תחיית החבובות באוויר הנקי

רוני מספר לי כבר כמה זמן על ה-puppet folk revival, שלושה מפעילי בובות ומוזיקאים ישראלים דוברי אנגלית שפת-אם, שעושים מופעי רחוב מרתקים בסופ"שים בשדרות רוטשילד ובנחלת בנימין. השלושה מפעילים להקת חבובות מרובת דמויות (כולל קרמיט!) ושרים עיבודים מצויינים של לד זפלין, ג'ניס ג'ופלין, דיוויד בואי, בוב דילן, ביטלס, ארתה פרנקלין ורבים אחרים – המותאמים לגיטרה ומלודיקה בלבד. חשבתי בתחילה שזה קטע חביב ויהיה נחמד לקפוץ להופעת ערב שלהם באיזה בר, אבל הופתעתי מעבר לכל ציפיה אפשרית.

הח'ברה האלה כשרוניים בצורה בלתי רגילה, ההופעה מקורית כל כך ומקצועית לפי כל סטנדרט בינלאומי (מוזיקלי והפעלת-בובותי), אחרי חמש דקות שוכחים שיש שם בני אדם מאחורי הלהקה החבובית המגניבה הזו, הכל באנגלית והכל נורא מצחיק ואיכותי. שעה וחצי לא נמחק לי החיוך מהפרצוף. התאהבתי ב-lefty הבובה עם השיער הירוק וההבעות הכי מגניבות, קשה להוריד ממנו את העיניים כל ההופעה.

נראה שהופעות הרחוב וקטעי הוידיאו ברשת הם כאין וכאפס לעומת הופעת הערב, שבאמת עשתה לי את זה. לחבובות האלו יש מעריצה חדשה. לכו לראות אותם בהופעת ערב. פרטים באתר.

div>

For What Its Worth
Uploaded by pfrband

* אפרופו חבובות, אני מתה לראות את אווניו קיו בגרסא הישראלית אבל אין כרטיסים עד אמצע ינואר. לפי העיבוד שלהם ל"The Internet is for Porn" נראה שנעשתה שם עבודה ברמה.  

 

* איזה כיף זה לצאת להופעות ולברים לאחרונה. אף אחד לא מעשן. זה לא יאמן. המדינה הזו מפתיעה אותי לפעמים. אמרו שאף אחד לא יאכוף את החוק וכולם יצפצפו וימשיכו כרגיל, אבל נראה שאנשים, כולל מעשנים, ממש חיכו לתירוץ כדי לכבות את הסיגריות, לאיזה שהוא לחץ חברתי לגיטימי בכיוון ההפוך. בעלי פאבים (שקלטו שהם מוכרים הרבה יותר אלכוהול כשאין עשן) קפצו על המציאה ותלו שלטי התנצלות על הזזת פינת העישון החוצה. אתמול בסאבליים אף אחד לא עישן, בהופעות ב"בארבי" הפסיקו לעשן, בכל הפאבים שיש בהם קומה שניה שולחים את המעשנים לחנוק את עצמם למעלה וראו זה פלא – כל אוכלוסית הבר יושבת בקומה ראשונה בכיף, הברים שוקקים חיים ואף אחד לא מדליק סיגריה. אני פשוט מאושרת מזה.

מודעות פרסומת
Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • tur  On 29 בנובמבר 2007 at 0:50

    אחלה הופעה, ואחלה אוויר.

  • חזי  On 29 בנובמבר 2007 at 1:23

    נראה לי שהניתוח שלך מדויק – זה כאילו כולם רק חיכו לתירוץ כדי להפסיק עם הסיגריות. במקרה הייתי השבוע במקום שכן עישנו, ולא האמנתי שלא מזמן הסכמתי לסבול כזה דבר.

    והחבובות מוצלחות.

  • אילנה  On 29 בנובמבר 2007 at 7:24

    את מזכירה לי שראיתי אותם בתערוכת הגלובוסים.
    אהבתי וחייכתי.
    אעביר המלצתך הלאה. מגיע להם פירגון.

  • רוני  On 29 בנובמבר 2007 at 7:39

    מכאן נראה שגם זאטוטיי יהנו. הייתכן?

  • כרמל  On 29 בנובמבר 2007 at 10:03

    הופעת הערב היא באמת למבוגרים… 🙂

  • מעשן  On 29 בנובמבר 2007 at 11:45

    מעניין שאני דוקא חוויתי חוויות אחרות לגמרי בפאבים מאז שחוק העישון נכנס לתוקפו.
    הפאבים שאני הייתי בהם היו ריקים לגמרי כשכל באי הפאב יושבים בחוץ ומעשנים.
    …כנראה שכל אחד רואה מה שהוא רוצה

  • כרמל  On 29 בנובמבר 2007 at 12:04

    אני יכולה להגיד לך שבאיזור שלי – מורטי והלן בבן יהודה, או המייט בדיזנגוף, זה חגיגה שגם המעשנים שמחים בה

    שמעתי שיש בעלי פאבים שמתארגנים כנגד החוק. הם פשוט לא נתנו לזה מספיק זמן כדי לקלוט שהם מוכרים יותר אלכוהול כשאי אפשר לעשן. אם הם יקלטו את זה אתה תראה איך הם יתהפכו. אין שום סיבה שאנחנו אל נתרגל במהירות למה שכבר סטנדרט בניו יורק ואירופה. והאיטלקים והאירים עישנו הרבה יותר מאיתנו, תאמין לי.

    העישון הוא הרי קטע חברתי שאנחנו מתמודדים דרכו גם עם בריחה מנוכחות, כמו סמסים או שתיה, משהו להתעסק איתו. אני יכולה להגיד לך שבתור מי שלא שותה ולא מעשנת, זה מאד מאתגר פשוט להיות נוכח בפאב, בלי שום דבר להתעסק איתו. מי שהעישון נמנע ממנו פשוט יתעסק יותר עם שתייה, זה בלתי נמנע וזה יכריע את הצלחת החוק לדעתי.

    בלי קשר נראה לי שיש פאבים שיכריזו על עצמם כמועדוני חברים למעשנים. מה שחשוב זה שהנורמה ג'ין הפאב הכי שווה בתל אביב נשאר בידי הלא מעשנים! 🙂

  • רוני  On 29 בנובמבר 2007 at 13:37
  • לירון  On 29 בנובמבר 2007 at 14:39

    ניכר שאינך מעשנת ולא שותה – ככל ששותים יותר עולה הצורך בסיגריות (אצל מי שמעשן ושותה כמובן) זה בעצם מאוד פשוט – הניקוטין הינו סם מעורר, ואילו אלכוהול הוא דאונר.
    אני יכול לומר מנסיון כי בתקופה שלא עישנתי (ארבעה חודשים) קיבולת האלכוהול שלי ירדה משמעותית והייתי נשפך כבר אחרי שניים שלושה דרינקים – כמות שבד"כ משפיעה עלי מעט מאוד.

  • כרמל  On 29 בנובמבר 2007 at 16:31

    בסך הכל יכול לעזור לגמילה מ-2 סמים מוזרים שלא ברור לי איך הם היו כל כך פופולאריים במאות האחרונות. כל דבר סופו להגמר. אולי בכל הברים בעתיד ימכרו שוקו חם? יאמי

  • לירון  On 29 בנובמבר 2007 at 23:04

    בשיעור הילודה 🙂

  • כרמל  On 30 בנובמבר 2007 at 0:32

    מסמים ומהרבה משתנים אחרים שחשבו שאי אפשר בלעדיהם. אני לא דואגת לגנים החמודים שלנו.

  • חובבן  On 30 בנובמבר 2007 at 9:37

    סמים זה לא דבר מוזר אלה חלק מההיסטוריה האנושית אלפי שנים, וכניראה עשרות אלפי שנים בפרה היסטוריה.
    כדים של בירה נימצאו קבורים בחיפירות מתקופת הפרמידות, ועישון מתואר בציורים פרה היסטורים.

    כניראה ששני המנהגים האלה ישארו הרבה אחרי החוק החדש.

  • כרמל  On 30 בנובמבר 2007 at 17:07

    אבל השימוש בהם היה שונה. לא היתה תרבות פנאי, הדברים היו פונקציונאליים. שאמאנים אוששו מטופלים עם בירה, שתו שוקולד כדי להתחבר לאלים וליין יש תפקיד ספציפי בחגים יהודיים של התעלות ושמחה.

    תרבות הצריכה עשתה מהחומרים הללו סמים והגוף שלנו כבר רגיל אליהם ונמצא בהייפר תמידי. מעולם בהיסטוריה לא הייתה תרבות שצרכה את הדברים הללו כל יום בשביל הכיף!

  • עומר  On 1 בדצמבר 2007 at 12:37

    העישון בחברה הוא לא רק דרך להימנע מנוכחות. הוא גם דרך לנהל בצורה מאוד מעודנת דיאלוג של תשוקה (התענוג האסור, תנועת היניקה, החזקת הסיגריה וכו') בסיטואציה שבה (כמו בכל סיטואציה חברתית כמעט) ביטויים גלויים של תשוקה הם סוג של טאבו.

  • כרמל  On 1 בדצמבר 2007 at 13:55

    אבל מכיוון שזה כבר לא כזה טאבו אולי עדיף שיתחרמנו על הבר מאשר שיאפפו אותנו בעשן.

  • עומר  On 1 בדצמבר 2007 at 18:18

    זהו, שנראה לי שזה עדיין כן כזה טאבו.
    להתחרמן על הבר זה באמת כבר לא כזה טאבו, זו אפילו התנהגות מקובלת וזוכה-לעידוד. אבל היא זוכה לעידוד כהפגנה פומבית של דימוי-של-תשוקה, לא כהבעת תשוקה אותנטית של א/נשים אמיתיים. הבעה אותנטית של תשוקה נשארת קצת טאבואית, בחסות מסך הראווה של "הכל מותר". נדמה לי שמכאן מגיע כוחו החזק של ההרגל לעשן במקומות כמו פאבים ומועדונים: זה ניסיון לגשר על הפער העצום בין הדימוי של חגיגת הוללות דיוניסית המונית, לבין המציאות של המוני א/נשים קפואים ועצורים רגשית-תשוקתית.

  • טלטל  On 1 בדצמבר 2007 at 23:26

    אני רוצה אווניו קיו! מתי הולכים? 🙂

  • כרמל  On 2 בדצמבר 2007 at 0:33

    זה יקר ויש כרטיסים רק לינואר.

  • אוקה  On 12 באפריל 2008 at 14:04

    היציאות לבית קפה באיזה שמונים אחוז רק כי אסור לה לעשן שם…
    זה גם חוסך כסף החוק הזה:) אני ממש שמחה שאוכפים אותו.

%d בלוגרים אהבו את זה: