קריאת חובה לחרדי המתמודד עם יצרו

כיצד ייתכן שהגבר החילוני הממוצע מתגבר על יצרו בקלות מדי יום מבלי לנסות לשנות את המציאות סביבו, בזמן שהחרדי הממוצע מתפתל ונאבק? יעמוד האדם הדתי שהסגפנות ודיכוי הייצר עזרו לו להתפתח, להפסיק לחוש פיתוי בהדרגה ולהישאר ענייני מול אישה בביקיני!  האם החרדים באמת מעוניינים לקיים את מצוות כיבוש הייצר, או שהם תקועים בעקשנות על אסטרטגיה כושלת שלא בהכרח מובילה אליה?

באוגוסט 2010 התפרסם באחד ממוספי ידיעות אחרונות ראיון עם הרב לייטמן מהמכון לחקר הקבלה. לייטמן טען שמי שלא לומד קבלה לא מתפתח רוחנית מעבר לנפש הבהמית שלו. נשמע הגיוני. אבל בלי להתבלבל, כמה פסקאות אחר כך, כשנשאל מדוע הוא לא מלמד נשים בשיעוריו הפרונטליים, לייטמן ענה שזו הסחת דעת שאינו מעוניין בה כי "במקום להסתכל על הספר אני מסתכל עליהן". לא העיתונאי ולא הרב עצמו עצרו לחשוב לרגע על הקשר בין שתי ההצהרות הללו. מילא העיתונאי שאולי לא ממש יודע מהי הנפש הבהמית של האדם, אבל האם ייתכן שכבוד הרב, המכשיר את תלמידיו להתעלות מעל הנפש הבהמית שלהם ומתהדר בכינוי "מקובל", מודה בקלות ולאחר יד, שהנפש הבהמית שלו שולטת בו, וכי אינו מסוגל לפגוש נשים שמעוניינות ללמוד דבר תורה כתלמידות וכבנות אנוש, אלא רק כאובייקט מיני?

נזכרתי בכתבה הזו השבוע לאור הקיצונות הדתית הגואה בישראל ובייחוד הניסיון לאסור שירת נשים בצבא.  התגובה החילונית לתופעה הזו בדרך כלל מדגישה את האבסורד שבחשיבה הדתית ואת הפגיעה בציבור הנשים, אבל אני חשבתי לעצמי מחשבה מסוג אחר. מחשבה מדהימה למדי, אם חושבים על זה: הגבר החילוני הממוצע נמצא במדרגה רוחנית גבוהה יותר מהרב הדתי המכובד ביותר. זה נורא, זה מפחיד אבל זה נכון כמו ש1+1=2.

תחשבו על זה: הגבר החילוני הממוצע מסוגל בקלות וכלאחר יד לראות אישה כאדם ובמגוון תפקידים חברתיים – אמנית, מורה, תלמידה, ידידה אפלטונית ועוד. יותר מזה, אישה יכולה להופיע בפניו בבגד ים זעיר והוא בהחלט ישים לב, אם הוא סטרייט, אולי אפילו יחווה חרמנות מטורפת ויאבד פעימת לב, אבל הוא מסוגל גם להתאושש מזה תוך מספר שניות, לשוב לעסוק בענייניו ולהתנהג באופן ענייני. או לכל הפחות לשמור את הבלבול (והבולבול) לעצמו ולהמשיך לתפקד מבלי להטריד את האישה הזו או להעיק על סביבתו. עם יד על הלב, כמה רבנים חרדים ותלמידי חכמים יכולים באמת להתגאות ביכולת התרגול היומיומית המדהימה הזו של התעלות על הנפש הבהמית והתגברות מעשית על היצר שלהם?

הפריצות היא לא הנגע, היא החיסון

למרבה האירוניה, הגבר החילוני הממוצע משתמש באווירה המתירנית ובגבולות שנפרצו סביבו ("הפריצות" בלשון החרדית) כדי להתעלות על הנפש הבהמית שלו, בעוד שהגברים הטוענים לקדושה ולמוסריות הגבוהה ביותר, מתנהגים כמו חתול רחוב שראה חתולה מיוחמת, וחושבים שאם כל החתולות יילבשו שביס על התחת זה יעזור לעולם להיות טוב יותר וייחשב להם כהתגברות על יצרם. הייתם רוצים שזה יהיה כל כך פשוט, אבל זה לא. הגבר החילוני הממוצע הוא הוכחה לכך, שהדרך להתגבר על יצרך היא לא על ידי שינוי העולם סביבך והימנעות מחשיפה לאתגר אלא דווקא על ידי קפיצת ראש למים. כן, אותם המים שבהם שוחות בחורות בביקיני. עבודת מידות לא נעשית על ידי בריחה מהתמודדות עם האתגר שהמידה מעמידה (תרתי משמע), אלא על ידי מעבר דרכו. הליכה על הגחלים שלו.

זה קצת מביך שאני, אישה רחמנא ליצלן, נאלצת להסביר עקרון למידה פשוט כל כך לרבנים ולמקובלים המכובדים ביותר. והם בטח לא יאהבו לשמוע שיש להם הרבה מה ללמוד מהגבר החילוני שהם בזים לו ומעיזים לחשוב שרמתו הרוחנית נופלת מהם, באופן גורף. אבל העקרון פשוט: אי אפשר להתגבר על משהו מרחוק, מבלי לעבור דרכו. פיזיקה פשוטה: לא נגעת, לא ידעת.  לעקוף משהו מסביב או לנסות שהוא ייעלם מהעולם עוד לא קידמה אף אחד במילימטר. עבודת המידות היא מעשית וככה בדיוק עושים אותה. אם תהיתם מדוע כל אבותינו בתנ"ך חטאו חטאים איומים בדרך לגדולה, זה בדיוק בגלל זה. בגלל שאין אדם עומד על דברי תורה אלא אם נכשל בהם, כמאמר חז"לנו. נופל וקם ולא נופל באותו הבור שוב. הוא מתחסן נגד הדבר הזה. הפריצות היא לא הנגע, היא החיסון. היא מנגנון הסינון לתלמידי חכמים אמיתיים. מטורף, הא?

אז מכובדיי, אם אתם באמת רוצים להתגבר על החולשה המוזרה הזו שהופכת כל אישה לפיתוי מהלך ומספר התפילות שאתם ממלמלים מדי יום לא משנה את זה, אז כדאי שתסתכלו פנימה במקום החוצה, ותתחילו לפתח דרכים להתמודד עם המציאות שהבורא שם בפניכם, במקום להילחם ברצון הבורא המתבטא בעולם סביבכם או לנסות לברוח ממנו. אם הגבר החילוני הממוצע מסוגל, קל וחומר אתם תצליחו. אני מאמינה בכם.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ד"ר א.  On 29 בנובמבר 2011 at 20:08

    נהדר. אפיץ בספרצוף.
    רחמנא ליצלן – בלי ע'.

  • תומר  On 29 בנובמבר 2011 at 20:10

    נאה דרשת. וכבר אמר ר' אוסקר וויילד שהדרך הבטוחה להתגבר על פיתוי היא להיענות לו. יש בזה חכמה רבה, בעיקר מכיוון שזה מלמד אותנו כמה תוקף ומציאות יש בעצם לתשוקה. אבל אני לא חושב שמי שגדל כחרדי יוכל להזדהות עם כיוון שכזה. עבורו המילים האלה פשוט לא הגיוניות, בהיותו מחונך לאתוס של סגפנות וכיבוש היצר.

  • אפרת  On 29 בנובמבר 2011 at 21:36

    המציגה מפתה אותך לעבודת מידות.

  • אלעד  On 29 בנובמבר 2011 at 22:59

    גאוני!

  • אסא  On 30 בנובמבר 2011 at 0:27

    חדה ומבריקה. רשומה חזקה.

  • גיא  On 30 בנובמבר 2011 at 0:50

    על אף שאני חילוני למהדין, מתעב את השטות הזו של הרבנים והדרך בה הם מנסים להכריח נשים להתכסות בשמיכות כדי לא לפגוע ביכולתם לשלוט על יצרם – נקודת המוצא של המאמר שלך בעייתית.

    את יוצאת מנקודת הנחה, שהגבר החילוני שולט ביצרו, בעוד שרוב מקרי האלימות המינית והאונס, מתבצעים דווקא בקרב החילונים.

    אני לא בטוח כמה הגברים החילוניים יסכימו עם העובדה שאת מציינת, שהם יכולים להסתכל על בחורה בביקיני, להתרגש לכמה שניות ולעבור הלאה". יש כאלו שבהחלט לא עונים להגדרה הזו – ולצערינו הם באמת רבים.

  • Carmel  On 30 בנובמבר 2011 at 1:06

    תודה לכם. תומר – זו בדיוק הבעיה. מטיפים לסגפנות לשם סגפנות ושוכחים שלכל הסיפור הזה יש מטרה. שההלכה והמצוות אמורות לפתח אותך, שהם תרגול של עבודה פנימית ולא חוק שיש לציית לו בעיוורון מתוך פחד. מי שיגיד לי שהוא בכלל לא מתעסק עם הרמה הזו של הטיעון ושהוא רק "ממלא פקודות" לפי הפשט של ההלכה, הוא אידיוט גמור בעיני. אני רוצה לראות דיון מהותי על זה בחדרי חרדים או משהו כזה.

    גיא – בגלל זה כתבתי הגבר החילוני הממוצע. כל אחד מתמודד עם פיתוי מדי יום ורוב הגברים הנורמליים למדו לעבוד עם זה כך או אחרת. אני לא מדברת על הנופלים בפלילים שנותרו ב"נפש הבהמית" בלי קשר לנטייתם הדתית. אם כי אונס קשור הרבה יותר לכוח מאשר למין.

  • שמעלץ  On 30 בנובמבר 2011 at 6:44

    רק תיקון קטן:
    אף אחד לא ניסה לאסור שירת נשים בצבא, אלא רק לאפשר לאלו שדתם לא מסתדרת עם זה לשמור על דתם, ולצאת מאירוע כזה.

    ועוד אגב אחד קטן:
    נראה שפיספסת את עניין הצורך בשמירה על צניעות. הרגלה של אדם לצפייה בפורנוגרפיה היא בדיוק ההפך ממה שההלכה מנסה להשיג: עידון הנפש.
    כל הכבוד לגבר החילוני שמסוגל לשמור על הידיים ליד אישה לבושה בבקיני. נראה לי שזו סגולה שכל גבר נורמטיבי יכול להתהדר בה, כולל אלו החרדיים. כל מי שגדל בחברת בני אדם, כל מי שגדל עם חינוך מינימאלי, חרדי או חילוני, אתאיסטי או אדוק, יוכל לשלוט על עצמו.
    הם לא מסיטים את המבט בגלל שהם מפחדים שלא יוכלו להתאפק. הם מסיטים את המבט, לא שומעים קול שירה, ולא נוגעים לפני החתונה בגלל שהם רוצים לשמור על סף ריגוש נמוך.
    מה הערך המוסף של סף גירוי נמוך? שאלה טובה לפסיכולוגים ומיסטיקנים, אבל המטרה שלהם שונה לחלוטין מזו שאת הצגת, ולכן, אם יותר לי גם לומר – לעניות דעתי, הניתוח שלך שגוי.

  • מאיה  On 30 בנובמבר 2011 at 8:56

    גיא,
    מקרי האונס המובהקים בחברה החרדית מושתקים על פי רוב. יתרה על כך, מאחר ומוצאים שידוך כמעט לכל הגברים, ומאחר והנורמות של הסכמה ואוטונומיה גופנית בנישואין כפי שאנחנו מכירים אותן אינן תקפות ביחסים בין בעל ואישה בחברה החרדית, הרבה מקרים של מין כפוי לא מדווחים כלל כאונס.
    כרמל, אף שאני מסכימה באופן חלקי עם ההגדרה המקינונית של אונס כעניין של אלימות ולא של מין, הדבר תורם משמעותית למיתוס ״האנס בשיחים״ ומעוות את המציאות לפיה רוב מקרי האונס מתבצעים על ידי מישהו מוכר, כעניין של כוח וחרמנות בו זמנית, אי הבנה של גבולות המותר והאסור.
    פוסט נהדר ומעורר מחשבה!

  • ורד  On 30 בנובמבר 2011 at 10:38

    זה מזכיר לי את
    Sexual Assault Prevention Tips Guaranteed to Work!

    http://www.bust.com/eat-me/it-s-spring-break-don-t-get-yourself-raped.html

    קח אחריות על עצמך, במקום להשליך את חוסר השליטה העצמית שלך על אחרים, או ליתר דיוק אחרות.

    וחוץ מזה, איזהו גיבור? הכובש את יצרו. אז שהחרדים יהיו קצת יותר גיבורים, בבקשה.

  • בנטקס  On 30 בנובמבר 2011 at 12:24

    הבעיה היא שהקיצוניים שבהם לא מוכנים לגעת ומעדיפים להסתתר מאחורי וילונות כאלה ואחרים.

  • שמואל קליין  On 30 בנובמבר 2011 at 12:32

    אחלה פוסט, בהחלט מתאר את המציאות העגומה הקיימת בחברה החרידית

  • אלדד  On 30 בנובמבר 2011 at 13:02

    סוף סוף!
    ניסוח מדויק של הטענה שאני מעלה כבר שנים כל פעם שנדרש להתדיין בנושא.
    וזה אגב לא רק ביהדות, האיוולת הזו של הצניעות המזוייפת.

  • חי מיארה  On 30 בנובמבר 2011 at 13:49

    כרמל, אני חלוק עלייך בכמה מובנים. הגישה החרדית היא שנכון לעמוד בניסיון, עם זאת לא ניתן לעמוד בכל ניסיון. לצערי, ברבות השנים הגישה החרדית הופכת להיות יתר הגנתית מפני ניסיונות שלשיטתם לא ניתן לעמוד. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהאמת הבסיסית שגישה זו מעמידה והיא שלא נוכל לעמוד בכל ניסיון. אני חושב שההבדל העיקרי בנושא בין גבר חרדי לחילוני הוא שגבר חילוני מבין שאין לו את הזכות להגיד לאישה כיצד להתלבש, בניגוד לחרדי שחושב (וטועה) שיש לו זכות כזאת. אבל כל אישה צריכה לדעת (ואני חושב שהסיבה לכך היא פחות משמעותית לדיון זה) שכאשר היא מתלבשת עם מחשוף נדיב, שלא תטעה אם היא חושבת שהגבר מסתכל על הפנים היפות שלה, כי כאלה הם גברים.
    אני מאמין שבגבול מסוים את תסכימי עם הגישה החרדית, הרי אני מאמין שרוב האנשים יסכימו כי צריך לאסור על אנשים ללכת עירומים ברחוב (ואגב לא רחוקות השנים בהם משטרי צניעות היו נהוגים במדינות מערביות רבות), ומכאן השאלה למה? מדוע לאסור להתהלך בעירום בפומבי זה נכון בעוד שללכת עם מחשוף זה לא. בכל אופן גם בתוך חילוני גדול נמצא חרדי קטן.
    לסיכום אני לא חושב שמעלתם הרוחנית של גברים חילונים גבוהה מזו של מקבילתם החרדית, אבל בחברה החרדית חוסר צניעות, זילות מינית וכיוב' נחשבים כתופעות שליליות מהם יש להיזהר ומכאן גישתם הקיצונית, אבל לפחות הם מכירים בכך שכאשר אישה מתלבשת בצורה לא צנועה, לא מתייחסים אליה כשווה, אלא מתייחסים אליה כאובייקט מיני. עם זאת, מכאן עד המרחק של אי פרסום נשים, ערבים נפרדים לגברים ונשים וכו' רחוקה היא הפסע (וגם השסע).

  • Carmel  On 30 בנובמבר 2011 at 14:21

    שמעלץ – מה שאתה אומר על הנמכת סף הגירוי מאד תומך בטענה שלי, בעיני. כשאתה ממעט חשיפה למשהו סף הגירוי שלך ביחס אליו מאד נמוך, כל מחשוף יטריד את מנוחתך. לעומת זאת, הגבר החילוני הממוצע מוקף בזה כל כך שסף הגירוי שלו באמת באמת גבוה. כלומר צריך פורנו שווה במיוחד כדי להטריד את מנוחתו באמת. משהו שיתבלט על פני מה שקורה סביבו. אני לא אומרת שזה טוב. זו בעיה אחרת העניין הזה, בעיה של הליכה לקיצונות השניה. אבל הטענה הבסיסית שלי כאן היא שעבודת המידות הזו היא עבודה פנימית, היא בינך לבינך והמציאות החיצונית סביבך היא לא הדבר שאתה אמור לנסות לשנות או להתחמק ממנו, אתה אמור לעבור דרכו וללמוד להשאר עם מה שאתה מאמין גם כשמסביב הכל שונה. זה אידאליזם כמובן… אבל ככה אמור להיות תרגול דתי בעיני.

    חי, בהמשך למה שכתבתי לשמעלץ כאן, הבנתו של הגבר החילוני שהוא לא יכול לשנות את הנשים סביבו גורמת לו לפתח מנגנון פנימי להתמודדות שלו עם מה שקורה סביבו. הגבר החרדי לא מפתח כלום ולא זז במילימטר. אם משהו לא נוח לו הוא מנסה להזיז אותו במקום להזיז את עצמו ביחס אליו, מבפנים. וזה לא תרגול רוחני… זו כפייה דתית.

  • שירה  On 30 בנובמבר 2011 at 14:38

    המסקנה שחשיפה לנשים מחסנת את הגברים מפני כניעה ליצרים לא נראת לי מדוייקת. כמו שחשיפה לפורנו הופכת את הצופים למכורים ייתכן וגם חשיפה לנשים גורמת לגברים לחשוב עליהן באובססיביות ולהקשות עליהם את הריכוז בתחומים אחרים. שמעתי פעם שמחקר טען כי גברים הצופים בחדשות המוגשות על ידי אישה קולטים בעשרות אחוזים פחות מידע מאשר כשהוא מועבר על ידי גבר. אני לא יודעת אם זה נכון, אבל זה שחילונים יודעים להסוות את המחשבות שלהם לא אומר שהם לא חושבים אותן. והבעיה של אותו לייטמן כמו שאני מבינה אותה, זה לא שהוא לא יכול לעצור את עצמו מלנהוג כלפיהן בחוסר כבוד אלא שזה מפריע לו להתרכז. כמו שסביר שהיתה גם עוגת שוקולד מסיחה את דעתו מלימוד. האם זה אומר שהוא רואה באישה אובייקט? נראה לי שכן וכך גם לגבי חילוני שרואה בחורה בביקיני ועדיין מסוגל לדבר איתה, למרות שלחשוב הוא לא מסוגל כל כך בבהירות, בטח שלא להתרכז בלימוד נושאים מורכבים כמו קבלה.

  • נשואה באושר  On 1 בדצמבר 2011 at 11:51

    מאמר מאד צר אופקים ואינו מבין את מהות הצניעות לאשורה. כיבוש היצר אינו עניין של הליכה עיוורת לכל החיים, אלא הוא פשוט אמור להיות מנותב למקום אחד שהוא להעלות על נס את מוסד הנישואים (שהיום מתפורר לנגד עינינו). איש א-ח-ד לאישה א-ח-ת והם היחידים בשביל אחד והשני. היחידים אותם אוהבים כבני זוג, היחידים שנוגעים בהם (בטח בצורה אינטימית), וחברים הכי טובים של אחד והשני. צריך לשאול הפוך, האם הזילות שיש היום כלפי נשים טובה יותר מהרצון הדתי לשמור על מעמדן וכבודן? האם העובדה שגבר לא יכול להתרגש מבחורה אלא אם כן היא ערומה זאת מציאות מתוקנת??? כשחיים כך שסף הגירוי כל כך גבוה, והפיתויים נופלים לחיקך מימין ומשמאל ומזמינים אותך רק לבוא ולקחת… זה לא פלא שמחליפים כל כך הרבה בני זוג ומשתעממים מהר אחד מהשני… זאת בטח לא מעלה רוחנית יותר גבוהה.

  • נתי  On 1 בדצמבר 2011 at 13:54

    כרמל
    השאלה הראשונה פה היא שאלה הלכתית. התורה אסרה עלינו "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם" אדם שחי את זה כל החיים, אין לו את הגבולות בהסתכלותו על נשים, ההסתכלות הזאת בסופו של דבר גורמת למעשה כלשהו להעשות, קטן או גדול ככל שיהיה.
    "עין רואה, לב חומד, וכלי המעשה גומרין"
    נניח שאפשר להסתכל והחילוני הוא באמת "עילוי" שהוא לא מתבלבל ומגמגם בראותו בחורה, (ד"א, הרי אנחנו לא באמת חושבים שהחרדי לא יכול להתאפק ובא לו לנתר על כל פיסת ביקיני שהוא רואה) איך אנחנו ממשיכים פה הלאה, הרי ראה הבחור בחורה(עין רואה) חושב עליה, מהרהר עליה(לב חומד) ואז האדם מגיע למצב שבו אין ערך לדבר, מה שיגרום לו לחיות חיי טהרה פגומים עם אשתו(קל וחומר עם חברתו, זה לא העניין), מה שמאוד חמור ע"פ ההלכה היהודית, ניקח צעד קדימה, אשתו יכולה לאט לאט לרדת לו מהעיניים, למה? כי הוא שם לב כבר כמה וכמה פעמים, שכנראה יש היצע יפה בחוץ. ניקח את זה עוד 5 צעדים קדימה, והנה רוב הזוגות שבגדו בנשותיהם, לא אהבו את גמילות החסדים של הפילגש, או את האוכל המדהים שהן עושות, אלא תאווה. נטו תאווה. ולא אהבה. אולי אחר כך התאהבו, אבל מה שגרם לסדק הזה לקרות זה בדיוק התפיסה הזאת של אפשר לראות מה שרוצים, כמה שרוצים, מתי שרוצים.
    לכן ההלכה באה לשים גדרים.
    לכל פסיק בתורה יש משמעות וטעם, אולי פה האיסור להסתכל בנשים אחרות הוא רצון התורה וההלכה שהמרקם המשפחתי ישמר, אני לא יודע, קטונתי מלדעת.
    אני רק יודע שזאת הלכה ולהכל יש טעם וסיבה.

    ורק הערת אגב, בתור גבר, את אומרת שהאחים שלנו או ה"חילונים" (כמו שאני לא אוהב שקוראים להם)הם עילוי?
    בואי נראה את הנ"ל מקיים את ההלכה, ופורש מאשתו בערך שבועיים בחודש בשל נידתה, ועדיין נשאר נאמן לה.
    זה עילוי:)

    אחלה יום!

  • Carmel  On 1 בדצמבר 2011 at 15:03

    לשירה, נשואה באושר ונתי – מאד מעניין, תודה. ועם חלק אני מסכימה. כלומר, גם אני חושבת שהגבר החילוני הממוצע סובל מהקיצוניות השניה – מרוב שסף הגירוי עולה, מרוב שהוא מחוסן, לפעמים קשה לו לתפקד ביחסים רגילים. פגשתי גברים ששום דבר מלבד פורנו קיצוניי במיוחד לא עושה להם את זה…. – זה הצד השני של המטבע אבל השארתי את זה מחוץ לפוסט כי זה עניין אחר. החרדים עוד רחוקים מלגעת בצד השני של הבעיה. כשמשהו מקצין יש אליו שני סוגי תגובה – להתמכר וללכת בו לאיבוד או להיגמל כי נמאס ממנו. זה כמו לעבוד בחנות שוקולדים. או שאת אוכלת שוקולד כל יום כל היום או שאת כבר לא יכולה לגעת בשוקולד….הרעיון שלי היה שאם מישהו באמת חושב שהוא תלמיד חכם ואיש מוסר גבוה, הוא יעמוד בחנות שוקולדים, אולי יטעם קוביה ויידע – שוקולד זה לא אני. זה בסדר. אבל הוא אף פעם לא ידע את זה באמת אם הוא יפנה את פניו בכל פעם שפותחים עטיפת ממתק.אבל ההלכה לא לוקחת סיכון עם האפשרות השניה, זו המשמעות של איסור. אני מקבלת את זה.
    ונתי לא, לא התכוונתי שכל גבר חילוני הוא עילוי מוסרי. זו התרסה כנגד מי שחושב אוטומאטית שחילוני הוא חסר ערכים, מצוי בנפש הבהמית לפי לייטמן. והנה, זו מידה אחת שבה אני מכירה יותר גברים חילוניים שהשיגו את המדרגה הזו מאשר גברים דתיים או חרדים שבכלל ניסו….
    בקשר לאתגר הנידה – לצערי יש זוגות נשואים שכמעט ולא מקיימים יחסי מין, אולי פעם בחודש. השחיקה מאד גבוהה. תמיד ראיתי את הנידה בתור מנגנון נהדר שעוזר למנוע שחיקה ודווקא להגביר את תדירות יחסי המין.

  • אירה  On 1 בדצמבר 2011 at 16:12

    מעולה!

  • שגיא  On 2 בדצמבר 2011 at 1:36

    אני נוטה לפרש את ההקצנה בתחום הצניעות במגזר הדתי כקשורה מעט מאוד לתחום הרוחניות והרבה מאוד לתחום השליטה.

    ככלל, היהדות, במיוחד בגרסתה החרדית, נראית לי כמו חלום רטוב משותף של קונטרול-פריק מושבע והאמא הפולניה הארכיטיפית.

    לא רק שאתה מוגבל על ידי שלל איסורים והחמרות, אלא שגם הדברים המותרים לך חייבים להתבצע באופן מוגדר ביותר: אתה צריך להתלבש אך ורק ככה ולא אחרת, לאכול רק את המזון הזה שעבר בדיקה על-ידי הרבי הזה ורק במרחק כך-וכך שעות מאכילת מהמזון הזה, ואוי ואבוי לך אם לא תבצע את הטקס הזה בדיוק כך ובדיוק בזמן זה…

    ואת יודעת מה? כאמצעי לשמירת הקהל שלך שבוי, זה עובד יופי. למי יש זמן לשאול שאלות טריוויאליות כגון "האם יש אלוהים, ואם כן למה שהשטויות בהן אני עוסק יומם וליל יזיזו לו את הקצה של" כאשר אתה עסוק בקושיות מרעישות עולם כמו "האם מותר לקרוע נייר טואלט בשבת"?

    ואם לא דייקת, או, רחמנא ליצלן, התפתית לדבר מה אסור? האמא הפולניה נכנסת לפעולה. אשמה. חרדה. צורך לכפר. סלח לי, רבי, כי חטאתי. עיסוק אובססיבי מוגבר עוד יותר בדת ובדקויותיה. קהל שבוי, אמרתי?

    ולענייננו, מה יותר ראוי לשליטה מייצר המין, במיוחד אם אנו מניחים את הקשר "פיתוי -> אשמה -> צורך לכפר"? מגיבים קודמים דיברו על הרצון לשמור על סף ריגוש נמוך. ובכן, הכבר איסורים והחמרות, ותקבל לא סתם סף ריגוש נמוך אלא _היפר-סנסיטיזציה_. במקור: נאפת? חטא, אשמה, חרדה, וכו'. כיום: הסתכלת על אשה? זה מספיק. איזה מזל שאלוקים חנון. רק תודה ותעזוב, הוא גם יהיה רחום.

    לגבי אלמנט השליטה הגלום בהגבלות הצניעות על נשים אני מעדיף אפילו לא לדבר.

    (ולמי שלא ידע, אסור. במקרה חירום אמיתי, יש לקרוע את הנייר אך ורק שלא לאורך החורים).

  • אוהב אדם  On 3 בדצמבר 2011 at 12:25

    בחיזוק לדברי המגיב הקודם שגיא ניתן לאמר באופן לא מנחם כי לא רק נשים אלא כל תחומי ההוויה זוכים לאותו "טיפול רוחני" שאותו בהחלט ניתן להגדיר כ"קונטרול פריקיות" ומרשה אני לעצמי לאמר שבהחלט ניתן לקרוא לו "מחלת הרוח" של הנפש החרדית ושל הדתיות המונוטאיסטית בכלל.
    זוהי מחלת של הרוח מפני שבבסיסה מצויים – העלמה, הכחשה, הדחקה, ובאופן טבעי באים בעקבותיה גם הדחפים להשפלה, הרג והשמדה וזאת כחלק בלתי נמנע מהרצון למחיקתו של כל היש החיצוני ה"מפריע" שמחוצה לי (שכמובן יכול רק לפגום באמת האחת, המוחלטת והטהורה שכבר מצוייה בידי).
    לא רק מחצית מאוכלוסיית אדם (נשים) אסורה בסוגי בצפייה, נגיעה ושמיעה אלא גם גם מרבית תחומי התבונה אסורים בהתבוננות ובלמידה. מדובר במדעים, שירה, היסטוריה, פילוסופיה, לימודי דתות ואפילו דברי כתות ורבנים בתתי זרמים אחרים של הדתיות. ולאותם נסיונות "העלמה" זוכים גם אנשים חופשיים חושבים, אנשים שאינם משתייכים לגזע וכל שאר סוגי האדם שאינם שייכים לאותה כת או דת.
    לא יופי, לא אמנות, לא הטבע, לא החי והצומח וכל יפי הבריאה, מיקוד טוטאלי של ההוויה בגיבובים על גבי גיבובים שרובם הבלי הבלים ובמערכת תחזוקה פנימית של מעשיות והלכות שרובן חסרות כל הגיון וטעם . היתממותם של מסנגרים למיניהם באה תמיד מתוך הטלת ספק ביכולתם של אנשים תבוניים להבחין בדרגות נאותות של דברים במציאות "מורכבת". מדוע לרכך את הדברים? איזו רמת ציפיות יכולים אנו לפתח ממוחות שבויים, אטומים ומוגבלים מטעם עצמם?
    זו אינה רק ראיית נשים אלא כל סוג של נוכחות נשים, שירת נשים, מחשבת נשים, דעת נשים, ובסופו של דבר בוז וזילזול בהוויה הנשית כולה ובפיסיות שלה, כמו גם כל סוגי שירה, דיבור, כתיבה, אמנות, של משכילים, גויים ושאר מרעין בישין. זהו נסיון חיסול של כל מציאות עולם ומלואו וכל מעשי ומחשבת הבריאה בפני מחשבה כיתתית דתית מצומצמת לחלוטין לגבולות אגוצנטרים ואתנוצנרים שמרוכזים בהתחזקותם, התרבותם, הבדלותם וכן אומר – גם בחרדותיהם הקשות, בושותיהם, התחנניות והתחנחנויות לתגמולים וסוגי אתנן מן העריץ הפרטי, הגברי והפטרנליסטי בעולם ההזוי שיצרו לעצמם (וכן, אני מאמין שכולנו הוזים את מרבים עולמנו אך זה עדיין לא מנטרל לחלוטין את יכולתנו ורשותנו לשפוט מערכות אמונה ובינה אחרות).
    איני שונא, אני במידה מסויימת מרחם. עונשם הקולקטיבי של הלוחמים הבלתי פוסקים במיניותם, באהבה, ביופי ובתבונה הוא להיות מעונה, חצוי, חרד, והמצאות בסיכסוך תמידי עם עצמך ועם האמת מסביבך שקוראת תגר תמידי ומציק על מחשבתך והגיונך.
    ומדוע בעצם זה צריך איכפת לנו?
    זכותם של אנשים לחיות את האידיאולוגיות שלהם אך איני מכיר בזכות להכפיף בני אדם אחרים כמו למשל ילדיהם או במקרה זה נשיהם למערכת חיים וחשיבה כפייתיים. יש הבדל גדול בין אדם שתחומי התבונה והחיים היו פרוסים לפניו ובחר הוא בדרכו (למרות שאין הדבר אומר כמובן שבחר הוא בדרך הנכונה) לבן "שבויים על כורחם" של מערכת טוטליטרית וכפויה, לכן אני בפשטות וללא כל התנצלויות לא מכיר בזכות כת כלשהי לחסום את חשיפת ילדיה ובוגריה להשכלה ולתבונה ולמראות העולם סביבם (אפילו המראות הנוראים הן נשים). כמו כן אעשה כל מאמץ אפשרי לשחרר קבוצה אנושית שלמה (למשל נשים) ממערכת דיכוי מובנית וברורה שגורמת ללא כל ספק לטרגדיות וייסורים רבים שאיננו מודעים אליהם- ואפילו יספרו לי ש "זה מה שהן בחרו". אין בי גם שום צורך להתנצלויות על נקיטת עמדה מעשית שמטבעה תהיה חייבת להיות כפוייה במידת מה גם מפני שברור לחלוטין מה היה עולה בגורלי וגורל חופש מחשבתי לו היו הנסיבות אחרות וכת דתית הייתה ממונה על ניהול חיי.
    אינני שונא – אני אוהב, "אותם" ו"את כולנו" ולכן סבור שלמען כולנו ולמען אלוהינו יש לפרוץ את הקירות האטומים של המחשבות הכיתתיות ודבר זה נעשה בפשטות ברגע שהן נחשפות על כורחן לתבונה הכללית הסובבת אותם וכמה שיותר חשיפה ליותר סוגי מחשבה וחוכמה שונים – כן ייטב .
    מתוק מצידך כרמל שמצאת מן הוכחה מושכלת או מן אופן התבוננות חדש שלו רק היו מאמצים אותו במעט אותם נרדפים על ידי יצרם (אלו הנעשים לרודפים הגדולים כמובן) אזי היו הם מבינים את השגוי בתפיסתם, כמובן שלא ישוכנע איש מהם וקודם מן הסיבה שדברייך גם אם היו הראויים ביותר לא יכולים להגיע אליהם או בוודאי למתן את תפיסות רבניהם השולטות בהם. אלו בהכרח הולכות וילכו להקצנה של הפרקטיקה הדתית בכל התחומים וגם לדיכוי הכרחי של האשה ולרתימתה המלאה לצורכי הגבר – כפי שהם נתפסים על ידם.
    אכן הלכתי רחוק בתגובתי…. אך אין זאת אלא משום שהתופעה שהעלת אינה יכולה להתפס ולהבחן כשהיא לעצמה אלא כחלק מובנה ממצב נפשי ותודעתי שלם שבאופן בסיסי אינו מושתת על לימוד ועיצוב תפיסת עולם החלים מבפנים אלא על ציות לחוקים ומצוות מבחוץ שאחרים יצרו ואז לימודם והפנמתם – וההלכה הדתית הכללית תמיד תתפתח כשהיא פועלת ללא הפרעה לדיכוי חופש המחשבה והביטוי ולשמרנות קיצונית.
    כמו כן לא אתכחש לרגשות המיאוס והתיעוב שאני חש לאחרונה כלפי המנסים למנוע שירת נשים, לחסום את השכלתן, למדר אותן באוטובוסים ולא רק להמנע מקרבתן הפיסית אלא גם להעלימן מעולמם בשמיעה ובראייה ואם לזאת לא נקרא במחילה – מחלה של הרוח – אז חוששני שכל הגדרה אחרת תצטרך להיות סלחנית פחות.

  • דתי  On 3 בדצמבר 2011 at 17:00

    אחת הכתבות הכי דביליות שקראתי בחיי.
    את החסינות שלהם השיגו החילונים אחרי זמן רב של כניעה ליצר ורק אחר כל הזמן הזה הם יכולים לעמוד בבטחה מול אישה בביקיני-כי את כל הם כבר חוו, את כל הטומאות והנפילות והורסים את נפש האדם. וחוץ מזה, מה עדיף, יצר פעיל ובריא או סירוס והתכחשות לטבע שלנו? כן כן, זהו טבע האדם. מה לעשות, ככה נבראנו.
    חוץ מזה, מהיכן בה האמירה המטופשת על הדתיים שהם חלשים וחסרי שליטה? רואים שהיא באה מאי ידיעה ומזלזול. הם ממש לא כאלו, ומקרי קיצון של הטרדות וכדו' יש בכל חברה. כן, גם אצל החילונים ה"קדושים".
    וכבר אמרו חכמים ממני- סייג לחכמה שתיקה.
    מקווה שהחכמתי אתכם

  • אדי  On 3 בדצמבר 2011 at 18:47

    חוויה מרעננת היתה לקרוא את התיחוסותו של הרב פרופ' הרטמן שם הוא מספר על רב ידוע שביתו הפליאה בשירתה,וכשבאו אליו חבריםלבקרו מישהוא אמר לו 'תגיד לה להפסיק לשיר'ענה הרב 'לא כתוב בהלכה שאסור לה לשיר.כתוב שאסור לך לשמוע.אז תצא אתה'.אבל לצערי פרופ' הרטמן מייצג זן שהולך ונכחד של יהדות שפויה.חבל

  • חיים  On 5 בדצמבר 2011 at 17:55

    כרמל, קראת פעם את "מיתוס היופי"?
    אצא מנקודת הנחה שכן. כפיית נורמות של צניעות מוגזמת, היא בגדר אפלייה מתקנת, לדעתי, כשהמצב כיום הוא שאישה חייבת מפאת נורמות הזויות,(שלטענת כותבת הספר, הן פרי יצירה של אותם "גברים רוחניים", ובכלל לא בחירה נשית), לחשוף את שדיה, את ירכיה, וכד'. אם היא רוצה להתלבש, בכלל, היא מפחיתה את הסיכויים שלה להיבחר על ידי אותם אנשים "רוחניים" כבת זוג פוטנציאלית, או כמוקד ענין בכלל. גברים לעומת זאת, לובשים מה שבא להם, ולכן גם תראי אצלם יותר מכנס, חולצה, ופחות עירום יחסי.
    בקיצור, עידוד של "לבוש חופשי" כביכול, אינו אלא עידוד של חוסר לבוש, בניגוד לרצונן של נשים רבות, שאולי, בנוסף על הכבוד העצמי שלהן, גם קר להן בחורף.
    והקטע בדת, לאותם מכם בורים בנושא, הוא לא סגפנות, ולא התגברות על פיתוי, אלא כיבוש היצר, כשהיצר נועד לשמש את האדם (כדי שיעבוד את בוראו) ולא להיפך. אנשים שמוציאים את התאווה שלהם רק במקומות בהם הם רואים צורך ממשי, הם הרוחניים.
    ואתם החילונים הקוראים, לכם אוכל לומר בכנות, כאדם שהיה פעם חילוני בעצמו, שאני פשוט מרחם עליכם.

  • שגיא  On 5 בדצמבר 2011 at 20:17

    חיים, לגבי תפקידו של היצר וכיבושו כנראה שלעולם לא נסכים, אז הרשה לי להתמקד בטענה שלך לגבי נושא הצניעות. אתה טוען – ויתכן שבמידה לא מבוטלת של צדק – שהנורמות החברתיות הקיימות דוחפות נשים לחשוף את גופן. והפתרון שלך, אם הבנתי נכון, הוא לכפות עליהן להסתיר את גופן? "אפלייה מתקנת", כדבריך?

    אני מתקשה להאמין שאדם המתנסח היטב, כמוך, לא רואה את הנחת היסוד המובלעת בדבריו. קרי, שנשים אינן מסוגלות לקחת את גורלן בידיהן, וכי על הגברים בסביבתן לעשות זאת בשבילן. אם הנשים הן הקורבנות, לתפיסתך, מדוע אינך מציע בפשטות לקדם שוויון?

    הפטרנליזם הזה, שעובר כחוט השני כמעט בכל פן של הדת היהודית, הוא מה שגורם לי לרחם על נשים דתיות יותר מכל. הן מחונכות להאמין שהן אזרחיות מדרגה שניה, ואין דבר נורא יותר מעבד שלמד לאהוב את שלשלאותיו.

  • לינור  On 7 בדצמבר 2011 at 11:46

    שלום, איך אפשר ליצור איתך קשר במייל?

  • מתפלא  On 11 בדצמבר 2011 at 15:50

    ממש מפתיע כל פעם שאני קורא פמיניסטית שמסבירה למה זה טוב שנשים מתלבשות פרובוקטיבי ואיך זה תרגול טוב לגבר לראות אישה חצי ערומה.

    כלומר, אין בעיה עם זה שזאת זכותן אבל לשיטתן כל הפוסט שלך נגוע חזק בחיפצון של נשים כאובייקט לתרגול השליטה העצמית שלהם

    קצת מזכיר לי מה הרגיז אותי אצל גנדהי פה: http://tomerpersico.com/2011/03/31/gandhi_tapas/

  • ארך אפיים  On 12 בדצמבר 2011 at 5:19

    הטיעון החרדי מעלה כמובן את השאלה מה הדין לגבי הומואים דתיים. יש הכרה רבנית גוברת בזה שיש אנשים שנולדים הומואים מצד ה"טבע" (ואני משתמש במלה במובן ההלכתי שלה, לא במובן החילוני היום-יומי), והרבנים דורשים מהם לעמוד בניסיון הקשה שהטיל עליהם הקב"ה ולא לקיים יחסים אסורים. אז קל וחומר שצריך לדרוש מהרב הרטמן לעמוד בפיתוי קטן בהרבה.

    וכמובן לפי ההגיון של הרב הרטמן, צריך לאסור על גברים דתיים הומואים ללמד גברים (משום הסחת הדעת). להם צריך להתיר ללמד נשים בלבד.

  • טלי  On 19 בינואר 2012 at 9:45

    שלום כרמל.
    יש לי שאלה אלייך, כאישה אל אישה.

    השאלה היא:
    אם אישה מותקפת מינית, כדאי לה לבעוט בביצים של התוקף?.
    אם תצטרכי, תבעטי בביצים?.

  • Carmel  On 19 בינואר 2012 at 14:50

    טוב לא הייתי פה כמה זמן אבל אני מבינה שהסתדרתם ביניכם. כמה תשובות – טלי כן לא מבינה מה הקשר.

    לכל השאר שהאשימו אותי בשוביניזם והאדרת פרובוקטיביות יש לי חדשות בשבילכם/ן – נשים לא מתלבשות בצורה פרובוקטיבית. מי שמגדיר את זה פרובוקטיבי הוא הבעיה. בחום של ישראל בקיץ אתם מצפים מאישה ללבוש מכנס ארוך וחולצות שרוולים או אולי לא ללבוש בגד ים בים? זה פרובוקטיבי רק בעיני מי שמנסה להמנע מזה. בשבילנו זה בגדים רגילים. כל דבר שאישה תלבש ייחשב פרובוקטיבי בעיני אנשים שמנסים לכסות אותה מכף רגל ועד ראש ועדיין עיניה יהיו פרובוקטיביות…. זה דיון פמיניסטי ארוך שנים איפה בדיוק דיכוי הנשים וחלק טוענות שזה בדיכוי המיניות אז אל תנופפו לי פה עם טענות חד צדדיות של פמיניזם.
    ולכל השאר – הבנתי את מה שרציתי להבין מלכתחילה בעזרתכם, ואני בזה עוד יותר להליכה אחרי ההלכה בצורה כזו שאין לה כבר קשר למהות והיא איבדה את הגמישות של תורה חיה.

  • אלון  On 1 במרץ 2012 at 22:24

    כשהייתי בישיבה שמעתי משל מעניין לסיטואציה דומה. למכונאי רכב לא תעירי על כתם גריז בחולצה, הרי היא מלאה בהם. אולם לאיש עסקים מכובד זה ייראה מאד לא יפה, אפילו כתם קטן. מדוע? משום שהחולצה שלו נקייה.
    בלי לפגוע, אדם חילוני ללא שום גדרים מוקף במחשבות על נשים כל היום בלי להיות מודע אליהן, אין לו על מה להתאמץ מלהתרחק משום שהוא נמצא שם וזהו. אין מלחמה, אין ממה לברוח. לעומת זאת בן הישיבה שמשתדל ללמוד תורה ולעלות מעלה, שם מתחיל הקושי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: