כי מצד אחד זה מאד
      מחמיא שחיים המאמן מתייחס
      אליהן באופן מיוחד, אך מצד שני נדלקו נורות
      וסימני שאלה שמיד נכבו מתוך
      אמונה שחיים רוצה רק בטובתם וכי
      הדברים נעשים בפומבי, ולכן זה נראה
      לגיטימי.

      יש בנות שהיה
      שולח להן אס.אם.אס לנייד הפרטי שלהן ומיילים על כמה הוא אוהב אותן
      ורואה בהן את הפוטנציאל האדיר שטמון בהן, את הגדולה שלהן.שוב ,גם כאן זה
      נראה אהבה נקייה ומחויבות לחייהן. אך במיילים אלו ניתן גם למצוא
      תמונות של נשים ערומות וגברים הנראים כמו אלים. (כל אחד יכול למצוא
      דוגמא לכך בדף שהוא חילק בכיתה
      "סיפורם של שני אנשים" מישהו שאל את
      עצמו פעם מה הקשר בין התמונות
      לסיפור? מישהו שם לב לתמונות
      החולניות שבדף הזה?)

      יש כאלה שהוא אימן באופן מיוחד שעות על גבי
      שעות בשיחות טלפון מחוץ
      לשעות בסדנה. (כאשר שיחות עם אנשים "רגילים"
      לא ארכו יותר מדקות ספורות
      ,אפילו אם היה מדובר
      באימון)

      הוא תמיד פעל כביכול מתוך אהבה ומחויבות לחייהן.
      הוא דיבר כל
      הזמן על להגיע לרמה הבאה. לאימון
      ברמה גבוהה מאד.

      בהמשך הוא
      היה שולח להן מיילים ומבקש
      להשמידן מיד בתום קריאתן מתוך שמירה
      על פרטיותו.

      בנות שהיו עם חבר או נשואות- הוא נהג לומר להן
      שזה לא קשור. זה לא אמור להפריע לקשר שלהן, כי זה משהו אחר- זה לא
      מין. כמובן הוא היה מבקש לא לספר על כך בשום אופן לבן הזוג מאחר והוא לא
      יכול להבין. לאחר שהשיג את אמונן
      המלא, הציע להן ללמוד מהי אהבה
      ממקום אחר. והוא החל לגלוש עם ידיו
      למקומות אחרים, בטענה שאין
      לגוף משמעות (וכולנו מכירים את המשפט הזה) גם
      הן האמינו לו שלא
      מדובר במין. הוא עמד על ההבדלים לאורך כל
      הדרך…כמו מה ההבדל בין
      לגעת זה שני איברים בגוף, ורק המשמעות שאנחנו נותנים לאיבר זה או אחר
      היא שיוצרת את ההבדל. איך למרות שהוא נוגע, חודר
      וממשש הן לא
      יחוו עוררות מינית כמו עם גבר רגיל, אלא משהו אחר, זה היה
      האימון.
      בכיתה הוא לימד את זה בתיאוריה, במשרד שלו – הבנות עברו את

      האימון על בשרן.

      מה שעוד תמך בתיאוריה שלו על כך שזה אכן אימון
      שנעשה ממקום נקי ולא מיני, זו העובדה שלחיים אין זיקפה מלאה. לכן הוא
      היה משתמש בכך כדי להוכיח שאימון לא קשור במין או משיכה אלא באהבה
      נקיה וטהורה. חיבור אלוהי של נפש בנפש שהופכות לאחד.

      הוא לא בחל
      בכלום. הוא ביצע מין אוראלי, שכב איתן, ועוד … תוך שהוא מחדיר

      להן כל הזמן שהדברים נעשים לטובתן ומתוך האימון לחייהן, ע"י שמסביר

      להן מה המשמעות של כל דבר ודבר שהוא מבצע בהן. לאחר המגע המיני
      היה
      מבקש מהן לרשום שיתוף (כמו אחרי אימון) שבו הן מתארות מה הן
      חוו ומה
      הן קלטו מתוך התהליך לפרטי פרטים. אם השיתוף לא היה עונה
      על
      לדרישותיו, (כמובן על כך שזו הייתה חוויה מדהימה) הוא היה
      שולח תיקונים ומבקש
      כמובן להיות יותר ספציפיים ולחיות את התוצאה,
      ואם יש שאלות – להעלות
      את הכל – על מנת שתהיה לו שליטה מלאה על
      המחשבה הכי קטנה במוחה
      השטוף של אותה אישה.

      וכמובן לאורך כל
      הדרך – הוא ביקש לשמור על פרטיותו ולא לספר זאת בחוץ כי אנשים לא
      יבינו.

      הוא התרברב בפני אותן הנשים, שנשים רבות עשו זאת
      לפניהן, נשואות ורווקות ,ושהן הגיעו לתוצאות מדהימות בחייהן בכל התחומים
      בעקבות אימון זה. כי הן קלטו שאיתו זה לא מין – זה משהו אחר.

      הוא גם נהג להתרברב בכך שנשים לא היו מסוגלות להיות במערכת יחסים עם
      אף גבר אחר אחריו- כי הן חוו משהו אלוהי ולא מוסבר שיכול לקרות רק
      איתו. וזו אהבה אמיתית מבחינתו.
      ולכן הן כבר לא מסוגלות להיות כבר
      סתם עם מישהו.

      אבל הכל שקר! חיים מבצע אונס במירמה, בתחפושת של
      אימון, מחוייבות לחיים
      ואהבה נקייה!!!!!!! הוא רק לא סיפר
      שחייהן של אותן נשים רוסקו לחלוטין,
      שהן לא תפקדו בשום תחום בחיים,
      ולעתים קברו עצמן בעבודה כדי לא
      להרגיש את הכאב ואת מחיקת הגוף
      והנפש .

      הוא לא סיפר שהן לא מסוגלות להיות עם אף גבר, כי אמונם
      בגברים ואנשים בכלל התרסק עד עפר.

      הוא לא יודע שאותן בנות
      רוסקו עד כדי כך שאינן היו מסוגלות יותר
      לגעת ולקבל מגע, ליטוף, או
      כל סממן של אהבה, כל גבר הפך להיות גורם
      מאיים – גם אם היה מולן
      תינוק ערום בן יומו. הן איבדו את היכולת לנשום
      מלוא הריאות,
      להנות מטעם של אוכל, להריח, להנות מסתם שיר שמתנגן
      ברדיו – הוא הרס
      כל סממן של חיים וצלם אנוש.

      לאחר שאותן נשים "ישנות" התקלקלו
      / לא היו עבורו יותר אתגר, וכבר לא תפקדו עפ"י דרישותיו, הוא המשיך
      הלאה, וחיפש לעצמו קורבנות חדשים, כי הקודמות כבר
      לא "תיפקדו",
      או עפ"י הגדתו, כבר לא היו באימון.

      חיים!
      אתה גרוע יותר
      מכל אנס מאחר ובאו אליך מתוך מקום להרפא מהעבר –
      הבנות סמכו עליך,
      נתנו בך אמון מלא, שמו את חייהן בידיים שלך, חשפו את כל

      חולשותיהן, נותרו חשופות ופגיעות מולך, התמסרו לאימון לאחר הבטחה
      שלך
      שאתה האיש הכי מחוייב לחיים שלהן, ואתה במקום לרפא, "הגדלת לעשות"

      והעצמת את פגיעותיהן מהעבר אותן הן באו לתקן, ובכך הרסת צלם אנוש של

      בחורות רבות.

      הבנות שעברו תחתיך, כולן נאנסו במסווה של
      אימון. אונס שלא מתוך הפעלת כוח אלא דווקא תוך הפעלת עדינות ורוך
      ואהבה. אונס שמתאפשר רק לאחר סימום כל מערכות ההיגיון, לאחר שדאגת לשטוף
      את מוחן במסווה של שיחת אימון שנמשך שעות ארוכות לאחר הסדנה (לעיתים
      במשך כל הלילה). אונס שמתאפשר רק לאחר שטיפת מוח שכיבתה את כל נורות
      האזהרה, עד לטשטוש המושגים והגבולות של מה מותר ומה אסור, ריסוק הנפש,
      קריסת המציאות הישנה (את זה כולנו מכירים בסדנה) ורק לאחר מכן הושטת
      יד והצעת עזרה "את לא יודעת כמה אני מחוייב לחיים שלך, כמה אני אוהב
      אותך, כמה אהבה יש בך, כמה פוטנציאל טמון בך שלא יוצא החוצה, כי את
      חיה פחד ולא מחוייבות…". כל כך הרבה מילים, הבטחות, אך לא אהבה
      היתה שם, אלא מלכודת, ארס, הרס ותהום.

      אותן נשים הושיטו לך יד
      מתוך שקט, אמון וביטחון גמור, שמתוך הקריסה תוכל להיות שותף שלהן
      ליצירת החיים שלהן. כל פישען היה שסמכו עליך, שבטחו בך, שהיה בהן הרצון
      ליצור את החיים הבלתי רגילים עליהם דיברת, שרצו לקבל עזרה
      ואהבה.

      כך שלא משנה אם תשב בכלא או לא.

      אך כן משנה העובדה שכולם
      ידעו שאיבדת שליטה על עצמך, שאתה לא יותר ממפלצת, בתחפושת של אב
      דואג, מחבק מלטף, המנצל הזדמנות של חשיפת כל החולשות של בנות בסדנה, על
      מנת להגיע לניצול פושע, לשליחת ידיים, להפיכת כל עולם המושגים של מהו
      מין, ומהי אהבה – עד שקיבלת את מבוקשך – מציצת איבר המין שלך וחדירה
      לתוך גופן….

      כן משנה שבנות יצליחו לקלוט מה קרה להן
      איתך, שיתחילו להרים ראש ולהפסיק להתבייש שנתנו בך אמון-
      שהן יעידו
      על מעשיך הנוראיים, שכככוווולללםםם ידעו מה עוללת, איך
      חיללת,
      איך ריסקת נפשות של בנות שבאו רק לשפר וליצור חיים.

      כן משנה
      שאותן בנות ידעו שיש עם מי לדבר. יש המווון בנות שנפגעו
      ומדברות
      זו עם זו. מבינות בדיוק איך נפלו תחת ידיך הנוטפות ארס, בנות

      הלומדות איך לא ליפול שוב. הלומדות שזו ההזדמנות שלהן לגדול.

      בנות, כל מי שמתחברת לדברים, שחוותה אותם על בשרה, אם חיים כבר התחיל

      לשלוח לך מיילים אוהבים , הודעות לנייד, אם הוא מאמן אותך אישית
      במשך
      שעות אחרי הסדנה ,נוגע בך פה ושם – היזהרי! כי סומנת! אל
      תישארי עם
      הכאב הבלבול והבושה לבד. פני לעזרה – למרכז לסיוע לנפגעות
      אונס, או
      למטפל, לפסיכולוג. אל תישארי עם הבושה ועם תחושת ההרס
      והקורבן, יש מה
      לעשות, ניתן לצאת מהגהנום וליצור חיים אחרים , חיי
      אמת ואהבה. קיבלת
      המון תובנות נכונות בסדנה. נותר רק לעשות סדר
      ולנקות את כל הזיהום
      שקיים בגוף, לנקות אותו ולהתחיל
      מהתחלה…..

      ומבחינת החוק המעוות במדינתנו- מאחר והבנות עשו את המעשים
      ב"הסכמה", והחוק עדיין לא הסדיר את יחסי מאומן – מאומן כיחסי מרות
      וסמכות, כשם שהגדיר ביחסי מטופל –מטפל, חיים יכול לצאת מזה . אך הוא
      ייעצר וייחקר אם יגישו עוד
      בנות תלונה, אפילו רק על הטרדה מינית,כדי
      שיוכלו להוכיח שהייתה פה
      שיטה. ואולי אז יוכלו לעצור
      אותו.

      חיים רימה את כולנו כי הוא לא סיפר לאף אחד על כל מעשיו אלו.

      בינתיים כל מה שנותר הוא לא לשלוח לסדנה יותר אנשים!!!

      ולבדוק טוב טוב עם כל מכרינו, האם יש אפשרות שיש עוד נפגעות שחיות עם
      הכאב הזה בבטן ולא יודעות עם מי לדבר- ולעזור להן לשקם את חייהן.

      זה מה שנקרא לעשות הבדל בחיים של אנשים.

    • של ברמן  On 18 במאי 2007 at 14:26

      -מה קורה לכם אנשים? אתם ילדים או אנשים בוגרים? ומה קרה לכל הפמיניסטיות? גם אתם הופכות לעלה נידף מכמה מילים חלקלקות של גבר כריזמטי ואחרי זה רצות בוכות לאמא כשאתן מגלות שהוא שכב עם עוד מישהי חוץ מכן וגם – ישמור אלוהים – שיקר לכן!
      תתבגרו, תתעוררו ותזכרו שכל הפילוסופיה המערבית כולה נולדה ככלי לפיתוי נערים צעירים (ע"ע סוקרטס), ואז אולי לא תהיו מאוכזבים ומזועזעים כל כך כל הזמן. ברוכות הבאות לעולם האמיתי.

    • א  On 19 במאי 2007 at 19:34

      מורה אמיתי חי בהתאם למה שהוא מלמד.

    • נוני  On 28 ביוני 2007 at 18:29

      מצאתי את זה לאחרונה, שווה בדיקה.
      http://www.silkentiger.com/public/general.html

    %d בלוגרים אהבו את זה: