מסתבר שזו להקת הרוק הטובה ביותר בעולם

חזרתי מברצלונה אמש בפנים סמוקות וחולצה של גרופיות שמסרבת לרדת במקלחת, כשהמוח שלי ריק מכל דבר מלבד השירים של Mana, הלהקה האהובה עלי בעולם שאני רואה לראשונה מאז 1997,  כש-clavado en un bar שלהם הושמע בטלוויזיה המכסיקנית בזמן שהמתנתי לאוטובוס באיזה גסטהאוס והתאהבתי משמיעה ראשונה. באותם זמנים לא ידעתי מספיק ספרדית אפילו כדי להבין את כל המילים שלהם אבל לא היה בכך כל צורך. למאנה יש המון מעריצים שלא יודעים מילה בספרדית אבל שרים את כל מילות השירים שלהם בהופעות, ככה כמו יצפאן. אחרי הכול, זוהי הלהקה ששברה את מחסום השפה ברוק העולמי; היא לא נתנה שיכניסו אותה לנישת הרוק הלטיני ושכל מני מפיקים אמריקאיים מפוצצים בכסף יזיזו אותה מהסגנון המיוחד שלה המושפע מהביטלס, פוליס ולד זפלין עם נגיעות לטיניות. בסוף היא הראתה לכולם, כבשה את העולם, מכרה עשרות מיליוני תקליטים, ה-MTV Unplugged שלה הפך לאחד מרבי המכר של ערוץ המוסיקה, היא קטפה כמה וכמה פרסי גראמי ומילאה את המדיסון סקוור גרדן ואצטדיונים רבים אחרים מבלי לשיר מילה באנגלית. 

איך זה קרה? אותנטיות, שמחת חיים, נגנים עוצרי נשימה, הקול המדהים של פרננדו המכונה פ'ר, המוסיקה המגוונת שמתאהבים בה בשמיעה ראשונה והיכולת להתחדש כל הזמן. הלהקה שקיימת בגלגולים שונים מראשית שנות ה-80 כבר כל כך אהובה ומבוססת כיום, שהיא יכולה להרשות לעצמם להעמיד תנאים ולהשתמש במפרסמים כמו ספרינט או אורנג' לסיבוב ההופעות העולמי. הם מאד מעורבים בבעיות איכות סביבה ועוני והם לא מהכוכבים שמכסת"חים עם זה, הם מכסיקנים מעיירות קטנות שחיו את הדברים על בשרם. המפרסם היחיד שהם מפרגנים לו בטירוף זה קורונה, שותים בירה על הבמה במקום מים, גאווה מכסיקנית שכזו.

ראיתי קצת קטעים מהופעות ביו טיוב אבל שום דבר לא הכין אותי להופעה בברצלונה. פלאו סאן ג'ורדי שנבנה עבור המשחקים האולימפיים היה מלא עד אפס מקום כאשר הכרטיסים להופעה אזלו כבר 3 חודשים קודם לכן, כמו ברוב ההופעות של מאנה, ומי שהיה מוכן לשלם פי 3 ו-4 מהמחיר קיבל כניסה לא מסומנת לרחבה להידחף אל עבר הבמה כפי יכולתו. הייתי כבר בהופעות רוק ענקיות כולל אירוסמית' בארה"ב, אבל דבר כזה עוד לא ראיתי. לא היה צורך בכלל בחימום, הקהל הגיע חם ופצח בשאגות בכל פעם שרוח הניעה את המסך. השואו הפתיע אותי, פירוטכניקה, מולטימדיה, אינטראקציה עם הקהל… כ-50,000 איש באצטדיון צרחו את המילים לכל השירים ופ'ר ידע להשתמש בהם כליווי, זו הייתה חוויה אנתרופולוגית, להקת רוק אמיתית שלא צריך בכלל להכיר לפני כן כדי ליפול לרגליה בהופעה; כמו להיות במשחק של בארסה בקמפ נואו ולגלות שאת בעננים מבלי לאהוב בכלל כדורגל. אז תארו לכם אותי, שאוהבת את מאנה כמו שלא אהבתי מוסיקה מעודי. 

כן, היו לי פוסטרים של מייקל ג'קסון בגיל 12 בחדר ויש הרבה מוסיקה שעושה לי טוב, אבל מאנה היא כמו אהבה אמיתית, מעולם לא הרגשתי כלפי אף גורם מוסיקלי את כל מה שמאנה מצליחה לעורר אצלי ואני לא מאמינה שלאחר עשר שנים כאלה, שלשום הייתה הפעם הראשונה שהצלחתי להגיע לראות אותם. הגעתי במיוחד, כחלק מטיול יומולדת עם אימא שלי, שעבורה כלל הופעת שיא עם הלהקה הנערצת עליה וצילמתי מספיק חומרים לסרט דוקומנטרי על חמשת הימים האחרונים של מסע הרוק עם אמא בין פריז לברצלונה. זה עוד יגיע. אבל רציתי קודם כל לשפוך את העניין הזה עם מאנה, כי האורגזמה הפנימית שלי עוד נמשכת ואני לא יכולה לחשוב על שום דבר אחר עדיין. 

יצרתי קשר מבעוד מועד עם מיגל, יו"ר מועדון מעריצי מאנה בספרד ומתאם מועדוני המעריצים של אירופה והוא דאג להבריח אותי אל מאחורי הקלעים אחרי ההופעה אבל המכסימום שהוא הצליח זה להפגיש אותי עם חואן, הבאסיסט הביישן והשתקן של הלהקה. לא הרגשתי כלום. בכל זאת, אני כבר בת 35 עוד מעט, זה לא שאני אתלה על צווארו בוכה רק כי הוא מנגן ב"מאנה". רציתי באמת לדבר עם אחד מחברי הלהקה היותר תקשורתיים, לספר לו שאוהבים אותו גם כאן אצלנו, כל מי שטייל בדרום אמריקה יודע. ושאני רוצה שהם יבואו לכאן, כי אני לא יכולה לקנות כרטיס טיסה לאמריקה כל שנה ונפתח לי התיאבון. מיגל הציע לי לעזור לי להקים בישראל מועדון מעריצים רשמי  ולהביא את מאנה לכאן לרבות מפגש עם המעריצים ואני ממש רוצה להירתם למשימה הזו.

אני יודעת שיש הרבה שאוהבים ומכירים אותם מטיולים, מהשיר שהם כתבו וביצעו עם סנטנה ומקיקה סמואל שמשמיע אותם לפעמים ב"רדיוס" למרות שזה במסגרת הנישה הלטינית שהם מזמן כבר חרגו מגבולותיה. אבל אני מתביישת בפרובינציאליות שלנו. בזה שתחנות הרדיו שלנו מתעלמות מלהקה כל כך פופולארית בעולם מתוך איזו יהירות גלגל"צית זחוחה, אני מתביישת שלהקה שממלאה אצטדיונים אולימפיים ברחבי העולם לא מקבלת כאן מספיק חשיפה כדי להגיע לפארק הירקון ואני חושבת שכבר עשר שנים הם לא הופיעו במקום זעיר כמו הבארבי או הזאפה, אין שם מקום בכלל לציוד שלהם, הם רגילים לעבוד עם עשרות אלפים.

אבל הכי כיף היה לגלות שאני לא לבד, שזה לא משהו ביזארי מה שקורה לי. המעריצים מאיטליה ומהולנד סיפרו לי סיפורים דומים של התאהבות משמיעה ראשונה בטיולים בדרום אמריקה מבלי להבין מילה. ולמחרת בשדה התעופה, עם שעתיים שינה בקושי וראש סחרחר מכל הקורונות בהן פונקו המעריצים מאחורי הקלעים, הסלקטור של אל-על מזהה את החולצה ומספר לי בהתלהבות שגם הוא היה שם אתמול. ראיתי בזה רמז לכך שמועדון המעריצים הישראלי חייב לצאת לדרך. גם אתם מוזמנים ובקרוב אפרסם כאן את פרטי הקמתו בין אם באתר או בפורום או שניהם.

מי שעוד לא מכיר מוזמן להתאהב ובבקשה ספרו לי מה אתם חשים כלפיהם. באתר הלהקה תמצאו לקט קליפים שאפשר גם להוריד למחשבכם בפורמט קוויקטיים. ההמלצות האישיות שלי הן: labios compartidos הלהיט הקליט מהאלבום החדש, mariposa traicionera מ-2002, eres mi religion המופלא שמומלץ גם בגרסת ההופעה החיה כדואט עם zucchero ביו טיוב, ובסוף הדף בחלק מתוך ה-MTV unplugged חובה חובה לצפות ב-en el muelle de san blas (לינק מקביל ביו טיוב שמופיע גם בראשית הפוסט) ו-rayando el sol (לינק מקביל ביוטיובשנחשבים לקלאסיקות ולבלדות הרוק האהובות ביותר, כאן ההתאהבות מובטחת. את clavado en un bar שמייצג את הסגנון הרוקיסטי והשיר שגרם לי להתאהב לראשונה עדיף גם לראות בגרסת ההופעה שלינקקתי גם למעלה. לחובבי רוק עם משמעות חברתית לכו אחורה יותר ל-donde jugaran los ninios, ובכלל, הכל שווה.

מודעות פרסומת
Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • NADA  On 30 ביוני 2007 at 17:01

    אם זו להקת הרוק הטובה ביותר בעולם. מצבך בכי רע. זה כמו שתייר הולנדי יפרסם שהוא היה בהופעה של להקהת הרוק הכי טובה בעולם וישים קליפ של אתניקס. אבוי לנו.

    אם חשקה נפשך במוזיקת רוק ספרדית ברמה קצת יותר מוצלחת ומעמיקה מהשמאלץ של MANA, תקשיבי ל-Los Planetas ל- Soda Stereo אפילו תקשיבי לSerrat כל דבר עדיף מהבולודוס האלו…

  • כרמל  On 30 ביוני 2007 at 23:51

    אבל זה לא ישנה את העובדה שמאנה מדהימים ועושים לי את זה ומסתבר שאני לא לבד. שמאלץ? ממש לא.

  • אטאלנטה  On 5 ביולי 2007 at 13:57

    כל הדרך לאקס הארגנטינאי שלי 🙂

  • כרמל  On 20 ביולי 2007 at 12:28

    אני לא חוקרת כלום וזה הבלוג שלי וכמובן שזו דעתי ואהבתי האישית, מי בכלל דיבר על פינק פלויד? חוצמזה הלהקה היא מכסיקנית. ובכלל, אתה מודע לזה שהעולם לא חייב להסכים איתך? רק בודקת.

  • עותי  On 30 בספטמבר 2007 at 11:03

    הקשבתי לאחד הלינקים, וזה נשמע חמוד מאד.
    זה מזכיר לי שאחי הקטן, הגיטריסט של חם ומחמם הירושלמית
    נכנס יום אחד הביתה וראה אותי שר בקולי קולות עם הופעה החיה של רמי וריטה ושאל אותי ברחמים –
    "איך אתה לא מת מהרעלת סוכר מכל הדבש הזה"
    אבל כזה אני… זאת המוזיקה שאני מחבב…

    בקיצור, רוק רך נעים לשמיעה וקל לעיכול
    לא משהו שהייתי נלחם כדי להביא לארץ…

  • ביל  On 21 בינואר 2008 at 19:57

    אני הכרתי את סליפקנוט ששרים רוק כבד מגיל ארבע כבר אהבתי רוק כבד ואני גם עכשיו אוהב חבר שלי אוהב היפ הופ אבל זו סתם מוזיקה משעממת את כל העולם…….

  • דולאריק  On 14 במאי 2008 at 13:01

    היי אשמח להצטרף להופעה חיה שלהם
    אם יש משהו קרוב
    אני הכרתי אותם דרך חברה ארגנטינאית לשעבר
    וטעמתי אותם דרך ומאד נהניתי

    כתבי לי למייל

    אריק

%d בלוגרים אהבו את זה: