* בסוף הכתבה: וידיאו בונוס ממפגש אישי עם צ'ופרה בעת ביקורו בארץ.
לפני 15 שנה בערך, כשהתחלתי להתעניין ברוחניות, נפל לידי אחד מרבי המכר של ד"ר דיפאק צ'ופרה, אמריקאי ממוצא הודי, רופא מערבי ואיורוודי במקצועו. אני זוכרת את ההתלהבות שלי מהקישורים המרתקים בין פיזיקת הקוונטים לבריאות הנפש ויצירת מציאות, שנכתבו 20 שנה לפני סרטי ה"בליפ", ומכל אותם רעיונות וססמאות, שכיום אנו מכנים "קלישאות ניו-אייג'", רק בגלל שכבר שמענו אותן מאלף מורים רוחניים באלף צורות שונות. האם צ'ופרה הוא פשוט יצרן הקלישאות הרוחניות המפורסם ביותר בעולם או שמא המסנן והממיר התקשורתי ביותר של רעיונות רוחניים עמוקים עבור ציבורים רחבים?
כיום, צ'ופרה חצה את גיל 60 והוא נראה ומרגיש נהדר, לאחר שחיבר עשרות רבי מכר בנושאי רוחניות ובריאות גוף ונפש, יצר יוזמות עסקיות וחברתיות בינלאומיות בשיתוף פעולה עם קשת של אישים מהדלאי למה ועד מדונה, ונבחר על ידי ה"טיים" לאחת הדמויות המשפיעות של המאה. בשל מעמדו, הפך צ'ופרה למייצג של תרבות הניו אייג' כלפי חוץ ובשנים האחרונות הוא מתרועע עם שועי עולם ומתפלמס עם מדענים ואתאיסטים מפורסמים על תקן סניגור ויחצ"ן של עולם הרוח וערכיו. עם זאת, זרמים רבים בעולם הניו אייג' תוהים עד כמה צ'ופרה מייצג את עולם הרוח ועד כמה הוא מעמיק בו.
צ'ופרה מהווה הדגמה לכך שאין צורך להיות נזיר וגם רכישת פרארי היא ביטוי של שפע שאין להתבייש בו, כך שלא פעם הוטחו כנגדו טענות בדבר פופולריזציה ומסחור של הרוחניות. עם זאת, היכולת ליצור הפשטות קליטות ופופולאריות היא אמנות הנובעת לרוב דווקא מהכרה מעמיקה ותובנה חדה. לכבוד ביקורו של צ'ופרה בארצנו, ממש בימים אלה, הגעתי לראיון עימו במטרה לייצר שיח פנים ניו אייג'י, אחר מזה שהוא מאפשר לעיתונות העולמית; ולהתרשם מיד ראשונה אם יש לו עדיין מה לומר, או שהוא ממחזר את הרעיונות בעטיים הצליח באותו עיתוי חלוצי.
מדיטציה לא פותרת דימום
צ'ופרה נולד והתחנך בהודו בצילם של אב קרדיולוג וסב רופא איורוודי. הוא תמיד רצה להיות סופר אך אביו שכנע אותו ללמוד רפואה. כאשר היגר לארה"ב ב-1970 פצח בקריירה רפואית, היה ראש צוות רפואי בבי"ח ידוע ואף לימד בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בוסטון. הניסיון להפסיק לעשן ולהפחית בצריכת האלכוהול הפגישו אותו עם המהרישי יוגי שיעץ לו להתעניין באיורוודה. פגישה זו שינתה את מסלול חייו של צ'ופרה: הוא הפך לאחד ממנהיגי תנועת המדיטציה הטרנסנדנטלית וכשרונו כסופר סייע בידו להנגיש למערב בפשטות את עקרונות הבריאות והרוח של המזרח. מאוחר יותר עזב צ'ופרה את התנועה לאחר ששמע כי העיתונאי ביל מוייארס מסרב להכליל את רעיונותיו בסדרת טלוויזיה על רפואת הגוף והנפש בשל חברותו ב"כת".
מאז כתב צ'ופרה כ-50 רבי מכר, חלקם רומנים, כאשר 14 מתוכם תורגמו לעברית. בספרו הראשון "creating healing" אשר נכתב ב-1986, מופיעים עיקרי טיעוניו שישובו ויפורטו בצורות שונות בספריו הבאים: התודעה היא בסיס היקום, פיזיקת קוונטים מסבירה את הקשר בין הגוף לנפש ומדיטציה ומודעות הם הבסיס לריפוי. "בריאות מושלמת" מ-1991 מציג את עקרונות הרפואה האיורוודית ואילו הספרים האחרים עוסקים במכלול של שאלות רוחניות ומרשמים כגון "ההצלחה בשבעה חוקים רוחניים" או "כוחם של צרופי מקרים". השפעותיו הרוחניות, לטענתו, הן פילוסופיה הודית עתיקה וכתבי קרישנמורטי.
צ'ופרה הוא אב לבת, מאליקה, ובן, גותהאם, השותפים בחברת מדיה משפחתית מצליחה. גותהאם הולך בדרכו של אביו בתחום הכתיבה, ושניים מספריו אף תורגמו לעברית. ב-1996 הקים צ'ופרה יחד עם שותפו ד"ר דיוויד סימון, את מרכז צ'ופרה לבריאות הגוף והנפש הפועל כיום במספר שלוחות בארה"ב. שיחת הטלפון שלי מוצאת את צ'ופרה בבית מלון בדנבר לאחר יום הוראה ארוך באוניברסיטה המקומית, בנושא אינטגרציה של רפואת המערב והמזרח.
אצלנו בישראל קוראים לרפואת המזרח "רפואה משלימה". כרופא מערבי ואיורוודי, איך אתה רואה את היחסים בין רפואת המערב למזרח?
"שתי הרפואות חשובות, כשלכל אחת יש את התפקידים שלה. רפואת המערב היא טכנית ותפקודית. מדיטציה אינה פתרון לדימום, רגל שבורה ומצבים שכבר התפתחו למצבי חירום. עם זאת, הילינג ומדיטציה מועילים יותר ברבדי העומק של מצבים כרוניים ויציאה של הגוף מאיזון, מחלות כגון סרטן וכדומה. צריך לשלב בין הרפואות על פי ההקשר וסוג הבעיה. רופאים מבינים את זה היום, יש המון דרישה למידע ולמחקר בנושא, שותפי דיוויד סיימון ואני מרצים באוניברסיטאות רבות ומלמדים בבית הספר לרפואה בהרווארד."
עם זאת, קיימת ביקורת חריפה על התפיסות המדעיות שלך מצד פיזיקאים, ביולוגים ורופאים אחרים, יש כאלה שאף קראו לשלול את רשיונך כרופא.
"זה עצוב מאד בעיני שאנשים כאלה, גם המפורסמים שבהם כדוגמת ריצ'ארד דוקינס, בכלל לא מבינים את השדה שלהם כראוי. יש להם תארי פרופסור אבל הם צרי אופקים ושחצנים כלפי אפיסטמולוגיה והם בכלל לא מכירים את מה שהמדע אומר על התודעה! חלוצי הפיזיקאים – הייזנברג, שרודינגר, פלנק, בוהר – כתבו על התודעה ועל תפקידה בעמדת המתבונן בניסוי, הם הבינו את הקשר הזה. לפיזיקאים המודרניים יש ראיה אבסולוטית מדי, באובססיה שלהם לקבל פרס נובל הם הופכים לטכנאים בלבד, צוללים לנבכי החלקיק ומתעלמים מהתמונה הגדולה. פגשתי פיזיקאים זוכי פרס נובל שאמרו לי שהם לא מתעניינים בתודעה ושאי אפשר להבין באמת את התיאוריה של הפיזיקה. כשאמרתי להם שאני מוכן להסביר להם את התיאוריה של הפיזיקה הם ממש התעצבנו."
דמוקרטיה של אלימות
המדע והרוח מבוססים על שתי תפיסות עולם כל כך שונות שאני מתקשה לראות כיצד אתה מחבר ביניהן: איך אפשר לשלב את האמונה שנבראנו בגן עדן עם הראיות שהתפתחנו מדינוזאורים וקופים?
"בריאה ואבולוציה אינן תפיסות סותרות. אני מנסה לטעון שהאבולוציה אינה אקראית. להגיד שהדנ"א נוצר בצורה אקראית בתוך 'המרק הקדמוני' זה כמו להגיד שסופת הוריקן נשבה במגרש גרוטאות ויצרה מטוס סילון. אם החיים התפתחו באקראי ומטרתם היא הישרדות גרידא, לא הייתה לנו שום סיבה להפוך לחכמים כל כך, יכולנו להשאר קופים או צמחים, כישורי ההישרדות שלהם גבוהים יותר. בנוסף, בתהליך האבולוציה יש קפיצות יצירתיות מדהימות שקשה להסביר, כמו המעבר מזוחלים לציפורים. איך אפשר לטעון שכל זה התרחש באקראי? למה רק לבני האדם מותר שיהיו רעיונות מבריקים ולטבע לא?
"רמת האטום מלמדת אותנו על התפתחותנו מעקרון גבוה יותר מחוקיו של דארווין. בין אטומים לא מתקיימת תחרות שבה החזק שורד, כולם שורדים ויש תופעות מרתקות שמרמזות על קשר וסוג של אחדות בין אטומים. גם איינשטיין האמין שיש אלוהות מאחורי העקרונות המדעיים וסטיבן הוקינג שוקל ברצינות תיאוריה זו. הסיבה שבריאה נתפסת כמנוגדת לאבולוציה זה בגלל שטיעוני הבריאה מצויים לרוב בפיהם של אנשי דת וצריך לחלץ את טיעוני התודעה מידי הפוליטיקה הדתית. תפיסות הניו אייג' מתקדמות יותר מהדתות, שיש להן ראיה מוגבלת של הרוח והאל."
אתה מדגים זאת בספר "איך נכיר את אלוהים", שהוא הספר המסקרן והעמוק ביותר שלך לדעתי, שם אתה מציע 7 רמות תפיסה שונות של האלוהות. במה שונה האל הדתי מהאל הניו אייג'י לדעתך?
"הרמה הגבוהה ביותר של תפיסת האלוהות היא כתודעה הגדולה שכולנו ביטויים שלה, וההנחה היא שתפיסת האלוהות של אדם הולכת ומתרחבת. אני אוהב את המסורות המיסטיות של הדתות שמביאות לידי ביטוי את ההתפתחות הזו, השתתפתי גם בכתיבת ספר על תורת הקבלה היהודית והשוויתי אותה למסורות אחרות. אני חושב שהדתות צריכות להתפתח לרמה המיסטית שלהן, להפסיק לחשוב על הבלעדיות שלהן שמדירה הרבה אנשים וקבוצות מתוך הרוחניות בעוד שהתפיסה הניו אייג'ית של רוחניות היא מכלילה ולא מדירה. אבל אני לא חושב שהמצב בהכרח ישתפר בדור הבא, ייתכן שזה רק הופך ליותר גרוע: אנחנו חווים עכשיו שיא של רוע כאשר תפיסת עולם של אלוהות נוקמת ושבטית עושה שימוש ביכולות מודרניות. זה יוצר דמוקרטיזציה של האלימות והטכנולוגיה מאפשרת לשתק ערים שלמות בקלות.
"אני מוצא המון פדרוכסים בטקסטים של דתות שונות. אני חושב שהן עזרו לבני אדם רבים אבל עכשיו הן נחטפו על ידי פרשנים קיצוניים ואנחנו רואים מחלוקות שבטיות אידיוטיות כמעט בכל מקום. אפילו בהינדואיזם יש גל של אלימות וקיצוניות עכשיו, הצמחונות לא עושה אנשים פחות אלימים. אני לא חושב שישו היה נוצרי או שבודהה היה בודהיסטי והדתות הן הבנה מאד מוגבלת של עניין הרוח. העולם הרוחני של הניו אייג' הוא שלב חדש שמאיים על הדתות דווקא בגלל שהוא מצוי מעליהן והראיה שלו רחבה וכוללת יותר."
זה נשמע שאימצת את עולם המושגים של קן וילבר ואנדרו כהן על התפתחות התודעה.
"זו לא טרמינולוגיה אישית שלהם, זו פשוט האמת וזה נמצא בשימוש עוד מאז גרגורי בייטסון. אבל אנדרו ווילבר הם חברים שלי והם בהחלט הדמויות הרציניות ביותר בעולם הניו אייג' כיום, אני מעריץ אותם וחבר טוב שלהם."
לא מאמין בתקשור ומתחמק מגורואים
אתה מחלוצי ההגות בעולם הניו אייג' וכיום יש בו כל כך הרבה שיטות והתמחויות. אתה בדרך כלל מסנגר על הרוח בפני מתנגדיה אבל אף פעם לא שמעתי אותך מבחין בין גישות שונות בעולם הרוח. מה אתה חושב על תופעות ומסרים כמו "הבליפ" או "הסוד", על כלים כמו "העבודה" של ביירון קייטי, על גורואים או תקשור עם מלאכים? האם יש משהו שאתה לא תומך בו, שלדעתך הוא עיוות או תפיסה שגויה של הרוח?
"לכל דבר ושיטה יש משהו להוסיף לאספקט אחד של התודעה והכל חלק מאותה אחדות בעיני. אני לא אוהב את הפשטנות של 'הסוד' – האמנם שפע חומרי הוא הדבר הכי חשוב? – אבל הסרט בכל זאת מוסיף עוד פן להבנת התודעה. אני לא מאמין בעניין הזה של תקשור ורוחות, זה בולשיט, אבל אני מאד סבלני כלפי זה כי אני חושב שהאנשים הללו פותחים את עצמם למקום מרתק בתוכם והקולות הללו קשורים לתודעה הפנימית שלהם. כמו ש-96% מהיקום הוא חומר שחור גם בתודעה שלנו יש תת מודע רחב שכל זה בא מתוכו וזה חלק מאחדותה של התודעה, אני לא מאמין במשהו שהוא חיצוני לזה.
"גם גורואים אני לא כל כך אוהב. בהודו יש כבר יותר מדי גורואים וכשאני מבקר שם אני עסוק בהתחמקות מההזמנות שלהם. כל הגורואים ממחזרים את אותה מנגינה כבר 5000 שנה, משתמשים באותן מטאפורות וסיפורים עתיקים שעבדו בעבר והיו פונקציונאליים לאשראמים ובכפרים הקטנים, אבל עכשיו הגורו עצמו הפך להרגל, אין שם משהו שמרחיב ומפתח את התודעה ויש מאבקי השפעה וכוח בין גורואים. התופעה הזו מטרידה אותי כי מסתבר שהם לא שונים במאום ממוסדות הדת השונים."
אז מה אתה ממליץ לעשות כדי להגיע להארה?
"אין מה לעשות, או שאתה שם או שלא. אנשים לא באמת מתעניינים בהארה אלא בבטחון. רובם מחפשים רוחניות כשהם במשבר, חולי, אבדן או מחסור. אנשים לא מתפתחים בשביל הכיף, יש מעט אנשים שמצויים במסע אותנטי של התפתחות מתוך עניין במסתורין של הקיום. מצד שני, כמו שאמרתי, אין משהו לעשות, אף אחד לא עושה כלום באמת, חשוב להבין את זה, אנחנו מטריקס של מחשבה, אין באמת אדם, יש תודעה אחת גדולה שמתבטאת כבני אדם ברמות תודעות שונות. המודעות, הבחירה, ההתמכרויות – הכל באמצע, בדרגות שונות, אבל זה דבר אחד שמבטא את עצמו דרך כל זה."
זה קצת מבלבל. יש התפתחות אבל בעצם אין ממש מה לעשות לגביה? אז מהי מטרת הספרים וההרצאות שלך בנושא?
"אני כותב בעיקר לעצמי כמו שאדם שר באמבטיה ויש מי שמצטרפים ושרים איתו בעוד אחרים לא מתעניינים. בגלל זה אני גם לא בעניין של לשכנע ולדבר עם קיצוניים ואנשים שלא מעוניינים להקשיב. מצד שני, אני מאד אוהב לחלוק את התובנות שלי ואוהב לראות שזה מעניק השראה לאנשים גם כשהם לא מבינים לעומק ולא יודעים מה לעשות עם זה, כי הם לא שם. לפני חודש פגשתי בשדה התעופה צעיר בן 19 ממוצא אפרו-אמריקאי שקרא לי 'דיפ דיפאק' ועיניו זהרו. שאלתי אותו מה הוא למד מהספרים שלי והוא ענה: אני לא ממש מבין את זה אבל זה מאד עמוק וזה נשמע אמיתי. גם אני הייתי כזה כנער, הקשבתי לקרישנמורטי ולא באמת הבנתי אבל הייתי מרותק וידעתי שיום אחד זה יתבהר.
"אני כותב כי אני ממש אוהב לכתוב, אני כפייתי לגבי כתיבה ואני אוהב לחלוק את התובנות שלי אבל אני לא מאמין שאפשר באמת לעשות משהו עם הספרים שלי כדי להגיע להארה."
אם ככה למה אתה מפרק את זה לכללים ותרגולים פרקטיים?
"זה הרופא שבי, שרגיל לכתוב מרשמים."
כן לישו, לא לבוש
מהו התרגול האישי שלך?
"אני מודט במשך שעתיים ביום, לוקח לעצמי זמן שקט פעם בשבוע, עוסק בתרגול גופני, יצירתיות, כתיבה ולימוד."
אני מניחה שאתה מודע לזה שיש אנשים שמטילים ספק במטרות שלך, בגלל שאתה פופולארי ועשיר, לא מתאים לפרופיל של המורה הרוחני הצנוע, האנונימי, המודט שבחר בהתבודדות בהימאליה…
(צוחק) "זה דימוי מאד רומנטי. אני מתייחס לזה באחד מספרי החדשים שנקרא 'למה אלוהים צוחק?' אני בהחלט חולם לעשות את זה יום אחד, לוותר על הכל, ללכת לחיות בהרים, בהוואי או בפיג'י. בינתיים הפוקוס המרכזי שלי הוא המרכז החדש שאני ממיסדיו, הברית לאנושות החדשה. אני כמעט ולא מעורב יותר בביזנס, עזבתי הכל לשותפים שלי ואני מתמקד ביצירת מסה קריטית של תודעת אחדות על מנת לקדם את השלום. אנחנו משתפים פעולה עם קשת רחבה של ארגונים בינלאומיים ואני מתעניין במיוחד לאמן אנשים למנהיגות בשיתוף פעולה עם האו"ם. אני חושב שפיתוח מנהיגות מלמטה במדינות מתפתחות, מתוך תודעה של אנושיות ואחדות, זה מה שבאמת עושה הבדל בעולם."
זו הפעם ראשונה שאתה מגיע לישראל, נכון? מה אתה חושב ספציפית על היהדות?
"כן, המשפחה שלי כבר ביקרה אצלכם ואני ניסיתי להגיע כמה פעמים אבל זה אף פעם לא הסתדר. אתם, היהודים, עם מבריק. זה מרתק שעם קטן כל כך משפיע כל כך על המדע, האמנויות והתרבות האנושית. ועדיין, הגיע הזמן להמשיך הלאה, לשים את הפוקוס שלנו על כלל בני האדם כאנושות."
מה אתה מתכנן לעשות בארץ מלבד ימי ההרצאות שלך?
"אני מתכוון בעיקר לסייר באתרים המזוהים עם ישו. השתתפתי בעבר בכתיבת תסריט על חייו של הבודהה וכעת אני כותב רומן חדש על חייו של ישו, כך שמדובר בתחקיר."
מי שהביא אותך לארץ הם קבוצת "אנשים ומחשבים" וחברת קואוצ'ינג, זה לא מטריד אותך שההקשר של הביקור שלך הוא מאד עסקי? תמיד הרגשתי שקואוצ'ינג זה שם קוד למי שמתקשים להודות שהם מחפשים משמעות ומתרצים את העיסוק ברוח כאמצעי להשגת יעדים עסקיים.
"אין לי בעיה עם זה. את החיפוש הרוחני שלי התחלתי בגלל רצון להפסיק לעשן, ותראי לאן הגעתי. אני מוכן לדבר עם כל אחד בכל מסגרת. חוץ מהנשיא בוש."
בתום הראיון הקצר נותרתי עם אותן התלבטויות שעימן הגעתי אליו. לצ'ופרה בטחון רב בידיעותיו ולאדם מן הישוב אין מספיק ידע מדעי תיאורטי על מנת להכריע בינו לבין מבקריו. התפיסה הפילוסופית שלו מרשימה אך אין בה כדי להוות מדד מהותי לחיבור פנימי ומעמיק. באשר לקלישאות, ובכן, הן אינן בהכרח סיסמאות ריקות. בדומה לקיטש, הן מהוות תרכיז של אמיתות-יסוד, שהחזרתיות עליהן מקהה את עוצמתן, או שההתרגלות שלנו אליהן הופכת אותן לטריוויאליות. אאלץ להסתפק בקביעה שהיכולת לצבור פופולאריות וליצור שפע חומרי בתחום שיש בו היצע כה רב של מורים ומומחים, מהווים אף הם מדד לגיטימי לערכו של מורה. ולא אנטור לו גם אם יסתבר שכשרונו האמיתי הוא תקשורתי: היכולת להעביר לציבורים רחבים בצורה בהירה, נגישה ומשעשעת, רעיונות רוחניים נפוצים ומוכרים לכולנו. גם זה פן של התודעה הגדולה.
*********
בזמן הראיון הטלפוני עם צ'ופרה טרם ביקורו, ארגנתי בביתי את המפגשים של הסלון האינטגרלי הישראלי. כשגיליתי בזמן הראיון שצ'ופרה אוהד וחבר של הפילוסוף קן וילבר והמורה אנדרו כהן. בחוצפתי, העזתי להזמין אותו לשיחה עם חברי הקבוצה שלנו והבטחתי לגייס גם את מרכז אנדרו כהן המקומי והוא הסכים מיד. אספתי אותו ואת אשתו ריטה במכוניתי מהמלון בו השתכנו ודורון ליבשטיין, מארחו בארץ, ביקש להצטרף (כנראה רצה לשמור על האינטרסים שלו, שצ'ופרה לא יתן משהו שווה בחינם חלילה). תהיתי מדוע האיש שמבקש אלף דולר לשעה כדי לפתוח את הפה עשה זאת עימנו בחינם ובכיף. אולי הוא היה סקרן לראות מי הם האנשים שעוסקים ברעיונות הללו במדינת עולם שלישי מסוכסכת במזה"ת. אבל אני יודעת שכל הצדדים נהנו ואפילו ריטה אשתו טענה שהיתה שיחה וקבוצה אינטליגנטית במיוחד. צ'ופרה ישב איתנו שעה תמימה במרכז EnlighteNext ביפו וניהלנו שיחה מרתקת ברומו של עולם התודעה שתוכלו לקרוא עליה בדיווח של תומר פרסיקו שנכח שם. אני צילמתי חלק ממנה בוידיאו:
אבסולוט כרמל 