דברי ימי הרשת פרק ד': הסיפור הבלעדי מאחורי המצאת ה-ICQ

לחלק א': הפעם הראשונה שלי עם האינטרנט

לחלק ב': אהבה סינכרונית בשחור-לבן

לחלק ג': האינטרנט מוליד עבורי קריירה וגם את הניו אייג'
 
השנה הייתה 1995 כמדומני. אני בשנה ג' באוניברסיטה, האינטרנט קצת (אבל רק קצת) יותר נפוץ במחוזותינו ואני כבר גולשת מהבית ומבלה את רוב לילותיי בצ'טים ב-IRC. ב- dial up כמובן. חיבור DSL "מהיר" היה נחלת מעטים רק כשנתיים אחר כך, לדעתי. גם תוכנות החיבור היו רבות ומסובכות, אני עדיין זוכרת את הצפצופים המעצבנים של תוכנת ה-trumpet winsock האוניברסיטאית ואת הניתוקים הפתאומיים והמרובים של הקו. ראיתי בטלוויזיה שביל גייטס הצהיר שהאינטרנט הוא אופנה חולפת, אך תוך זמן קצר חזר בו ומיקרוסופט נכנסה באגרסיביות לעניין. אמנם האקספלורר שלה הרג את נטסקייפ, אך יש להודות שהחיבור לאינטרנט הפך נפוץ, עמיד, פשוט ונגיש באמת רק כשמיקרוסופט דחפו את האף לרשת ושמו חייגנים על מערכת ההפעלה.

אני רוצה לספר היום סיפור שלא סופר מעולם, סקופ ייחודי ובלעדי שהוא הסיפור האמיתי מאחורי המצאת ה-ICQ ועולם המסרים המיידיים. הח'ברה של ה-IRC היו ח'ברה נפלאים שנפגשו לא מעט במציאות ונוצרו ביניהם קשרים מסוגים שונים. רבים מהם הגיעו בשנים שאחר כך לעמדות מפתח בעולם ההייטק והתקשורת בישראל ובעולם, והיה כיף לספר שהם גדלו איתנו בערוץ "ישראל" (ואחר כך ב"סקס עברי") בדאלנט. אחד האנשים שהסתובבו בינינו באותם ימים היה אריק ורדי, בנו של יוסי ורדי ואחד מממציאי ה-ICQ. את אריק הכרתי דרך נעמי המכונה Robin, שהייתה לדיווה של הצ'טים וירשה את מקומה של רוני לאחר שזו נצמדה ליואב, כפי שסופר בפרק ב'. 

אריק, כמו רוב הבנים בערוץ, היה דלוק על נעמי והם יצאו כמה פעמים בלבד. אני זוכרת בבירור את היום שבו הם באו לבקר אותי יחד בירושלים ונדמה לי שעלינו לקבר של רבין. נעמי סיפרה לי שאריק עובד על תוכנת צ'ט אישית שעולה איך שאת נכנסת למחשב ואת יכולה לדבר עם חברים מסוימים שלך עוד לפני שאת נכנסת ל-IRC. אני זוכרת שלא הבנתי ושאלתי: אם אפשר להיכנס ל-IRC כשרוצים לדבר עם הח'ברה, אז למה אני צריכה עוד תוכנה שתעלה לפני כן?  ואז נעמי סיפרה לי בסוד, שאריק אמר לה, שהרעיון לתוכנה הזו בא לו בגללה. שהוא היה מחכה לה הרבה זמן בערוץ והוא רצה לדעת שהיא אונליין איך שהיא פותחת את המחשב ולדבר איתה לפני כולם, לפני שהיא בוחרת להיכנס לערוץ, אז הוא התחיל לחשוב איך עושים את זה ושייתכן שהרבה אנשים ירצו דבר דומה; שיש אנשים שתרצה לחפש אותם עוד לפני שהם ירצו שתמצא אותם. I seek you. ICQ

כן, חברים. כך הומצא תחום המסרים המיידיים, בגלל ייצר התחרות של מנגנון החיזור הגברי, דהיינו הקראש של אריק ורדי על נעמי. כמה שנים אחר כך, ICQ כבר נמכרה ל-AOL ואריק המולטי מיליונר הטרי עבד מלופט בניו יורק, כשידיד אחר שלנו מהערוץ, במקרה אקס של אותה נעמי, עבר לשנה לניו יורק ועבד בחברה גם כן ובאתי לבקר אותו בעבודה. היה זה במרחק של שנתיים או שלוש בלבד מהפעם האחרונה שנפגשנו אבל על אריק ועל עולם האינטרנט עברו מאז תהפוכות מטורפות שוות ערך לעשר שנים. נראיתי לו קצת מוכרת והוא זכר במעורפל מי זאת נעמי. כשסיפרתי לו על הסיבה בגללה הוא הגה את רעיון ה-ICQ הוא חכך במוחו ואמר שהוא בכנות לא זוכר את הקטע הזה וגם לא ממש זוכר את הרגע שבו הרעיון נרקם בבירור. ההייתה זו אסטרטגיית חיזור מקומית שהתנדפה או סיפור אמיתי שנשכח ונקבר תחת המאורעות המסעירים שאחר כך? ואולי זו דווקא נעמי שהזתה את כל העניין מהמקום של המחוזרת?

בכל מקרה, לנעמי היה את אחד ממספרי האייסיקיו הראשונים עוד בשלב הבטא כשהם צרפו רק חברים קרובים ומשפחה והיא הזמינה אותי להתנסות גם כן. כמעט הייתי ממשתמשי האייסיקיו הראשונים עם מספר היסטורי אבל לא הצלחתי להתקין את התוכנה. מסתבר שהיא לא תמכה בחלונות 3.11 ואני סירבתי בתוקף לשדרג לחלונות 95 החדשנית והלא יציבה עם האקספלורר של מיקרוסופט מתוך איזה שהוא פחד לאבד את העולם הישן. הצטרפתי לאייסיקיו רק שנים אחר כך כשהוא כבר היה מאד פופולארי ויש לי מספר "ענתיקה" של שש ספרות. היום אני כמובן לא משתמשת, זה סיפור של ילדים עם עולם תרבותי אחר לגמרי, שבו הזמינות המתמדת היא מובנת מאליה. 

אני דווקא מתגעגעת להמתנה הזו בתוך ערוץ של צ'ט, לחברה שתבחר להגיע לדבר איתי ואשמח לקראתה. אגלה לכם סוד: אני לא משתמשת בתוכנות מסרים מיידיים. מפחיד אותי המצב הזה של לראות את החברים שלי מחוברים כל היום ולא לדבר איתם, להתרגל להתעלם מהם ולפספס את חדוות המפגש והפרידה, ה"רצוא ושוב". אריק, מה עשית לנו? ואתה אפילו לא זוכר את הבחורה שבגללה… מעניין איפה היא היום. שמעתי שהתחתנה עם אחד מכתבי המחשבים הוותיקים של "ידיעות אחרונות" שגם הוא נעלם מהשטח. איפה אתם, אילן ונעמי, אי שם ברשת?

בפרק הבא נמשיך להתקדם דרך ציר רומנטי ואעסוק כפי שהבטחתי באחורי הקלעים של תמיכת משתמשים בחברות האינטרנט ובסיפורו של אתר ההיכרויות הראשון ברשת הישראלית.

 

נ.ב היום הוא יום הבלוגים. הנה פוסט ההמלצות שלי.

מודעות פרסומת
Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • בעז קפסוטו  On 31 באוגוסט 2007 at 19:34

    תודה על ההפניות

  • ריקי  On 31 באוגוסט 2007 at 20:51

    במקרה אני מכירה את אילן ונעמי. אילן ונעמי גטניו, הוא פרש מתפוז לעיתון של אדלסון, והיא הפכה לדולה, יש לה גם מרכז מצליח לדולות ואתר משלה. doula.co.il
    ניהלה במשך כמה שנים את פורום הריון אצלי.
    מאוד שעשע אותי לגלות בסוף שמדובר בה, כי אצלי היא נתפסת כאמא ותומכת לידה. תודה

  • כרמל  On 31 באוגוסט 2007 at 20:55

    מכל המקצועות בעולם זה הדבר האחרון שהייתי חושבת עליו, לתפוס את נעמי כאימא ולידה וכאלה. מה, רק אני לא השתניתי?? עכשיו אני הולכת לכתוב לה. תודה 🙂

  • עומר לביב  On 1 בספטמבר 2007 at 0:32

    כרמל, יש לסיפור שלך גם חלק מקדים (אני מדבר על השנים 2003-2004).
    באותן שנים אריק ורדי עבד בנתב"ג כראש צוות בודקים. מערכת סידור העבודה שלנו באותם ימים הייתה אמנם ממוחשבת מאוד אבל פרימיטיבית בטרוף . אריק הציע למי שהיה באותם ימים אחראי על כוח האדם באגף הבודקים שהוא (אריק) יכתוב תוכנה חכמה יותר שתבצע הקצאת משאבים באופן מיטבי. מנהל כוח האדם, איש אימפולסיבי, "זרק " אותו מהמשרד (מה הפלא? אריק היה "שלומפר" זרוק, ללא השכלה פורמאלית כולל בגרות). אריק כל כך נעלב שזה היה פקטור משמעותי מאוד מבחינתו בהחלטה לעזוב את מקום העבודה.
    לפני מספר שנים שמעתי מאבא שלו (יוסי ורדי) שבעקבות ההתפטרות הוא החליט לממן לאריק ולשאר את הנסיעה שלהם והשהות שלהם בארה"ב במסגרת הקמת השרת הראשון של ICQ. יש להניח ששניהם לא הטחרטו על כך עד היום.

    עומר

  • עומר לביב  On 1 בספטמבר 2007 at 0:35

    וחוץ מזה – מאיפה באה טעות הכתיב הנוראית הזו? אני מקווה שהשעה תשמש כתירוץ!

  • כרמל  On 1 בספטמבר 2007 at 0:44

    מה לגבי השנים? אני מניחה שהתכוונת ל-93-94 :)))

%d בלוגרים אהבו את זה: