אבסולוט כרמל 9 משנה פורמט לטקסט

שלום. הכנת הוידיאו התחילה לקחת קצת יותר זמן ממה שהתכוונתי להקדיש לתחביב הזה אז כרגע ננסה ללכת על פוסט-מגזיני שמשלב כתיבה וקטעי וידיאו בהתאם לצורך. עדיין אין לי חשק לכתוב על חיי או לחלוק תובנות אבל בהחלט יש לי חשק להמליץ, לשתף ולחבר חיבורים שונים. נראה איך נמשיך מפה. הדבר היחיד שבאמת קבוע בבלוג הזה ובחיים, הוא השינוי, לא?

דב לכולנו

דב חנין הוא ראש עיריית ת"א. ומכיוון שמילים יוצרות מציאות, זה כבר קורה. זה כבר קרה. אבל בגלל כל מני פרדוכסים במרחב-זמן ובגלל שהכל כתוב אבל הרשות נתונה, אנחנו עדיין צריכים אותך, כל אחד ואחד מכם, כדי שתשתתפו בתוצאה הזו, שכבר קרתה, כדי שתהיה לה ממשות בחייכם ובחיינו.

FAQ:

למה לי פוליטיקה עכשיו?

כי זה משפיע על התחת ועל הכיס שלך בעיר הזאת ואחרי שחולדאי מכר אותך לאריסון, גאידמק ובעלי הבית שלך, לא יזיק לך בכלל סוציאליסט קיצוני בעירייה.

חד"ש זה לא קצת קיצוני מדי?

ממתי למפלגה יש משמעות מעבר לפלטפורמה לכנסת? הוא רץ מטעם "עיר לכולנו" ולא עם מפלגתו וחוץ מזה, אם יש לך בעיה עם הדיעות שלו על ערבים, על אחת כמה וכמה כדאי לך להעסיק אותו בתל אביב שלא יפריע לחזון א"י השלמה שלך בכנסת.

למה להתאמץ אם כולם בסוף מושחתים ויעשו אותו הדבר?

במקרה הזה הרקע הקומוניסטי הקיצוני משחק לטובתנו. וגם בלי זה חנין הוא אדם טוב וחרוץ, נדיר בנוף בכנסת. יש לי יסוד להאמין שאיתו זה יהיה אחרת, אבל גם אם השנוי לא יהיה משמעותי, עדיין מצווה להעיף את חולדאי משם. דם חדש נקרש לאט יותר.

עזבו, אי אפשר לשנות ולהשפיע, אין לקול שלנו משמעות, למה להתאמץ?

להיפך. בגלל אנשים שחושבים כמוך, אחוז ההצבעה בסיבוב הקודם עמד על 18% בלבד וחולדאי גרף כ-55,000 אלף קולות בלבד כדי לנצח. הם עשויים מאנשים כמוך. וזה פיס אוף קייק. חולדאי מתעלם מהאוכלוסיה הזמנית בת"א שהיא רוב מוחץ.

טוב, אז מה אני צריך לעשות?

אם לא שינית את כתובתך לת"א תגיע לעירייה עד 1.10 עם חוזה שכירות. כדאי לך גם בגלל תו החניה. ואז כבר יזמינו אותך להצביע. הבחירות ב-11.11. מיסטי משהו.

תופינים

מחפשים בסיסים וחומרים איכותיים ובייתיים לפאי או קיש? אני ממליצה על חנות קטנה, מקסימה וזולה יחסית באבן גבירול 5. מלית קרם פטיסייר שמספיקה לכ-9 תחתיות פאי אישיות עולה, למשל, 17 ש"ח בלבד ובסיס גדול לפאי עולה 15 ש"ח. אפשר לקבל גם מחיטה מלאה עם ביצים אורגניות אם מזמינים מראש בטלפון.

הפרה-היסטוריה של האינטרנט

מיזם דיגיטלי חדש ומרהיב על הפרה-היסטוריה של הרשת באדיבות קרן המדע האמריקנית. צפיית חובה.

ספיישל סרטים

* מונגול, 3.5 כוכבים

יופי של שחזור היסטורי, תרבות אקזוטית, סוסים וערבות מונגוליות על המסך. גם הסיפור לא רע, אם כי לא ברור עד כמה הוא נאמן למקור: ג'ינג'יס חאן יוצא שם גבר דור 3 שמאמץ לחיקו מיידית ילדים שאשתו עשתה עם גברים אחרים. אין אמנויות לחימה אבל יש כמה קרבות עם פרצי דם מיותרים. בסך הכל היה נחמד אבל לא נפלנו ויש ימבה חורים מעצבנים בעלילה. מה שמרגיז הוא שהסרט נגמר איפה שלתחושתנו הוא היה צריך להתחיל, קצת כמו "דרום אמריקה על אופנוע" שעסק בצ'ה המוקדם מדי והשאיר אותנו עם רצון להמשיך לגדול איתו לתקופה הצפויה והידועה שלו. יהיה חלק 2?

*יחידת עילית, 4 כוכבים

סרט בריזלאי מהיוצרים של "עיר האלוהים" והרבה יותר טוב ממנו. מי שטענו שהסרט אלים כנראה לא רואים הרבה סרטים. האלימות זניחה, ריאליסטית, לא מצולמת בקלואוז אפ ומרוכזת בחלק קטן של חצי השעה האחרונה. רוב הזמן זה סיפור טוב שמתחבר לנו בנקודה הישראלית דווקא לתסכול הצבאי של לוחמה בשטח בנוי ולחצים מטורפים כשאתה היחיד שמנסה לעשות את הדבר הנכון במערכת רקובה. בשלב מסוים גיבור הסרט מציין שאת יחידת השוטרים שלהם מאמנים אפילו בצורה טובה יותר מחיילי צה"ל. אז אנחנו מטאפורה עכשיו, מה?

רוב הסרט הוא דרמה מעניינת על המתח של קציני היחידה המוסריים השבויים בין המלחמה בסוחרי הסמים לבין הניסיון שלהם לקיים משפחה וללמוד באוניברסיטה, ומתישהו העולמות מתנגשים. נדמה לי שהאצבע המאשימה מופנית בסופו של דבר כנגד ילדי העשירים שמעשנים סמים בשביל הפאן ומתעסקים בפילוסופיה המנותקת מהמציאות, בעודם יוצרים ביקוש חסר אחריות לתופעה הזו.

* הבן של רמבו, 4 כוכבים

"אני והח'ברה" בגרסא הבריטית האלטרנטיבית. סיפור מיוחד על ילד שגדל בקהילה דתית סטייל האמיש (הברת'נים, למהדרין), שאוסרים על שמיעת מוסיקה וצפיה בטלויזיה באופן גורף, ואשר מכיר חבר מופרע בבית הספר שיש לו מצלמת וידיאו והוא צופה אצלו בחלק מתוך "רמבו". הסצנה הבודדה שראה בחייו הותירה בו רושם עמוק והוא מצייר תסריט לסרט שבו הוא הבן של רמבו. השניים מתחילים לצלם את הסרט עבור תחרות סרטי נוער של ה-bbc ואט אט הפרוייקט מתרחב לכל בית הספר וגם לאורח מצרפת שמגיע לבית הספר. הכל קורה בשנות ה-80 ככה שיש קצת זכרונות פאנקיסטיים בסרט, לא שהפריקים של היום שונים מהם בהרבה.

אם תתעלמו מכמה רגעים ילדותיים ותייחסו אותם לדמיונו המתעורר של הילד הדתי, יהיה בידכם סיפור מקורי וכייפי על הקהילות שתומכות בנו רק אם נהיה דומים להן ונוותר על חלומותינו ותשוקתינו היצירתית, לעומת הקהילות שאנו מרכיבים בעצמנו, מאנשים שונים בתכלית ואולי אף דחויים ע"י החברה, שמידותיהם האמיתיות מתגלות באמצעות יצירה ותשוקה משותפת. הסרט נוגע ברגישות בסוגיות של חברות, דחייה ופופולריות בקרב ילדים, ומאד מומלץ לצפיה עם ילדים (אחלה העצמה).

וספר

סופו של מיסטר Y/סקרלט תומס

מכרו לי את זה בתור "הסיפור שאינו נגמר למבוגרים" אבל זה שונה למדי. דוקטורנטית לספרות אנגלית שחוקרת סופר מסתורי מהמאה ה-19 מוצאת ספר נדיר שלו שמספרים שהוא מקולל וכל מי שקרא אותו נעלם. הספר הבדיוני לכאורה נותן מרשם לחומר שבדילול הומיאופתי גבוה הוא מסוגל להניע את תודעתך בין תודעות אחרות ואפשר להיות ממש בגופו של מישהו סטייל "להיות ג'ון מלקוביץ'". אבל במחילת המוחות מסתבר שאת לא לבד… הבונוס האמיתי של הספר הוא כריכת מסע התודעות (שאינו מדלג על חיות, אגב) בפילוסופיה פוסט מודרניסטית של המדע (מזמן לא קראתי ספר פנטסיה שמתחיל בציטוטים של דרידה והיידיגר). הקרדיט היחיד שהיה חסר לי הוא לגרגורי בייטסון שמחקריו על סכיזופרניה במאה שעברה הם שהציעו לראשונה שאלוהים הוא מעין מוח ענק שכל המוחות שלנו שותפים בו. יש בספר כמה רעיונות מקוריים ומשעשעים על דת והוא מומלץ מאד, בייחוד הסיום המרהיב….

דרוש/ה

Gallery\Print workshop needs an office assistant in Jaffa; for contact with overseas and local clients; excellent written English required; possible French and German; knowledge of the contemporary art scene.

flexible – 3 to 4 half days per week.

Please send CV by email

אני שיכור ולא מפראנה, ידידי

ונסיים בקטע וידיאו קצר שהיה אמור לככב במגזין הבא כשעוד חשבתי שהוא יהיה בוידיאו. דיידה הוזמן למסיבת יום ההולדת של סטודיו פראנה יוגה. היו שם באמת אחלה אנשים והייתה מוזיקה נפלאה. זה התרחש באותו גג ביפו ברחוב המרפא 12 על הים, שכולם בקהילה האלטרנטיבית שוכרים אותו לאחרונה לכל ארוע שהוא, וזה די מובן למה. דיידה עדיין סובל מהאנג אובר:

מודעות פרסומת
Both comments and trackbacks are currently closed.
%d בלוגרים אהבו את זה: